הסלמה בדרום

גם אם נצא מגדרנו ונעשה כל שביכולתנו להביא לשגשוג רצועת עזה תהיה שנאה עזה לישראל, רצון לפגוע בה וטרור.
הסוגיה אינה למה לעזור למי שתוקף אותנו, אלא האם המדיניות הנוכחית – לחנוק את הרצועה ככל הניתן – טובה לישראל.
לישראל אין יעד ארוך טווח לגבי הרצועה, למעט רצון לשמר את שלטון חמאס (גם כדי שתהיה כתובת לשליטה ברצועה). לכן המדיניות מול הרצועה נמצאת במתח בין הרצון לדחות את העימות הבא, לצורך פוליטי פנימי שלא להיתפס "חלשים מול הטרור" (שמתבטא באמירות מדוע מספקים חשמל, מדוע מאפשרים משאיות אספקה שמופנות למנהרות וכו').
במתח הזה המערכת הפוליטית בישראל לא מסוגלת לאפשר התפתחות כלכלית ברצועה מכל סוג שהוא, שזאת למעשה הדרך היחידה לנסות לדחות את העימות הבא ברצועת עזה (שגם הוא לא יוביל לפתרון כלשהו). לא שזה מבטיח את דחיית העימות, שממילא יגיע בעתיד גם אם זה יהיה המצב, אבל אולי זה יקטין את הלחצים שנבנים ברצועה.
כך גם לגבי עתידה של הרצועה. נכון שקריסת התשתיות ברצועה עוד לא קרתה, למרות שכבר הבטיחו, אבל בסופו של יום זה יקרה. המחיר שנשלם על זה יהיה גדול בהרבה לעומת פעולה היום, אבל השיתוק הפוליטי הפנימי לא מאפשר לנו לעשות דבר.

close

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.