דילמת הנוחות של ביידן

לפוסט הזה יש כמה מטרות – לבחון התפתחויות אפשריות במלחמה באוקראינה, להראות שהתחושה שמבחינת רוב השחקנים המצב הוא סטטי עלולה להתברר כשגויה, וגם ללמד שהעולם האסטרטגי הוא ממלכת חוסר הודאות וכל החלטה בו כוללת סיכונים והימורים בזמן שבו היא נלקחה. חשוב לי לציין, זאת לא הערכה, הסיפור שאני עומד לספר יכול לקרות, אבל אני לא חושב שביכולתי להעריך מה הסיכוי שזה יקרה.

הסיפור הוא כזה – המלחמה באוקראינה יכולה להימשך עוד זמן רב, למרות ההפוגה שנראית כרגע. הרוסים יתארגנו, "ינוחו" קצת, ישלחו אספקה ותחמושת ויחדשו את ההתקפה. לאורך זמן האוקראינים ימשיכו להישחק עד שנראה קריסות מקומיות שילכו ויצטברו. במקביל, הם יחסמו את היציאה הימית של אוקראינה וייוודאו שאין יצוא סחורות מהמדינה. יהיו עוד כמה מיליוני פליטים ועשרות אלפי הרוגים והחורבן שיתחולל במזרח המדינה יהיה נורא. דונצק ולוהנסק יכריזו על עצמאות או סיפוח לרוסיה.

למען הסר ספק, אני מעריך שפוטין חשב שזה הולך להיות Walk in the Park, קצת איומים והוא יקבל את דונצק ולוהנסק ומחטף קצר והוא מחליף את השלטון בקייב. כשמשאלת הלב לא קרתה הוא לא העריך שהמתקפה הצבאית תיתקל בליקויים רבים כל כך, ובהתנגדות חזקה כזאת. האוקראינים היו מוכנים ונכונים לקרב, והתמיכה של ארה"ב והמערב סייעה להם להצליח לאורך זמן. ועדיין, התוצאה האסטרטגית יכולה להתהפך ופוטין יכול לזכות בנצחון, וממשלת זלנסקי יכולה לקרוס. נכון, זה יהיה נצחון פירוס, הפגיעה ברוסיה עדיין תהיה קשה, המציאות בקייב לא תהיה יציבה כי כל ממשלה מטעמה של רוסיה תהיה מאויימת ונתונה לפגיעה, אבל השתלטות על המשטרה והוראה לפיזור הצבא האוקראיני יכולה לשנות את המצב בטווח הזמן הארוך. נכון שזה סיפור קצת מושלם מדי אבל הרוח שלו יכולה להתממש.

Image

קריסה אוקראינית תהיה מכה לארה"ב ולמערב, לא תבוסה או הפסד, אבל מכה לאינטרס ולמגמה האסטרטגית הנוכחית של המלחמה. היא תייצר דילמות כיצד נכון לנהוג למול המציאות החדשה, ויכולה להחליש את הלכידות שאנחנו רואים כרגע. ההרס באוקראינה יהיה כל כך גדול ואם רוסיה "שולטת" בה, לא יהיה מי שיבוא לשקם, וגם האיום הצבאי שנשקף יידחה לעשור לפחות, אחרי שרוסיה כילתה את כוחה במלחמה הזאת. איזו תחושת חמיצות תתפשט במצב כזה?

הסיפור הזה הוא אפשרי, לא בפרטים שלו, אלא ברוח הדברים, ברעיון הכללי. כמה אפשרי? לא הייתי מהמר עליו בכסף. אבל יש גם סימנים שזה אפשרי. לפי סקרים שפורסמו אתמול התמיכה בפוטין התחזקה מאז היציאה למלחמה, האקונומיסט העריך היום שהכלכלה התייצבה אחרי המהלומה הראשונית של הסנקציות. שערו של הרובל שצנח ל-150 רובל לדולר, תוקן בחזרה 2/3 הדרך לסביבות ה-100. המסחר בבורסה חודש, ושינוי הריבית של הבנק המרכזי מ-9% ל-20% הותירה את כספי הציבור בבנקים.

כדאי להתייחס לזה בגלל שנראה כרגע שארה"ב והמערב סבורים שהמגמה הנוכחית משרתת אותם. רוסיה נפגעה מהסנקציות, המערב הפגין לכידות וכוח, ויש תחושת הצלחה נעימה כזאת, בפרט שהמחיר נסבל. יש סיפורים על בעיות בצמרת המשטר ברוסיה שנותנים תחושה שאולי יש תקווה שתהיה הפיכה נגד פוטין. אני לא חושב שנכון לעצב את המדיניות מתוך תקווה שזה יקרה.

בפני ארה"ב עומדת בימים אלה נקודת החלטה האם היא מוכנה בכלל לשאת ולתת עם פוטין במצב הנוכחי שבו הוא בנקודת חולשה יחסית. יש אפשרות שמבחינת הישגים המצב הנוכחי שבו האוקראינים השקיעו מאמץ אדיר כדי לבלום ולשבש את המתקפה הרוסית, הוא נקודת השיא הצבאית של אוקראינה.

הסיכוי שהחלטה כזאת תתקבל לא גבוה. ביידן צריך לבלוע הרבה צפרדעים כדי לשאת ולתת עם פוטין, והוא יותקף פוליטית על כך שזאת חולשה וכניעה צ'מברלינית לתפארת. זאת הסיבה שאני מתקשה לראות את זה קורה. אבל בעולם אוטופי וענייני השאלה האם לנסות למקסם רווחים במצב הנוכחי היא דילמה אסטרטגית כבדת משקל. קיימת אפשרות שבבחירה בין חלופות רעות חלופה של מו"מ עם פוטין שבו תוכר העצמאות של דונצק ולוהנסק, אבל השלטון בקייב יוותר על כנו, היא החלופה הכי פחות רעה שקיימת.

החלטה לפתוח במו"מ מחייבת החלטה על מה המלחמה הזאת, החלטה שאמנם טענתי שארה"ב לקחה (מינוף המשבר לחידוש מעמדה העולמי, והובלת המערב במחיר של חורבן אוקראינה במקביל לפגיעה קשה בכוחה של רוסיה והחזרתה לשנות ה-90), אבל אולי ההחלטה הזאת לא נקלחה, ומה שהוחלט עליו זה רק סדרת צעדי הענישה לפוטין מבלי להזדקק לצורך להחליט לאן רוצים להגיע. ביידן לא נשא הצהרה מה המטרות של ארה"ב, למעט האיומים על פוטין, והניסיון למנוע ממנו לעשות שימוש בנשק כימי. אני לא סבור שארה"ב האמינה שהיא תרתיע את רוסיה לפתוח במלחמה, ובכלל בהנחה שפוטין סבר שזה יהיה קל, אין סיבה שהוא יורתע, כיוון שהעריך שלפני שיספיקו לעשות משהו יהיה faits accomplis, עובדה מוגמרת.

אני מעריך שהסיכוי שביידן יחליט ליזום פשרה מול פוטין נמוך ממכלול סיבות: תמונת המצב האסטרטגית, מצב פוליטי, נוחות של היעדר ההכרח להחליט (מנהיגים מעדיפים לדחות החלטות שלא חייבים לקבל) והיכולת להעמיק את הפגיעה ברוסיה. אבל תמונת המצב האסטרטגית יכולה להשתנות. אסטרטגייה זאת ממלכת אי הודאות, עוד יותר ממלחמה.

close

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.