קטגוריה: ארה"ב והעולם

אנחנו בפתחו של סדר עולמי חדש שבו לארה"ב יהיה תפקיד משמעותי, כיוון שהיא תהיה מעצמה, אבל קטן משמעותית מזה שהכרנו עד היום. מי שלא הוביל בזמן המשבר, יהיה שותף פחות משמעותי ביום שאחריו.

11 אנקדוטות על המלחמה –
ה-CIA והחלפת משטרים; התכנית שלא קיימת היא תכנית טובה יותר; תקרית טונקין – מיסקלקולציה והשפעות לא מתוכננות; השפעת תזמון פוליטי על החלטות ותוצאות לא ניתנות לתכנון; דינמיקת הסלמה והשקעה שקועה; ספירת גופות; קשה לסגת מהחלטה רעה שנלקחה; חשיבות הערכת מצב אסטרטגית; "פעם אחת ולתמיד"; לפרסם לציבור על "בגידה" של יריב פוליטי?; מחאות פוליטיות לא אהובות ע"י כל שלטון; פשעי מלחמה

בסוגיה האיראנית לטראמפ (וגם לנשיא דמוקרטי אם ייבחר כזה) אין כוונה לצאת למלחמה. ארה"ב בדלנית יותר ומוכנה פחות ללכת למלחמה.
לכל אלו שמציעים להיכנס לסדר את עזה זה מראה שוב כמה קל להיכנס וכמה קשה לצאת אח"כ. אחת הסיבות שארה"ב התקשתה לעזוב היתה החשש ממתקפת טרור מחודשת אחרי העזיבה. הרי מה יכול להיות גרוע יותר מנסיגה במלחמה שלאחריה תגיע פעולה שבגללה יצאת למלחמה.

הערכתי שטראמפ מעוניין במו"מ והסכם חדש, חיסול סולימאני אינו עולה בקנה אחד עם זה, מה גם שיש ספק רב בדבר אמינות הדיווח של הממשל על כך שהחיסול היה סיכול למניעת פיגוע קונקרטי. רצף פעולות בעלות הגיון, אבל ללא יעד אסטרטגי בר השגה הוביל את ארה"ב לכשלון בויטנאם.

התקיפה אתמול לא מסמנת תפנית דרמטית, היא באה אחרי שלוש שנות מדיניות עקבית של טראמפ. התקווה בישראל שזאת תפנית היא הקבוע השני במשוואה.
כדאי שבישראל ניגמל מהכמיהה לכך שטראמפ יתהפך, למרבה הצער, כרגע נראה שניהול המשבר עם צפון קוריאה משקף אותה טוב, ומכאן כדאי להשליך ממנו על איראן. ישראל צריכה להיערך להמשך הירידה בהשפעה האמריקאית באזור. מדינות האזור עושות רושם שהתחילו להיערך. זה עלול להביא לירידה בחשיבות היחסים בין ישראל למדינות הסוניות, שהעימות מול איראן היה הגורם העיקרי שקירב אותם.

הטענה שלנתניהו יש אחריות על יציאת טראמפ שגויה, לישראל לא היתה השפעה על זה. לעומת זאת, על המדיניות של ישראל בזירה הצפונית ומול איראן בעשור האחרון יש לנתניהו אחריות, זה לא אומר שהדברים היו בשליטתו וגם לא על מידת ההשפעה שהיתה לנו על ההתרחשויות.

סקר מעניין של פיו (PEW) על האופן בו תופסים המחנות הפוליטיים את הצד השני. בישראל אין סקרים באיכות כזאת, וגם

יש מספר מימדים בהם אפשר לנתח את ההסכם של טראמפ עם ארדואן: בקומה האסטרטגית, משמעויות לישראל, לקחים אירוניים, פופוליזם קווים

שבועיים אחרי המתקפה על שדה הנפט בסעודיה, עצרת האו"ם, אוקראינה קולגייט (Callgate), הצעת מקרון והבחירות לנשיאות בנובמבר 2020. המתקפה בעיראק

"תכנית היא כמו עץ, צריך שיהיו לה ענפים, בדים ועלים, אחרת היא תהיה שדופה כמוט".
האם ייתכן שבחירה חוזרת של טראמפ תאפשר לאין תכנית שלו ללבלב? בודאי שייתכן. האם לטראמפ יש מושג כיצד זה יכול לקרות, לדעתי לא. טראמפ מעוניין בפגישות מתוקשרות, לא בהסכמים רציניים שבהם צריך לוותר בצורה הדדית.