חנין זועבי והנרטיב הישראלי

ראשית, קצת עובדות – משט המרמרה לא היה פעולת טרור, אפילו לא פעולה אלימה עד שהחלה ההשתלטות של צה"ל. הוא היה משט מחאה, כנגד מדיניות הסגר של ישראל מול רצועת עזה. כטבען של מחאות הן מנסות להתגרות בחוק ולחצות קווים.
למי שלא זוכר מדיניות הסגר החלה אחרי חטיפת גלעד שליט, ומאז כמעט לא נבחן האם זוהי מדיניות נכונה, כי בכלל לא בחנו מה המדיניות שלנו (אבל אנחנו יודעים מה אנחנו לא רוצים).
הקבינט התכנס פעם אחת בנושא והחליט למנוע מהמשט להגיע לרצועה (דו"ח המבקר מדבר על כך שאפילו לא נבחנו חלופות). צה"ל הלך ויישם והחליט להשתלט על הסירה, בכל מחיר, בלי לבחון חלופות ובלי להכין מקרים ותגובות שזה יכול להסתבך. ואז זה הסתבך, והתוצאה הסופית היתה רעה מאוד.
לשם האנלוגיה, תחשבו על מרדף של המשטרה אחרי רכב שעשה עבירת תנועה, הצבת מחסומים ואז כאשר הרכב פוגע במחסום מתחילה מהומה של יושבי הרכב והמשטרה הורגת חלק משמעותי של הנוסעים. זה כשלון של המשטרה, גם כאשר נוסעי הרכב פועלים בניגוד לחוק.

ארוע המרמרה משקף את הנרטיב הישראלי הנוכחי בשיח הישראלי – פלשתיני, והוא שיש צד אחד שתמיד צודק ורק הוא צודק (והצד השני הוא התגלמות הרוע). רק שנדע, זה גם הנרטיב הפלשתיני. לשם כך, אנחנו חייבים לספר לציבור, שכל פלשתיני הוא טרוריסט, וכל מי שמנסה לתמוך בפלשתינים (משט המרמרה) הוא טרוריסט. זה מאפשר קונצנזוס סביב צה"ל בפעולותיו בשטחים, ומקטין את המרחב הפוליטי הדמוקרטי שאנחנו מוכנים להכיל (כי יש פחות נושאים עליהם ניתן לדבר). זה גם מבטיח שנסתכל על ארועים כמו המרמרה בצורה חד מימדית, בה חייב להיות צודק וטועה, ומקל על מקבלי ההחלטות להסתיר את הכשלון שלהם בטיפול בתהליך. האם יכול להיות שבארוע היו שני צדדים טועים? ההסכם משקף הודאה שגם אנחנו טעינו (ואני תומך בו).

חנין זועבי היא אותו הסיפור, יש לנו אויב ברור שכל הרוע מגולם בו, יש את מי להאשים. בחינה מעמיקה של דבריה, תגלה שהיא לא אמרה שחילי צה"ל הם רוצחים, אלא שנרצחו 9 אנשים. זה לא רק סמנטיקה, זה ביקורת על המדיניות, וזה לא שהיא תימנע מלכנות את חיילי צה"ל רוצחים, בהזדמנות אחרת. המהומה אתמול משקפת כעס על ההסכם, שלא הוכיח שהיינו צודקים.
שלא יהיה ספק, היא מרגיזה אותי מאוד, אבל, היא לא מסכנת אפילו במעט את הדמוקרטיה הישראלית, כי ההשפעה שלה קטנה מאוד. סביר יותר שהיא פוגעת בשמה הטוב של ישראל בעולם, אבל הרחקתה מהכנסת תביא לנזק רב יותר. בוא נודה על האמת, בלי חצית קווים ואתגור, אין מקום אמיתי בשיח הפוליטי, לדעה של ערביי ישראל, כי או שהם תומכים בפלשתינים (נגדנו) או שהם נאמנים (בעדנו). אני לא מוכנים לקבל שהם גם וגם, וזה קשור ישירות לנרטיב שלנו בסכסוך הפלשתיני.

close

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.