למה אסור לתת למנהיגים "חזקים" הזדמנות שניה

אמריקה הלטינית היא כר פורה למחקרים על מעברים בין דיקטטורה לדמוקרטיה. 34 מעברים לדמוקרטיה יש מאז 1900. מה עולה בגורלם של דיקטטורים והאליטה הקרובה אליהם כאשר חל מעבר לדמוקרטיה, והאם ניתן ללמוד מזה?

את הסיפור של הוגו צ'אבס סיפרתי מספר פעמים – ונצואלה נקלעה למשבר כלכלי בשנות ה-80 שהוביל לתסכול פוליטי. צ'אבס שנולד ב-1954 התגייס לצבא על בסיס מילגת בייסבול ובתחילת שנות ה-80 גוייס ע"י תנועת שמאל קטנה שתכננה לעשות הפיכה צבאית נגד הדמוקרטיה. ב-4 בפברואר 1992 הם פרצו לבניין האסיפה הלאומית במטרה לעשות הפיכה שכזאת. ההפיכה כשלה, וצ'אבס נכלא, אבל הפך לפופולרי בציבור בגלל שדיבר על כך שמטרת ההפיכה היא להחזיר את המדינה לעם. צ'אבס קיבל חנינה ע"י רפאל קלדרה שנבחר לנשיאות, וכאשר יצא מהכלא נשאל לאן פניו והוא השיב "To Power". צ'אבס נבחר ב-6 בדצמבר 1998 כנשיא, ונצואלה איבדה את הדמוקרטיה שלה בסופו של דבר. (להרחבה על הצ'אביזם)

הדיקטטורה הצבאית האחרונה של ברזיל היתה בין השנים 1964-1985. כאשר ברזיל עשתה מעבר לדמוקרטיה, רבים מחברי המפלגה השלטת התפזרו ברחבי המערכת הפוליטית ונשארו בעמדות כוח. 2 מהם הפכו לשרים בקבינט, 4 נוספים זכו למישרות בכירות בפקידות הממשלתית, וכמה נוספים זכו לתפקידים אחרים כמו ראש עירית סאן פאולו. לנוכחותם בממשל הדמוקרטי הצעיר היתה חשיבות רבה לטובת המעבר המסודר בין הממשלים, אבל לאחר מכן הם פעלו על מנת לרכך את האישור של החוקה האזרחית ב-1988, ומנעו רפורמות בתחום הכלכלה לאורך שנים. הצבא חוזר לעמדות כוח משמעותיות כעת בתקופתו של בולסונארו במקביל להמשך השתלטותו על הדמוקרטיה במדינה. לפחות 10 מתוך 23 השרים בממשלתו של בולסונארו הם אנשי צבא, המספר הגבוה ביותר מאז סיום הדיקטטורה הצבאית. הוא מינה 6,157 קצינים מכהנים ופורשים למשרות ממשלתיות, יותר מ-1,250 מהם במשרד הבריאות. בולסונארו מאיים להפעיל צבא כנגד מחאות של האופוזיציה, ופועל במידה רבה לפי ספר ההפעלה של הנשיא היוצא של ארה"ב.

צ'ילה חזרה להיות דמוקרטיה ב-1990 אחרי ההפיכה של פינושה, אבל לפני שזה קרה כוחו של הצבא הובטח בחוקה. פוליטיקאים בכירים מממשל פינושה ואנשי צבא בכירים מונו להיות סנאטורים לכל החיים. הצבא הוא זה שבחר את הרמטכ"ל. האסיפה החוקתית שמונתה לפני הבחירות קיבלה סמכות לפסול מפלגות שיכולות לסכן את הדמוקרטיה. החוקה הבטיחה לצבא את השליטה במועצה לבטחון לאומי, ולמנות שניים מתוך שבעת שופטי בית המשפט לחוקה. שינוי של החוקה יכול להיעשות רק ברוב של 2/3 בשני הבתים. ב-25 באוקטובר 2020, 78% מאזרחי צ'ילה הצביעו ברוב עצום ומפתיע על הדרישה לכונן חוקה חדשה. 30 שנים צ'ילה המשיכה לכהן תחת החוקה של פינושה, דמוקרטית דה-פקטו (הרבה לפני ישראל בדירוג), אבל לא דמוקרטית דה-יורה.

על-פני 115 שנים דיקטטורים מכהנים והאליטה שסובבת אותם, חזרו לכהן בתפקידי ממשל, פי 4 יותר מאשר הסיכוי להיענש על מעשיהם כדיקטטורים. הפשע משתלם. במרבית המקרים הם היו שותפים למהלכים חוזרים נגד הדמוקרטיה שבה חזרו לכהן, בגלל כישוריהם הפוליטיים, הכוח הפוליטי שירשו מהתקופה הדיקטטורית והיכולת שלהם לעשות מהלכים אנטי דמוקרטיים תחת הדמוקרטיה.

כאשר יוצאי דיקטטורה ממשיכים לכהן הם מצליחים למנוע מהדמוקרטיה לפרוח, לעומת המצבים בהם הם מורחקים מהשלטון והפוליטיקה. במחקר שבדק את ציון הדמוקרטיה הכללי והן מדדים משניים כמו חופש ביטוי, טוהר בחירות ועוד נמצא, שהמדינות שבהן לא המשיכו לכהן גורמים מהאליטה של הדיקטטורה היוצאת, מדדי הדמוקרטיה על פני 20 שנים היו גבוהים במידה ניכרת מאשר במדינות בהן המשיכו גורמים כאלה. הדוגמא הבולטת ביותר היא אורוגוואי ש"זרקה" את כל בוגרי הדיקטטורה היוצאת מכהונה בדמוקרטיה החדשה שנוסדה בשנות ה-80. אורוגוואי היא היום דמוקרטיה מלבלבת ממוקמת בראש הדמוקרטיות באמריקה (מלבד קנדה). בפנמה שאחרי הפלישה של ארה"ב וההדחה של גנרל נורייגה לא כיהנו גורמים מהשלטון הצבאי היוצא, גם פנמה נמצאת בצמרת הדמוקרטיות של אמריקה.

לעומתן, בקולומביה ניסה הנשיא לשעבר להביא לשינויים בחוקה ונכשל, באקוודור זה דווקא הצליח והנשיא לשעבר רפאל קוריאה הצליח לשנות את החוקה ולהצליח להיבחר שוב, וגם בארגנטינה הנשיאה לשעבר הצליחה להיבחר שוב כנשיאה אחרי שכיהנה כסגנית נשיא. בכולן המהלכים הללו אתגרו את הדמוקרטיה, שבינתים מחזיקה מעמד. (להרחבה באקונומיסט).

המסקנה, שצריך למנוע ולעצור ממי שעושים מהלכים נגד היסודות הבסיסים של הדמוקרטיה לחזור ולרוץ שוב. צריך למנוע מהם לכהן בשנית, כיוון שהם צפויים לנסות לפגוע בדמוקרטיה מבפנים, וכיוון שיש להם כוח פוליטי רב שמאפשר להם נקודת זינוק טובה לזה.

close

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.