התקיפה האווירית הראשונה (יש אומרים השניה) מאז נפילת האליושין (כ-3 חודשים) והתגובה הרוסית מסמלות את ראשיתה של תקופת ביניים חדשה.
לפי דיווחי התקשורת, התקיפה של ישראל היתה במרחב דמשק, הרחק מהנוכחות הרוסית והמרחב בו התבצעה התקיפה ההיא, והרחק מסוללות ההגנ"א הרוסיות. המשמעות שישראל היתה נכונה לתקוף תוך שהיא ממזערת את החיכוך עם הרוסים.
ניסיון זהיר למנף את הכלי היחיד בסל שנותר לישראל לקראת סיום המלחמה בסוריה. להערכתי, ישראל תצטרך לקחת סיכונים רבים הרבה יותר, ולהרגיז את פוטין ממש כדי לחזור להיות בני שיח שיש טעם להתחשב בהם.
הרוסים חיכו 18 שעות לפני שהוציאו תגובה חריפה מאוד. בתגובה הם כללו את כל הנרטיבים עליהם הם מדברים מאז האליושין: התקיפה מפרה את החלטות מועצת הבטחון והדין הבינ"ל, מסכנת מטוסים אזרחיים, ומפרה את החלטה 1701.
לא בכדי סוגית 1701 נכללה גם היא בתגובה, הרוסים רוצים להכניס את הרגל ללבנון והם קופצים על כל הזדמנות להראות כמי שדואגים לריבונות לבנון.
ראיתי שמרבית הכתבים הצבאיים קושרים את נסיעת משלחת צה"ל למוסקבה לחידוש התקיפות. נראה לי שהתגובה הרוסית לא תומכת בטענה הזו.
היעד של רוסיה הוא להביא לסיומן את התקיפות של ישראל בסוריה. השאלה האם התקיפות הללו יביאו לנכונות רוסית לדון עם ישראל על הסכם שיגביל מרכיבים בנוכחות הצבאית של איראן. אני מעריך שהתנאים האסטרטגיים שנוצרו, ובפרט עזיבת האמריקאים, מקטינים את הסיכוי להישג בעל משמעות שאינה סמנטית.
פריסה רחבה יותר של מערך הגנ״א, גם למרחבי דמשק, הם פעולה רוסית אפשרית כדי לקדם את היעד הזה.
לאחר מכן, הרוסים יגבירו את המעורבות שלהם בלבנון.
בכל מקרה התקיפה של אתמול מסמלת את העובדה שהסתיימו התקיפות של ישראל ללא מחיר וללא נטילת סיכונים משמעותית.