בין חמש נקודות עובר מחומש – אוקראינה קולגייט

תמונה יכולה לכלול: ‏‏טקסט‏‏

שבועיים אחרי המתקפה על שדה הנפט בסעודיה, עצרת האו"ם, אוקראינה קולגייט (Callgate), הצעת מקרון והבחירות לנשיאות בנובמבר 2020.

Image

המתקפה בעיראק –
אני מניח שברור שאיראן ביצעה את המתקפה. גם אירופה גינתה רשמית את איראן על המתקפה, וזה קרה רק אחרי שהם בדקו את הנושא בצורה עצמאית כי הם לא סומכים על ממשל טראמפ.
אני מתקשה להאמין שלא היה מושג כיצד התקיפה קרתה ולקח שבועות לבדוק אותה. לדעתי, הסיבה העיקרית ש"הבדיקה" התארכה נובעת מהצורך להימנע מהמשמעויות שלה. טראמפ לא מוכן לצאת למלחמה בשביל הסעודים, למרות הצהרת פומפיאו שזאת היתה פעולה מלחמתית, והסעודים מעדיפים להודיע שהם יגיבו במקום ובזמן.
המתקפה מעידה על כך שאיראן ממשיכה לשפר את היכולות ההתקפיות שלה, רמז למחיר מלחמת הצפון השלישית, אם מישהו חושב שמלחמות זה דבר טוב.

המשמעות האסטרטגית שאין מנוף צבאי מאחורי הלחצים על איראן. גם אם בסופו של דבר תהיה פעולה צבאית אמריקאית, מטרתה תהיה ענישה נקודתית כדי לרסן את האיראנים מפני עליית מדרגה.

ההסלמה במפרץ, הכשלון של האירופים לעקוף את הסנקציות האמריקאיות על הקמת מסלול אשראי חדש, וההפרות של איראן את הסכם הגרעין הביאו להבנתי את האירופים לשינוי גישה בנוגע למשבר.
זה התחיל בהצעת מקרון לערבויות בסך 15 מיליארד דולר, והזמנת זריף לפסגת ה-7-G, כבסיס לניסיון פתיחת ערוץ מו"מ מחודש, וניסיון לפגישה במסגרת עצרת האו"ם, וזה נמשך בכך שלמרות הגינוי האירופי לתקיפה האיראנית, הם קראו לאיראנים:

" to accept negotiation on a long-term framework for its nuclear programme as well as on issues related to regional security, including its missiles programme…”

הניסיון להפגיש בין טראמפ לרוחאני בעצרת האו"ם הסתיים בלא הצלחה. הסיבה המרכזית היא שהאיראנים לא יהיו מוכנים לפגישה כזאת בלי הסרה של הסנקציות, וטראמפ לא יסיר את הסנקציות כי זה יפגע בו פוליטית בבית, גם ככה האיראנים פוגעים בתדמיתו ומציגים אותו חלש במתקפות האחרונות שלהם במפרץ.
לעומת זאת, רוחאני פגש לפגישות מחוייכות את כל מנהיגי אירופה, למרות שבמקביל האירופים גינו את המתקפה האיראנית.
המשמעות לדעתי שהאירופים מבינים שלא ניתן יהיה לחזור להסכם הקודם, והם מנסים להניח את האדני לדרך הארוכה לחידוש המו"מ, בין אם אחרי הבחירות בנובמבר 2020, ובין אם קודם.
גם טראמפ חותר לחידוש המו"מ, כיוון שלא מצאתי הסבר מחזיק מים לסיבה שעזב את ההסכם, למעט רצונו להניע מו"מ מעמדת כוח, אני מניח שזאת הסיבה שעשה זאת. החלום של טראמפ למו"מ בילטראלי עם האיראנים לא יתרחש. אם יחודש המו"מ זה יהיה במסגרת ה-P5+1.

במקביל "התפוצצה" בארה"ב פרשה נוספת לגבי טראמפ, קולגייט – שיחת הטלפון עם נשיא אוקראינה. אין לי כוונה להיכנס לבחישות של הפוליטיקה הפנים אמריקאית, זה לא ממש מעניין אותי מי צודק בפרשה, וגם לא אם הפרשה טובה לטראמפ לקראת הבחירות או ההיפך. בטווח הזמן הקצר הפרשה מגבילה עוד את חופש הפעולה של הנשיא מול איראן ומקשה עליו לעשות הנחה בסנקציות או באישורי החריגה מהן, כדי לאפשר מרחב תיווך לאירופים בינו לבין איראן.
בשנה הקרובה ארה"ב תהיה במערכת בחירות (מלוכלכת למדי להערכתי), התמיכה בטראמפ נמוכה ומרחב הגמישות של טראמפ יהיה נמוך, בפרט לאור העובדה שאין לו הישגים במדיניות החוץ שלו.
רק לטובת ההימור הספורטיבי המקום היחיד בו טראמפ יכול להביא הישג זה אפגניסטן, החזרת הצבא הביתה תאפשר לו לעמוד בהבטחה, ואולי להקטין את שיעור חוסר התמיכה לה הוא זוכה.

המשמעויות:
לי נראה שהאירופים מנסים למנוע התנגשות צבאית בין הצדדים, תוך שהם מנצלים את העובדה שגם טראמפ וגם האיראנים רוצים במו"מ. הבעיה העיקרית שאין מרחב הסכמה על תנאי הפתיחה לקיומו. השאלה האם הנוסחה של הפסקת ההפרות תמורת הקלה מסויימת בסנקציות תאפשר לצדדים להציג הצלחה ראשונית.
ההסלמה במפרץ מזכירה קצת את הדיאלוג שחמאס מנהל עם ישראל, האיראנים מנסים להמריץ את האירופים למצוא פתרונות כלכליים כדי שהם לא ישברו את הכללים, ובמקביל הם גם אוכלים את ההסכם בהדרגה.
טראמפ לא יכול להרשות לעצמו מלחמה עד הבחירות, והשאלה כמה יצליח לכבוש את ייצרו לאור המתקפות של איראן במפרץ.

close

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.