השתלטות על הדמוקרטיה – בית המשפט תחילה

אלברטו פוג'ימורי נבחר לנשיא פרו ב-1990 כנגד כל הציפיות, בזמן שפרו היתה במשבר פוליטי חריף. הכלכלה היתה במשבר קריטי והיפראניפלציה, וארגון גרילה מקומי התקרב בפעולותיו ללימה. פוג'ימורי לא תכנן להיות נשיא, אלא סנטור. אבל כאשר לא קיבל תמיכה של אף מפלגה החליט לרוץ עצמאית, וכדי להגדיל הסיכוי ולזכות בחשיפה לציבור, החליט להתמודד לנשיאות.
אחרי שנבחר גילה שהוא בודד בצמרת. הקונגרס נשלט ע"י האופוזיציה, שופטי העליון מונו על ידי קודמיו וגם התקשורת תמכה במתחרה שלו בבחירות. בחודשים הראשונים הוא לא הצליח להעביר חקיקה. זה הוביל אותו לנקוט פעולה. הוא החליט לעקוף את הקונגרס ולפעול בצווים בלבד.
הוא התחיל לתקוף את יריביו הפוליטיים, את השופטים "נבלים" ו-"תנינים". באחד מנאומיו לאנשי עסקים הוא אמר "האם אנחנו באמת דמוקרטיה? קשה לי לומר שכן. אנחנו מדינה שלמען האמת נשלטה תמיד ע"י קבוצות מיעוט כוחניות, אוליגרכיה, קליקות ולוביסטים".
פוג'ימורי התחיל בצעדים אנטי דמוקרטיים. התקשורת התחילה לכנות אותו אוטוקרט, ובקונגרס התחילו לדבר על אימפיצ'מנט. הוא הכריז "אני לא עומד להפסיק עד שאשבור את כל הטאבו שעוד נותרו, אחד אחרי השני הם הולכים ליפול. אשבור את כל החומות הישנות, שמונעות מהמדינה הזאת להתקדם". הוא הגיש חבילת חקיקה דרמטית לקונגרס בסוגיות חוקתיות, כולל צעדים נגד טרור שיפגעו מהותית בזכויות אזרח. הקונגרס התנגד, לא רק שלא קיבל חלק מהותי מהחקיקה, הוא העביר חקיקה להגבלת כוחות של הנשיא. פוג'ימורי האשים את חברי הקונגרס שהם נשלטים ע"י סוחרי סמים והמאפיה, ורמז שהם משתפים פעולה עם טרוריסטים.
הקרב הסלים במהירות, וב-5 באפריל 1992 פוג'ימורי הכריז שהוא משחרר את הקונגרס ואת החוקה. תוך פחות משנתיים הוא הפך לעריץ.

בשונה מהמקרה של פוג'ימורי, אוטוקרטים נבחרים מצמצמים את הדמוקרטיה בתהליך איטי יותר, לרוב בלתי מורגש. הרבה צעדים קטנים שכל אחד מהם מינורי ולא משמעותי. לרוב, הצעדים מקבלים לגיטימציה ציבורית ופעמים רבות גם בתמיכת הפרלמנט.
השלב הראשון הוא בית המשפט העליון ורשויות אכיפת החוק. לגיטימציה מבית המשפט חשובה לאוטוקרטים נבחרים להכשרת הצעדים בציבור. שליטה במערכת אכיפת החוק מאפשרת הגנה מהעמדה לדין, גם כאשר הם עוברים על החוק, בין אם מאיימים ופוגעים ביריבים ובין אם מפרים את החוקה.

בהונגריה אחרי שחזר לשלטון השתלט ויקטור אורבאן, על משרד התובע הכללי, נציב תלונות הציבור ועל בית המשפט החוקתי באמצעות מינוי של אנשי המפלגה לתפקידים המרכזיים.
אורבאן שזכה לרוב מוחלט בפרלמנט העביר שינויים בחוקה שכללו את הרחבתו את ההרכב של בית המשפט החוקתי מ-8 ל-15, שינו את שיטת המינוי כדי שמפלגתו של אורבאן תוכל למנות אותם בלי צורך בהסכמה של מפלגות נוספות, ואז מינו את 7 המקומות הפנויים בנאמני המפלגה.
במקביל נערכו שינויים בחוקה שהבטיחו את כוחה של מפלגתו של אורבאן, פידס. כך שלמרות שזכתה ל-44.5% מהקולות בבחירות 2014 לעומת 53% בבחירות 2010, היא שמרה על 2/3 המושבים בפרלמנט שהיו לה.

לפני קצת יותר משנה, הפרלמנט ההונגרי חוקק את הקמתה של מערכת משפט מקבילה לקיימת, שתישלט באופן מלא ע"י משרד המשפטים, שיהיה אחראי על מינוי השופטים וקידומם. בית המשפט החדש יהיה אחראי לשפוט בסוגיות של אדמיניסטרציה ציבורית, כולל בסוגיות חוקתיות, שחיתות ציבורית והזכות להפגין ולמחות.
הרפורמה הושעתה לבינתים בעקבות איום של האיחוד האירופי.

בפרו, אחרי שפוג'ימורי עשה את המהלכים שלו, הוא החזיק ביועץ מודיעיני בשם וולאדימירו מונסינוס. בהנחייתו סוכנות המודיעין של פרו הקליטה בסתר שופטים, חברי פרלמנט, עיתונאים ועורכים ובאמצעות ההקלטות סחטה אותם כדי שיפעלו למען פוג'ימורי. בנוסף, הוא שילם סכום חודשי קבוע ל-3 שופטים עליונים, שני חברים בטריבונל החוקתי ולמספר עצום נוסף של שופטים מהשורה ותובעים ציבוריים. כל זה בסתר כמובן, וכך פוג'ימורי נהנה מלגיטימציה לפעולותיו.

