בטחון לאומי

דיעה, מלחמות ישראל וארועים מכוננים

מלחמת שלום הגליל – ידע או לא ידע? רצה!

מילים רבות נכתבו על השאלה האם בגין ידע או לא ידע, איני מתכוון לדבר על כך, אני טוען שבגין רצה – בגין חתר למלחמה בלבנון, רצה אותה, הוביל את ההכנות אליה והכשיר את הממשלה לתמוך ביציאה למלחמה.

בטחון לאומי

התפתחותה של האסטרטגיה הצבאית "הפצץ וקווה לסיום" – פרק ג'

ראשית שנות ה-2000 עד מלחמת לבנון השניה התאפיינו בכך שמהפכת החמ"מ הושלמה ויושמה ע"י ארה"ב במלחמה לשחרור עיראק, לשדה הקרב החדש של צה"ל היא לא התאימה. במקביל האינתיפאדה השניה ומשבר כלכלי שהובילו לקיצוצים בתקציב הביאו לכך שבמלחמת לבנון השניה צה"ל רק רצה להפציץ עד הפסקת האש. זה היה ארוך מהמצופה וחזבאללה כבר לא היה זה שפוגע רק בישובי הצפון בזמן שישראל ממשיכה כרגיל.

בטחון לאומי

התפתחותה של האסטרטגיה הצבאית "הפצץ וקווה לסיום" – פרק ב'

שנות ה-90 היו השלב השני של התפתחות אסטרטגיית "הפצץ וקווה לסיום". היה זה העשור הראשון ללא מלחמות של ישראל.
שני מבצעים קטנים מול חזבאללה ביטאו תפיסה חדשה של מבצעי תגמול: הפצצות מהאוויר עד להגעתה של הפסקת אש סבירה, מלוות ברתיעה וחוסר תוחלת בהפעלת כוח יבשתי.

בטחון לאומי

התפתחותה של האסטרטגיה הצבאית "הפצץ וקווה לסיום" – פרק א'

התפתחותה של האסטרטגיה הצבאית "הפצץ וקווה לסיום" – פרק א'
סדרת פוסטים על הסיבות בגללן בישראל יש הימנעות מהפעלת צבא היבשה, והאסטרטגיה הצבאית שלה בעימותים הצבאיים ב-25 השנים האחרונות היא הפצצה של חיל האוויר בפתיחת המבצעים, והמתנה לסיום.

בטחון לאומי, דיעה

על (אי) ההכרעה

מושג ההכרעה בתפיסת הבטחון התבטא בפיתוח יכולת מחץ צבאית שמאפשרת את הסרת האיום הצבאי במהירות ולא כפיית רצונה המדיני של ישראל על האויבים.
השינוי בסביבה האסטרטגית של ישראל, הן במאפייני האיום והן באויבים, הביא לכך שלא ניתן להסיר את האיום הצבאי במהירות ולכן מחייב שינוי של מערכת המושגים, שמטרתה כיול ציפיות במשולש ממשלה-צבא-אזרחים ושיפור ביכולת החשיבה האסטרטגית.

בטחון לאומי, דיעה

למה המילה "נצחון" לא מתאימה

אפשר להתייחס לכל סבב מול חמאס כאילו אין שום דבר אחר שחשוב, וחייבים "לנצח" בכל מחיר. אבל, קיומה של ישראל מובטח בטווח הנראה לעין, ומדינה חייבת לבחון את המציאות בעיניים של יעדים ומחירים.

Scroll to Top