קטגוריה: דבר האקדמיה

דיקטטורים ומעקב דיגיטלי

אמצעי "דיכוי דיגיטליים" מביאים לתוצאות. בין השנים 1946-2000 משטר דיקטטורי שרד 10 שנים בממוצע. מאז שנת 2000, הם שורדים 25 שנים בממוצע.
בין השנים 2000-2017 נפלו 37 מתוך 91 משטרים דיקטטוריים. שיעורי הדיכוי הדיגיטלי בהם היה נמוך משמעותית מהדיכוי במשטרים המכהנים.

Continue reading

הסבר ריאלי או הצדקה רגשית?

אנחנו מוכווני תדמית. אנחנו לא יכולים לשקול בכובד ראש חלק ניכר מההחלטות והדיעות שלנו, לכן אחרי שאנחנו בוחרים בעמדה, נדע להצדיק אותה ולעמוד מאחוריה. יהיה לנו חשוב להראות שההחלטה נלקחה בשיקול דעת ושיש לנו הסבר טוב מדוע עשינו זאת

Continue reading

נצחון ע"י הפצצה אווירית – המקרה הישראלי

מטרת הפוסט אינה לשכנע שישראל צריכה לתמרן קרקעית, כיוון שאין ערך להפצצות אוויריות, אלא להראות את התוצאות של אסטרטגית הפצצה אווירית ע"י ישראל. בעיקר להביא לכך שנחשוב מה אנחנו רוצים להשיג, ולא נעשה את מה שאנחנו יודעים לעשות "להפציץ מהאוויר לטובת ענישה".

Continue reading

סיבות לירידת התמיכה של הציבור בדמוקרטיה – ב'

אחד ההסברים לכך שיש ירידה בתמיכת הציבור בדמוקרטיות ובכמיהה למנהיגים חזקים שמגולמת בהתחזקות הפופוליסטים היא שילוב של שני וקטורים משמעותיים. בלימה בצמיחה הכלכלית של הדמוקרטיות המערביות, שמובילה לתסכול וביקורת על נבחרי הציבור והמוסדות הדמוקרטיים. במקביל, שינויים דמוגרפיים ניכרים שמאיימים על הזהות של ציבור רחב, והופכים לסוגיה פוליטית מובילה בדמוקרטיות, באופן שמאפשר גם הסתה של תשומת הלב מהבעיות הכלכליות

Continue reading

סיבות לירידת התמיכה של הציבור בדמוקרטיה – א'

בעשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית ביכולתו של הציבור להשפיע על המדיניות הן ישירות והן בעקיפין לאור צמצום העצמאות של נבחרי הציבור ועצמאותן של המדינות. העולם נהיה מורכב יותר ולכן נדרשים מומחים כדי לסייע לתהליכי החקיקה, הסחר העולמי גדל משמעותית ויש הסכמים רבים יותר בין מדינות שמקטינים את יכולתן לנקוט מדיניות עצמאית. בתוך המדינות עצמן נוצרו רשויות עצמאיות שאינן נבחרות ע"י הציבור שמקדמות חקיקה ורגולציה, ובכל המדינות יש ביקורת שיפוטית על בית המחוקקים. לבסוף, הכסף משפיע במידה ניכרת וההחלטות מושפעות יותר מאינטרסים של בעלי כוח ולא מתועלת הציבור.

Continue reading