כאשר לא ניתן לקנות את השופטים מנסים להדיח אותם. כאשר חואן פרון זכה בבחירות לנשיאות ב-1946, הוא הדיח 3 מתוך חמשת שופטי העליון בטענה שהתרשלו בתפקידם, שופט רביעי התפטר לפני שהודח. פרון מינה 4 שופטים נאמנים במקומם, ומרגע זה בית המשפט לא פסק נגדו אפילו פעם אחת.

כאשר הטריבונל החוקתי בפרו איים למנוע מפוג'ימורי לרוץ לכהונה שלישית בניגוד לחוקה שמגבילה לשתי כהונות, נאמניו בפרלמנט הדיחו שלושה מתוך שבעת השופטים בטריבונל, בטענה ש- הכרזה שפוג'ימורי לא יכול לרוץ בפעם השלישית בגלל סיבות חוקתיות מגבילה את הזכויות הלא חוקתיות, ובכך הם בעצמם מפירים את החוקה.

לפעמים מנסים להימנע מהדחת שופטים מכהנים מחשש שזה יפגע בתדמית של עצמאות בית המשפט, במקום זאת מבצעים רפורמה בבתי המשפט. שמטרתה כמובן לשפר את יעילות עבודתו של בית המשפט, לייצג טוב את יותר את רצון העם ו"להגדיל" את האמון בבית המשפט.

בפולין, מפלגת החוק והצדק נחסמה מספר פעמים ע"י הטריבונל החוקתי כאשר היתה בשלטון בין 2005 ל-2007. כאשר חזרה לשלטון ב-2015, היא עשתה צעדים כדי למנוע מזה להישנות. בטריבונל היו 2 מושבים פנויים ועוד 3 שופטים שמונו אבל עדיין לא הושבעו. הממשלה סירבה להשביע אותם ובמקום זאת העבירה 5 מינויים, מתוך 15 המושבים בטריבונל. למען מטרות טובות, וכדי לשפר את המשילות הועבר שינוי חוקתי, שכל החלטה של הטריבונל החוקתי צריכה להתקבל ברוב של 2/3, וכך השיגה זכות וטו על היכולת להגביל את כוחה של הממשלה.


אבל זה לא הספיק ומפלגת החוק והצדק ערכה גם רפורמה בבית המשפט העליון, בה הוחלט להחליף את בית המשפט כולו. ההתרעמות נגד החוק הביאה את נשיא פולין לא לחתום עליו, ובית הנבחרים חידש את הרפורמה והוריד את גיל הפרישה של השופטים ל-60 כדי להביא לפרישת רוב של שופטי העליון באופן מיידי, וכך תוכל המפלגה למנות שופטי עליון מטעמה.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏טקסט אפשרי שאומר '‏הצלחה. Michał Ziółkowski דקות Great News!! The Polish panel Chambers (!!!), in the Court, just delivered the 'rule of law saga'. First, the Supreme Court ruled the Polish recognised composed when those courts deliver rulings presence selected by National Judiciary Council 2018). lawfulness of the single should be by in the future. Second, the Supreme Court National Council not independent. Supreme Court declared Disciplinary Chamber (added PiS) court the constitutional sense. the Supreme Court declared elected judges the Supreme Court, particular judges Disciplinary Chamber, lawfully exercise membership within the panels Supreme Court. And this is the beginning.... wyborcza.‏'‏‏

המאבק של הרשות השופטת על שרידותה לא הסתיים, כאשר בחודש שעבר פסל בית המשפט את המינויים של הממשלה, הכריז על הטריבונל החוקתי "גוף לא עצמאי" וקבע שמינוי השופטים החדשים אינו חוקתי ולכן הם לא ישבו בדין.
בשבוע החולף הפרלמנט העביר חוק שניתן להעניש (קנס או פיטורין) שופטים שפסיקותיהם ייחשבו "פוגעות" או "מזיקות".


צ'אבס עשה זאת בצורה הקיצונית ביותר. שנה אחרי בחירתו קיים בחירות חדשות למושב החוקתי, תוך שהוא מפר פסיקה של בית המשפט העליון, כדי להעניק לעצמו את הזכות לפרק כל מוסד חוקתי אחר כולל בית המשפט. החשש לשרידות בית המשפט הביא אותו לאשר את המהלך חוקתית, אבל נשיאת בית המשפט העליון סיסיליה סוסה התפטרה תוך שהיא מכריזה ש"בית המשפט בחר להתאבד, כדי להימנע מהוצאתו להורג, אבל התוצאה דומה, הוא מת".
גם זה לא הספיק לצ'אבס וב-2004 הוא ערך רפורמה להגדלת הטריבונל העליון והגדיל אותו מ-20 ל-32. את המושבים שנוספו הוא מילא בנאמניו.

הקרב על השליטה בבית המשפט כדי לקבל לגיטימציה לפעולות לא דמוקרטיות מחד, במקביל לצמצום הגבלת הכוח של השלטון לעשות רפורמות כרצונו, הוא אחד המאפיינים של השתלטות על דמוקרטיות ע"י אוטוקרטים נבחרים.

בפרק השני –

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.