שאלה אסטרטגית

בסוגיות פוליטיות יש מעטים שמוכנים להשתכנע מנימוקים והגיון כיוון שאנחנו מוכווני אג'נדה ולא מוכווני ניתוח.
בכל זאת יש סיבות שכדאי לנסות לנמק

הסתכלות על המלחמה ולא על הסכסוך; חיל האוויר הרוסי; היערכות למתקפה באביב הקרוב; סנקציות; יכולת הלימוד הרוסית

הפוסט השבוע הוא פודקאסט שבו התארחתי אצל טובי פולק על הבעיות שיש לדמוקרטיות ועל האופן שבו נבחרים דמוקרטיים עושים שימוש

התהליך בישראל של הממשלה הנוכחית דומה מאוד לתהליכים שהיו בהונגריה וונצואלה, ומדינות נוספות

האסטרטגיה של פוטין היא הארכת המלחמה והמתנה להתפתחות חיובית. האסטרטגיה של אוקראינה היא להחזיק מעמד בחזית ולבנות מתקפה חדשה.

הסבירות לחזרה להסכם נמוכה, איראן תמשיך לקדם את תכנית הגרעין וזה לא יזכה לתשומת הלב שישראל רוצה, בישראל יהיה רעש על תקיפה כי זה מאפשר בנוחיות לתת תקציב נוסף לצה"ל, והמחאות באיראן עשויות להיות גורם משמעותי.

מיעוט השפעה של חילות האוויר כתוצאה מחוסר בעליונות אווירית. ייתכן שהאוקראינים מעריכים שיהיו להם בעיות סד"כ כדי למנוע מהרוסים חופש פעולה, שיכול להפוך את שדה הקרב

ניתוח המשמעויות מהבחירה האסטרטגית של ישראל

תכניות לא שורדות בקרב; לצה"ל חסר ניסיון; אסור להתאהב במכת פתיחה; צריך לאזן בין הפתיחה למלחמה ארוכה; דרוש נרטיב; מי תחליף את רוסיה כספקית נשק; דרוש מנהיג

הסכם הגרעין הוא חלופה גרועה, גרועה מאוד, למעט החלופות האחרות. השאלה האסטרטגית היא: איך מרסנים את הדהירה הגרעינית של איראן?