שאלה אסטרטגית

השבת השחורה תפסה את סא"ל (מיל') עמר דנק, נווט קרב בדימוס, בקטמנדו – אחרי טרק ולקראת סיומה של חופשה חלומית.

"אמנות הפוליטיקה היא לבצע ויתור לפני שמוכרחים, לעשות היום פחות ממה שתהיה מוכרח לעשות מחר" (קיסינג'ר). לגישה המקסימליסטית יש נטייה להיות קוסמת עד הרגע בו היא נתקלת במציאות. לדבקים בה יש את מלחמת העולם להתרפק עליה.

ממשלת כל קיצוניה תתקשה לקבל הישגים מעשיים למלחמה כיוון שאלה מחייבים גם ויתורים, ולכן אנחנו בדרך להתחפר בחול העזתי

עמר דנק היה נווט קרב פעיל בחיל האוויר במשך 31 שנה. הוא סא"ל במיל', אושיית טוויטר בהתהוות, ומומחה לאסטרטגיה וקבלת

3 דילמות אסטרטגיות בקומה המדינית: מה קבוע הזמן שיש למלחמה, כיצד מתמודדים עם בעית החטופים וכיצד נערכים להחזרת תושבי עוטף עזה והצפון לבתיהם. אלה השאלות הגדולות של ישראל אחרי יותר מחודש בתוך המלחמה

שלושה שבועות חלפו מאז נפתחה המלחמה, ואמנם כתבתי פוסטים בפייסבוק וצייצתי ציוצים בטוויטר אבל המעטתי לעשות ניתוחים אסטרטגיים של המלחמה.

האחת נוגעת לליבי, כי זאת אהבתי הראשונה. סדרה מעוררת רגשות, ניסיתי להסביר כמה דברים

בשנה החולפת המגמות האזוריות היו שליליות מבחינתה של ישראל, אני חושב שזה צפוי להימשך בשנים הקרובות. זה מחייב את ישראל לקיים היערכות אסטרטגיות חדשה, אבל זה בלתי אפשרי במציאות הפוליטית הנוכחית.

לפני שמונה וחצי חודשים מדינת ישראל שינתה את פניה, אחרי מסיבת העיתונאים של יריב לוין. את זה כולם יודעים, רגע

עשרת עקרונות הפעולה של דיקטטורים חלקלקים