אסטרטגיה

סיכום ראשוני לאור מה שנראה תחילת הסוף של מלחמה השבעה באוקטובר.
חמאס וחזבאללה לא הושמדו, אבל ההצלחות של צה"ל יצרו הזדמנות להוביל מדיניות שתחליש אותם בטווח הזמן הארוך,

9 משמעויות ראשוניות מהסכם הפסקת האש המתהווה: 1701, כלי אכיפה, יותר צבא בגבול, לא הסרנו את האיום, זאת לא הפוגה קצרה, שיקום הצפון, שיקום דרום לבנון יאפשר לחזבאללה להשתלט, ניתוק הזירות בדרך להתנחלות בעזה, תהיה לבנון 4

המלחמה בעזה לא תרפא את הטראומה של ה-7/10, כמו שמלחמת שלום הגליל לא ריפאה את טראומת יום הכיפורים. היא יצרה טראומה אחרת.

האם ניתן להשוות?

תשע נקודות שכדאי להביא בחשבון לפני שיוצאים למלחמה בצפון

המציאות אליה נקלעה ישראל מחייבת הערכת מצב והתמודדות עם לפחות שישה אתגרים אסטרטגיים, שלא ניתנים ל"פתרון"

פרדוקס הבטחון של מלחמת 'חרבות ברזל' הוא שכל עוד המלחמה תימשך תחושות חוסר הבטחון של האזרחים ימשיכו להיות ברמה גבוהה של "איום קיומי", מה שיקשה להביא את המלחמה לסיום. רק בסיום המלחמה אפשר יהיה להחזיר את תחושות הבטחון

מערכת שבירה היא מערכת שבה יש ריכוזיות גדולה, ניתוק מגירוי חיצוני והיעדר יתירות. שלושת הגורמים האלה אפיינו את ישראל לפני יום הכיפורים 73 וגם לפני שמחת תורה 23. כמדומני שב-7/10 ישראל היתה שבירה יותר מזו של 73, התוצאות משקפות את זה.

הכרזת מלחמה וגיוס מילואים; הימנעות מתקיפה בצפון; פינוי ישובים; פלישה קרקעית; רק לצפון הרצועה; עסקת חטופים; פיצוץ וחידוש המלחמה; פלישה לחאן יונס; התעלמות מהסוגיה ההומניטרית; לחימה מוגבלת בצפון; עימות עם ארה"ב;
היעדר החלטה: על המשך הפעולה בינואר; מי ישלוט ברצועה; בין השמדת חמאס לחטופים;
סירוב לתהליך מדיני

ממשלת כל קיצוניה תתקשה לקבל הישגים מעשיים למלחמה כיוון שאלה מחייבים גם ויתורים, ולכן אנחנו בדרך להתחפר בחול העזתי