החמצת (מכת) ברק – הקומה המדינית אסטרטגית

אתמול שודרה בערב תכנית ׳עובדה׳ על מבצע ׳שומר החומות׳ ובראייתי היא החמיצה את הדיון על למה. למה הוחלט לתקוף, מה זה היה אמור להשיג, מה היו מטרות המבצע והאם ׳מכת ברק׳ משרתת אותן. בלי לדבר על זה, הדיון על האם בזבזנו מבצע מדהים, האם זה חשוב ״לקחת״ לחמאס את תת הקרקע, הוא בחלל ריק.

ישראל יצאה מרצועת עזה כדי לא לחזור אליה. צר לי לבשר את זה למיעוט המאמינים המשיחי, אין לנו מה לחפש בעזה, שני מיליון הפלסטינים ברצועה לא הולכים לשום מקום. גם אם נעודד הגירה במלוא המרץ, הבעיה לא תיעלם. מה שיקרה הוא שכוח האדם ״האיכותי״ יצליח לעזוב ויהפוך את הרצועה למקום יותר עני וחסר תפקוד. לאלה שטוענים שבעשור של נתניהו נרצחו הכי מעט ישראלים מטרור יש דרישת שלום מההתנתקות. היציאה מעזה היא גורם מרכזי בצמצום הטרור, בתמורה לעלייה באיום הרקטות. האם המחיר הזה מוצדק, זאת שאלה ראויה לדיון פוליטי ובטחוני רציני, שבישראל של היום לא ניתן לקיים אותו.

אני מציין את זה כיוון שאני חושב שזוהי ראשית הצירים לניתוח של התכנית אתמול. מדיניות ממשלות נתניהו היתה לשמור על שלטון חמאס בעזה, לבצר אותו ולחזק אותו. זאת לא ביקורת של טוב או רע, וזה גם לא עניין של ימין או שמאל, זה פשוט ניתוח של המדיניות בדיעבד. אני חושב שזאת כוונת מכוון וזה לא עניין מקרי, יש לזה מספיק ראיות בשטח. זאת מדיניות ריאלית ומעשית, ואפשר לטעון שאין ברירה אחרת מלבד המדיניות הזאת, נתניהו בעצמו טען שלא חשב שנדרש לקיים דיון מדיני על רצועת עזה. יש רק בעיה אחת, המדיניות הזאת לא ״הוגדרה״ מעולם, כדי להימנע מכל מחיר פוליטי שנלווה לקבלת החלטה.

להחלטה כזאת יש משמעויות וסיכונים. למשל, אם ממשלת ישראל מוכנה להגדיר לצה״ל שהיא לא תהיה מעוניינת בכיבוש הרצועה, צה״ל יפסיק להתכונן לכיבוש שלה (או שלא יעשה את זה בעדיפות ראשונה). לאלה מביניכם שיאמרו לי שצריך להתכונן בכל זאת, במידה ופתאום כן יירצו, אגלה שאין לנו תכנית לכבוש את כל לבנון או את סוריה או ירדן. זה לא פוסל את הצורך להכין תכניות לפשיטות קרקעיות ברצועה, אלה בודאי שנדרשות. למעשה, זה יהפוך את התכניות למחוברות יותר למציאות ולצורך של הממשלה, וימנע מאיתנו את הדלפת המצגת הסודית ב׳צוק איתן׳ שנועדה להבהיל את כולם כמה זה נורא.

אחרי 12 שנים בשלטון המציאות האסטרטגית בין ישראל ורצועת עזה נותרה בעינה, ישראל רוצה לשמר את הסטטוס קוו הזה. בשפה פשוטה? ישראל לא רצתה לנצח את חמאס. אבל כיוון שאי אפשר להודות בכך שאנחנו לא רוצים ״לנצח״, צריך לחפות על זה בהרבה מילים ריקות. ״חמאס ספג מכה קשה״, ״החזרנו את ההרתעה״. המילים הריקות האלה הן שורש הבעיה, כיוון שבכל פעם שפורץ מבצע בעזה (תחת נתניהו היו 4 מבצעים בעזה, עשרות ימי קרב, ואלפי תקיפות אוויריות) יש ציפיה, שהמדינאים וצה״ל בנו אותה, שהפעם נראה להם מה זה וננצח. אבל כאשר הממשלה, שמייצגת את רצון הציבור, לא רוצה את זה, כל הדיון הבטחוני והציבורי מתקיים במישור שגוי, שבו הצבא עסוק בלהכות הכי חזק בזמן שהמדינאים עסוקים בלסיים את המבצע בהקדם ובשלום.

הפער הזה חיוני להבנת הדיון על ההוצאה לפועל של ׳מכת ברק׳. מדינת ישראל שוב נקלעה למבצע חסר מטרות, שבו המדינאים ברחו מאחריותם להגדיר יעדים, והצבא רצה להרביץ לחמאס הכי חזק שאפשר, כי הרמטכ״ל הבטיח שהוא בונה צבא קטלני ומנצח. ואז הסיסמאות נאלצו להתייצב מול המציאות המרה, וזאת כתמיד לא שיתפה פעולה, ומה שנותר לצבא זה להפציץ את כל המטרות שהיו לו ולגלות שהמדינאים עוד לא מצליחים לספר לציבור ש״חמאס ספג הפעם מכה באמת קשה״ ולזרוק את המגבת הלבנה. זאת הסיבה שגם ׳מכת ברק׳ נשלפה מהמגירה, כי היא התכנית שהיתה בה.

לא רק ש׳מכת ברק׳ נשלף ככה, לא התקיים על המבצע דיון בקבינט. האם סביר שמבצע שמטרתו להרוג מאות אנשי חמאס לא יאושר בקבינט? הרי תוצאה אפשרית היא הסלמה במערכה. מנגד, דיון רציני בקבינט יכול היה לגרום לכך שמישהו ישאל, למה אנחנו עושים את זה אם התוצאה הצפויה כל כך נמוכה. הסיבה לדעתי שזה לא נידון בקבינט כי זה מאפשר לא לקחת אחריות. אם המבצע יצליח אפשר יהיה להדליף ולקטוף את התהילה, ואם במקרה ייכשל צה״ל יצטרך לספק הסברים לאילנה דיין בעובדה.

לא רק המדינאים אחראים למצב, צה״ל מצידו לא מנסה להתמודד טוב יותר. את השקרים הבוטים על הצלחת המבצע היה צריך לתחקר. היום ברור לחלוטין שצה״ל ידע שאין תנאים להוציא לפועל את המבצע, ובכל זאת דו״צ הודיע ״בטעות״ לתקשורת הזרה על כניסה קרקעית. התקשורת נשלחה לראיין את מפקד נבטים עטור התהילה, ופורסם על עשרות הרוגי חמאס. רק אחרי שטל לב רם ועמוס הראל פרסמו אחרת הסיפור עודכן בדיעבד. למען המורל הלאומי אסור לשקר, את זה נשאיר לקול הרעם מקהיר.

אם זה נשמע שטחי וילדותי לא לזאת אני מתכוון, ואסור לקחת את הדיון למקום האישי. הפוליטיקאים רוצים להיבחר שוב, זאת מטרת העל שלהם, כי הם באמת מאמינים שזאת טובת המדינה, ובכירי צה״ל נמצאים בנקודה שבה קדנציה של 40 שנה נמדדת בנקודה אחת בלבד. היעדר הדיון האסטרטגי בטחוני במדינת ישראל הוא שגורם למצב שראינו אתמול בעובדה, שבו נראה שהחלטות מתקבלות בדרך כל כך גרועה.

close

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.