קטגוריה: בטחון לאומי

לקחים לימינו לאור הרצאה מרתקת שנתן אלוף במיל' דוד עברי, בעקבות פרסום הספר "מלחמה משלו" של אורי בר-יוסף

לצערי, אני מזהה ציפוף שורות כדי לדחות את הספר בכלל, ובעיני זה מצער. ניחא מיד אחרי המלחמה, צריך להתארגן מחדש ולא ללקק פצעים, אבל 48 שנים לאחור, אפשר לפשפש קצת בפצעים

פוסט ארוך על הלקחים שניתן ללמוד מהספר המצויין של אורי בר יוסף על חיל האוויר במלחמת יום כיפור.

ניתוח ביקורתי לדבריו של אלוף במיל' בריק בפודקאסט גיקונומי. היעדר תפיסת בטחון, קונספציה של הפצצה אווירית וחוסר מוכנות לעימות גדול.
לישראל יש אתגר בטחוני מורכב, שכדאי שהממשלה החדשה תתחיל לעסוק בו ברצינות אחרי הזנחה פושעת של שנים, אבל לא ניתן לעשות זאת ע"י פירוק הצבא והרכבתו מחדש.

אחרי עשור שבו ישראל היתה למעשה המעצמה האזורית היחידה עם רגליים יציבות על הקרקע, ונהנתה משקט אסטרטגי חסר תקדים, אני מעריך שהעשור הקרוב יהיה מאתגר יותר. ההשפעה של ישראל על המגמות האזורית קטנה ממה שאנחנו נוטים לייחס. ויכוח על כך שתוך חודש ישראל הפכה ממעצמה למועמדת לקריסה, מופרך.

אם רוצים דיון שיטחי על הרתעה, אז מבצע שומר החומות נכשל. במקום זה עדיף לנתח אינטרסים ומדיניות. השאלה לפיתחה של ממשלת בנט היא מה המדיניות שלה בסוגיה הפלסטינית, כי תפוח האדמה הלוהט שעבר אליה מחייב אותה לדון האם היא מעדיפה את המשך חיזוק החמאס ואז למצוא את הדרך להעביר אליו כסף כדי לשמור על השקט.

חמש סוגיות לאומיות שעולות ביום שאחרי "שומר החומות". חיוני לעסוק בתמהיל הגנה-כוח אווירי-תמרון-עורף על חשבון המב"מ ואיום התקיפה באיראן.

על האינטרס של חמאס, הזירה הפנימית, ההערכה, האינטרס של ישראל, האסטרטגיות הצבאיות, יוזמה והרתעה

בשורה התחתונה, ישראל בזבזה את העשור החולף במהלכים קצרי טווח ונכנסת לעשור הבא כאשר כל הבעיות האסטרטגיות שהיו על אש נמוכה מבעבעות מתחת לפני השטח

במקום לעסוק בשיפור הדיון באסטרטגיה ובטחון בוחר האלוף בריק לעסוק ברשימת האשמות שמרביתן פשוט רחוקות מהמציאות. דיון על מערך טילים חשוב ונדרש. לא ככה עושים אותו