מתי לא להתבסס על מודיעין

אחד התחומים החביבים עלי הוא הטיות תפיסה, וטעויות שיטתיות בתהליכי קבלת החלטות, כמו הטעות שהביאה להערכה השגויה על הקריסה של הצבא וממשלת אפגניסטן. אחד הקשיים לכתוב על זה בצורה אקטואלית הוא שאנשים נוטים להתייחס לטעויות כאלה באופן אישי, מתוך תפיסה "לי זה לא יקרה" או תפיסה שטעויות כאלה הן נחלת צד פוליטי. שתי נקודות ההסתכלות הללו שגויות ומונעות יכולת ללמוד ולהשתפר, לכן אני ממליץ להימנע מהן. בדיעבד, קל לקבל החלטות נכונות (הטיית חוכמת הבדיעבד). הטיית הייחוס עוזרת לנו לזכור את הכשלונות של אחרים וההצלחות שלנו, לכן אנחנו סבורים בשוגג שזה קשור לצד פוליטי.

הפעם אני רוצה להמליץ על פודקאסט בשם הספינר, של ד"ר חגי אלקיים, שבו הוא מנתח את מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית. בפרק האחרון, ביחד עם פרופסור דני אורבך (הבלוג: הינשוף) הם משוחחים עם רונן צור (יועץ אסטרטגי) על קמפיין פוליטי בכלל, ועל מודיעין, תהליכי קבלת החלטות בפרט. ממליץ להאזין לכולו אבל אני רוצה להתמקד בשתי סוגיות שעולות מהשיחה – מתי לא נכון להתבסס על מודיעין ולקחים לגבי חשיבה קבוצתית. https://www.podbean.com/ew/pb-xun8t-10bd6ee

רונן צור היה היועץ לקמפיין של בני גנץ והוא מדבר על ראשית הדרך שלהם. גנץ שואל אותו איפה הוא רוצה להזמין סקר ורונן צור אומר לו שאין צורך בסקר כדי להתחיל לעבוד. הוא מסביר את ההחלטה בכך שסקר לא יעשיר אותו בשום מידע בשלב הזה. כל השחקנים מוכרים, ואת בני גנץ אף אחד לא מכיר עדיין בזירה הפוליטית, אז סקר לא יעזור להם בשלב הזה בקמפיין. "ההשתעבדות לסקרים מנטרלת את השכל הישר". למה זה חשוב, כי הנקודה היא שיש נקודות בזמן שבהן המודיעין שיש עכשיו לא משרת את קבלת ההחלטות, ולקברניטים קשה להיות בחוסר ודאות. הצורך בתחושת שליטה, מביא להיאחז בסקרים / ובמודיעין שנותנים תחושת "ודאות מזוייפת".

מניסיוני, ראיתי שבמצבי חוסר ודאות וכאשר ההחלטה כבדת משקל, יש נטייה לקוות שמידע מלא יגאל את מקבל ההחלטות מייסוריו ויאפשר לקחת החלטה בטוחה ונכונה יותר. כשנה אחרי פריצת מלחמת האזרחים בסוריה השתתפתי בדיון שבו המודיעין ניסה להציג מה התרחישים האפשריים שיכולים לקרות בסוריה, כאשר ניסיתי להעיר שעדיף לקיים דיון ללא סקירה מודיעינית כזאת, קיבלת נזיפה צוננת. כזכור, אהוד ברק העריך שאסאד לא יחזיק מעמד, על כך אמר ניסים טאלב "אין טעם בהערכת הסבירות של אירועים נדירים". תחשבו על דיון השבוע בישראל, לפני נסיעת בנט לארה"ב, בנוגע לתכנית הגרעין של איראן, שבו לא שואלים את הקמ"ן האם לדעתו איראן מתכוונת להמשיך לבנות פצצה או לא. מישהו יכול לדמיין כזה דבר? על השאלה הזאת, אין בדרך כלל מודיעין תומך. הרי לא היה מודיעין לגבי התגובה האיראנית לעזיבת הסכם הגרעין, אפילו האיראנים לא ידעו איך הם יגיבו, גם הם צעדו בהדרגה והחליטו מחדש על בסיס התפתחות המצב (את הקורונה לא היה ניתן לצפות, וגם היא השפיעה על ההחלטות). ניתוח כזה הוא ניתוח אסטרטגי שמבוסס על הנחות עבודה, כדי שניתן יהיה לבחון אותו לאורך זמן.

ארה"ב הופתעה לחלוטין מהפלישה של הצפון בקוריאה כיוון שהנחות היסוד האסטרטגית שלה היתה שכל הגוש הקומוניסטי עשוי מקשה אחת על סמך מידע מוצק בדבר יד הברזל של סטלין במזרח אירופה. לזה התווספה ההנחה שארה"ב תמשיך להרתיע את ברה"מ עד שלזאת יהיו 200 פצצות גרעיניות ולכן לא סביר שיהיה מהלך התקפי שברה"מ תבצע לפני 1954.
הקונספציה לגבי מערכת היחסים בגוש הקומוניסטי לא השתנתה גם אחרי הפלישה הצפון קוריאנית, והיתה אחת מיסודות הכשל של הערכת הסיכוי לגבי הפלישה הסינית בהמשך המלחמה, שגם היא היכתה בתדהמה את האמריקאים. בשונה מפתיחת המלחמה, הטעות הזאת היא טעות הערכה, ולא ממחשבה שניתן להתבסס על מודיעין כאשר לא ניתן לעשות זאת.

