למה עובדות לא משנות את דעתנו

מחקרים פסיכולוגיים רבים בחנו את הטיות התפיסה שלנו. הטית האישור Confirmation bias. היא אחת המפורסמות, ונבחנה בשלל ניסויים. תכליתה, שאנחנו מחפשים ומפרשים עובדות, שתומכות באמונות מקוריות שלנו, תוך התעלמות לא פרופורציונליות מעובדות שמטילות בהן ספק. דוגמא לכך, ניתן לראות בהתנגדות לחיסונים, מי שמתנגד להם מבטל את כלל המחקרים שתומכים בכך שחיסונים הם חשובים ואחת ההתקדמויות הרפואיות הגדולות של המאה ה-20, וגם את המחקרים שמראים שאין קשר בין חיסונים לאוטיזם או לכשל במערכת החיסונית. אבל אלו שרואים בדוגמא הזאת עדות לכך שהתופעה אינה נחלת חלקם (כי הם תומכים כמובן בחיסונים מסיבות רציונליות), טועים כמובן, כיוון שזה התופעה מוכחת בשלל ניסויים אקדמיים אחרים. דומה לכך, הכחשת ההתחממות הגלובלית והקשר שלה לאדם.

באחד הניסויים המפורסמים נערך בסטאנפורד, נתבקשו סטודנטים, מחציתם תומכים בעונש מוות ומחציתם מתנגדים לכתוב בצורה מנומקת את דעתם בנושא. לאחר מכן הוצגו להם שני מחקרים מזוייפים ביחס לתרומת עונש מוות להרתעה, אחד שמראה ממצאים שתומכים בטענה שעונש מוות תורם להרתעה, ושני שמטיל בכך ספק. הסטודנטים התבקשו להביע דעתם על המחקרים הללו, אלו מביניהם שתמכו בעונש מוות ראו את המחקר שתומך בדעתם כאמין, ואילו אלו שהתנגדו ראו את ההיפך. בשלב השלישי של הניסוי נאמר לאנשים שהמחקרים היו מזוייפים והם התבקשו לדרג את תמיכתם / התנגדותם לעונש מוות ומסתבר שבשני הצדדים חלה עליה במידת התמיכה שלהם בדיעה המקורית.

העובדה שכולנו רגישים להטיות תפיסתיות שונות אוששה במחקרים רבים. (כהנמן וטברסקי הראו שהמשקיע הוא לא רציונלי, והוא לוקח סיכונים גדולים יותר להחזיר הפסד מאשר הסיכונים במצב של רווח – תיאורית הערך Prospect Theory. כהנמן זכה לפרס נובל על כך).

אבל, שאלה מעניינת היא כיצד ולמה התפתחו אצלנו הטיות תפיסה, הרי לכאורה זהירות וחשש הן תכונות שאמורות לסייע לנו (שרידות).

ספר חדש שפורסם ע"י Hugo Mercier & Dan Sperber בהוצאת HARVARD, בוחן את ההשערה לפיה הסיבות להתפתחות הטית האישור הן חברתיות. קרי, הטיות שנראות טפשיות (מבחינה אוולוציונית) עבור היחיד הן בעצם די מועילות לנו בחיי החברה. באחד הניסויים שמוצגים בספר מראים הכותבים שאנחנו די טובים בזיהוי חולשות בטיעונים של אנשים אחרים, בעוד שאנחנו מתעלמים מזיהוי חולשות דומות בטיעונים של עצמנו. בניסוי התבקשו אנשים לענות על סדרה של שאלות הגיון ולנמק את התשובה. לאחר מכן, הם נשאלו האם הם מרוצים מתשובתם וניתנה להם אפשרות לשנות אותה (פחות מ-15% עשו זאת). בשלב השלישי, הם קיבלו את השאלות ביחד עם התשובה שלהם ובנוסף תשובה של משתתף אחר שמנוגדת לדעתם. הטריק היה שהתשובה המנוגדת היתה למעשה התשובה שלהם. מחצית זיהו את הטריק, אבל בקרב המחצית השניה שלא זיהו זאת, 60% מצאו חולשות בטיעון המקורי שלהם ודבקו בטיעון השני, שהוצג לכאורה כאופן בו ענו קודם לכן.

אז למה זה טוב לנו בחברה ? כי בקרב הציידים-לקטים, לא היה חשוב לנמק בהגיון, זאת התפתחות של האדם מהתקופה המודרנית שלא באה לידי ביטוי אוולוציוני. הרבה יותר חשוב היה לנצח בויכוחים, ולשם כך היה צריך להבין את רחשי הקבוצה ולזכות באהדת הרוב. תמיכה בעונש מוות ותרומתו להרתעה, כמו גם סוגיות פוליטיות אחרות אלו סוגיות בהן הסביבה התפתחה במהירות יותר מהסלקציה האוולוציונית.

כיצד ניתן להימנע מכך:
1. מנהיגים צריכים לצידם גם אנשים בעלי ראיה שונה משלהם. כדאי לחשוד באלו שלא עושים זאת.
2. למערכת הבירוקרטית העצמאית יש חשיבות במדינה, כיוון שפוליטיקאים רוצים לנצח בויכוחים, וצריך שיהיו בעלי אינטרס אחרים.
3. שכדאי לנו לקרוא דיעות שונות משלנו, ולפחות לנמק לעצמנו למה הן שגויות, ולא לפסול אותן על הסף (אפילו שלפי המחקר, היכולת שלנו לעשות זאת היא טובה)