קטגוריה: דבר האקדמיה

פעמים רבות אחד הקשיים בדרך להביא את המלחמה לסופה, הוא הצורך לשנות את המנגנון שמנהל את המלחמה.

כאשר המלחמה מתקרבת לסופה, או כאשר עולות קריאות שצריך להביא לסופה, מתפוגג עשן הקונצנזוס והקרבות הפוליטיים על העתיד לבוא מתחילים.
לחתום על פשרה זה קשה. בזמן מלחמה, קשה שבעתיים. בכל פעם שבאים לחתום על הסכם מגיעה הטענה שזה "הסכם של כניעה", זה היה נכון לכל ההסכמים, הטובים, הרעים והאלה שבמחלוקת. הצורך בפשרה מציף את המחלוקת בין יונים לניצים, בין בוגדים לפטריוטים.

הגיע העת לבחון מקרים מפורסמים שנקשרים לאכיפה ע"י כוח אווירי.
אפרט על 3 מלחמות יפן בסוף מלה"ע, וייטנאם ומלחמת המפרץ + מסקנות

האם ניתן להשיג נצחון ע"י הפצצה אווירית –
פרוט תיאורטי על 4 האסטרטגיות האפשריות לאכיפה מהאוויר: ענישה; איום בהסלמה; שלילת יכולת צבאית; עריפה

אחרי שמלחמה פורצת יש קושי מובנה בפתיחת מו"מ, מכמה סיבות:
– הנכונות לפתוח במו"מ משדרת חולשה כלפי היריב ולכן כל צד מוכן לעשות זאת, רק אחרי הצלחות בשדה הקרב.
– ההחלטה ללכת על מו"מ מביאה למתקפה פוליטית מבית, על החולשה שהיא משדרת.
– עצם ההחלטה על פתיחת מו"מ מביאה להודאה בכך שלא כל יעדי המלחמה שהובטחו יושגו, או שהיא מחייבת להודות בכך שנדרש יהיה לסגת מהישגים שכבר הושגו.
– הקושי בתחושת ההפסד שמלווה את הנכונות לפשרה מקשה על ההחלטה לעשות זאת.

הרבה יותר ספרים ומחקרים נכתבו על פתיחתן של מלחמות, מאשר על סיומן. כיצד מלחמות מסתיימות?

מה זה פאשיזם?

מסתבר שהימצאות בעמדת כוח לאורך זמן מביאה לשינוי התנהגות, שמוכר בפסיכולוגיה כ"תסמונת ההיבריס". מאמר מעניין מ- The Atlantic

ונצואלה הפכה לדמוקרטיה בשנות ה-50, והיתה דמוקרטיה מלבלבת. היא היתה יצרנית הנפט היחידה שהפכה לדמוקרטיה. עיתונות חופשית, מערכת פוליטית פתוחה וחילופי משטר ללא אלימות/

טראמפ מנהל מדיניות אגרסיבית מאוד במישור הכלכלי ביחסים עם מדינות אחרות (ידידות ויריבות כאחד) שכוללת: הטלת מכסים, סנקציות (כולל אישיות),