לאוהבי כחול-לבן, הכינותי מראש:
כאשר ישראל תקפה את הכור בסוריה ב-2007, איש לא יכול היה לדעת מה תהיה תגובתו של אסאד לתקיפה, כיוון שמידע מודיעיני כזה לא קיים. הרי אסאד לא העריך שישראל תתקוף את הכור. לטובת החשאיות ישראל העדיפה לקחת סיכון שאם תיפתח מלחמה צה"ל לא יהיה מגוייס כיאות, תחשבו איזה ביקורת היתה על אולמרט אם היה קורה כזה דבר ועוד אחרי 2006. חברי הקמ"נים יאמרו בודאי, שבמקרים כאלה על המודיעין יש חובה להעריך, אבל טענתי היא שלקמ"ן אין שום יתרון בהערכה הזאת, זוהי הערכת מצב אסטרטגית. ארגוני מודיעין לא אוהבים להודות שהם לא טובים בחיזוי והערכה של תהליכים פוליטיים ואסטרטגיים. אגב, בדיעבד יש האדרה למקרים שבהם הערכה היתה נכונה, כמו במקרה הזה שבו אולמרט העריך שאסאד לא יגיב.
כאשר פרץ מבצע 'צוק איתן' מדינת ישראל לא צפתה שהוא עלול לפרוץ כיוון שאמ"ן העריך שחמאס לא רוצה עימות. אבל איזה מודיעין יכול להיות על הערכת מצב של חמאס בסיטואציה חדשה לחלוטין בה משכורות לא משולמות, וישראל פועלת בגדה כנגדו אחרי רצח 3 הנערים? הכשל הבסיסי הוא להסתמך על מודיעין במצב כזה.
גם על תגובת חיזבאללה לפני שבועיים לא יכול להיות מודיעין מראש, ואכן ישראל הופתעה מהתגובה של חיזבאללה. אני חושב שזה בסדר גמור "להעריך" פיקודית שחיזבאללה לא יגיב, ובסדר גם לטעות בהערכה. זה לא בסדר להיות מופתע מכך שיכול להיות שתטעה.
דוגמאות יש לרוב, אבל האחרונה שבהן לפעם זו, היא מה רוצים האיראנים בנוגע לחזרה להסכם ובניית פצצה. למרבה הצער אלו סוגיות שאין עליהן מידע, בדומה למרבית המו"מים – מי ידע מראש על מה סאדאת ובגין יהיו מוכנים להסכים? אפילו הם לא.

חשיבה קבוצתית –
צור מדבר על כך שהוא מאמין בצוות עם שונות והתאמה, כדי להימנע מחשיבה קבוצתית, והוא חייב להחיל גוונים של הצד השני, כדי להימנע מחשיבה קבוצתית.
המעניין שהוא מציין שהוא לא מאמין בגישה מקובלת מאוד בצבא שקרויה "צוות אדום", צוות שאמור לחשוב "הפוך". הסיבה לכך היא שהיחס לצוות כזה בעייתי, ולרוב הוא מרגיש צורך לומר דברים מנוגדים, ולא אומר אותם בצורה אותנטית, ומכאן יש עיוות מלאכותי בחשיבה שלהם.
לתפיסתי, גישת הצוותים האדומים טובה לסוגיות טקטיות, כמו ניסיון למצוא נקודות כשל במבצע ספציפי, אבל אני מסכים לחלוטין שבפעמים שבהם נתקלתי בצוות אדום, למהלכים אסטרטגיים, תרומתו היתה דלה למדי. לעומת זה, לא ראיתי ניסיון לגוון זוויות הסתכלות של הצוות המרכזי.
צור מאמין שכדי להתגבר על זה, עדיף לקחת אנשים נקיים ממחוייבות, לא צוות אדום ולא קבוצת ביקורת, להראות להם את מה שתכננת או חשבת, ולקבל מהם תגובות בצורה אותנטית על התכנית.

מודיעין חשוב מאוד, איני סבור אחרת. וגם צור מדבר על חשיבותו, אבל מסביר שהוא לא בונה את תורת הלחימה על מודיעין(!), הוא מעוניין לנצח גם אם אין מודיעין. מקבלי החלטות נוטים להתבסס יותר מדי על הקמ"ן בסוגיות שבהם שלא קיים מודיעין, ויש להם נטייה להעצים את חשיבותו של מודיעין מסווג שקיים (ראו מאמר של קורטני ווינבאום מראנד). חיוני לדעת מתי עוסקים בסוגיה בה אין מודיעין, ואז לא כדאי שהקמ"ן יפתח את הדיון, כדי שהדיון לא יהיה מוטה. לא ראיתי כמעט דיונים כאלה מעולם. אם הרגזתי את חברי הקמ"נים, אני מצהיר שאין כוונת הפוסט הזה לטעון שאפשר לקבל החלטות ללא מודיעין, כמובן שלא ניתן, ניסיתי להציף מקומות בהם אסור לקבל החלטות על בסיס מודיעין, למרות שאלה החלטות שמתקבלות בחוסר ודאות.

בפרק קודם של הסידרה על קבלת החלטות כתבתי על "מדוע מודיעין נכשל", חשוב להפריד, כיוון שכאן מדובר במקרים בהם מקבל ההחלטות טועה בשאיפה להתבסס על מודיעין

close

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.