עיוורון אסטרטגי

אני יודע שחפרתי לא מעט שישראל צריכה להצטרף בפה מלא לארה"ב ומדינות אירופה כולן (כן, כן, כולל מדינות מזרח אירופה) ובכל זאת אני רוצה לעשות על הנושא סיבוב אסטרטגי נוסף.

השיקול המרכזי שעומד בפני ישראל, כפי שאומרים בכירים באופן רשמי הוא הרצון לשמור על חופש הפעולה לתקוף בסוריה. להמשיך לתקוף במב"מ את ההתבססות האיראנית בה. עכשיו בוא נניח שזה נכון (בעוד רגע אני אסביר שלדעתי גם זה לא נכון), מה ישראל חושבת שיקרה בטווח ארוך? כיצד אנחנו סבורים שניתן יהיה "למנוע" את ההתבססות של איראן? אין לנו שום תכנית כיצד זה יכול לקרות, כי אין לזה היתכנות בלי כלים מדיניים שלא נמצאים באפשרותנו. אין בנמצא אפשרות להשיג הסכם מדיני כזה. המשמעות היא שכל הפעולות שלנו הם דחיה של המצב, ניסיון לעכב אותו לפרק זמן מסויים.

כדאי לרגע לחזור כיצד הגענו עד הלום – הרוסים נחתו בזירה בספטמבר 2015 חודשיים אחרי שנחתם הסכם הגרעין. נתניהו מיהר לטוס למוסקבה ובסיום הפגישה הוכרז בצהלה שהוקם מנגנון תיאום שיאפשר להמשיך את התקיפות של ישראל בסוריה. אבל נתניהו טס למוסקבה לבד, בכוונה ללא תיאום עם ארה"ב, זה העניק לו ארשת של מנהיג בליגה של פוטין, אבל יותר חשוב מזה, זה אפשר לו להמשיך את הברוגז והעימות עם אובמה ששירת אותו למול הבייס, וחסם אפשרות שארה"ב תעשה לינקייג' ותדרוש ממנו להנמיך להבות בסוגיית ההסכם עם איראן או חלילה תדרוש דברים בנוגע לפלסטינים. אבל מי שאוכל לבד, מת לבד. בלי ארה"ב לישראל אין מעמד רציני מול רוסיה, והרוסים לשיטתי אינם במחנה של ישראל.

במשך שנתיים ישראל המשיכה לתקוף את העברות האמל"ח לחיזבאללה, שזאת היתה מטרתה המקורית של המב"מ (המערכה שבין המלחמות). בקיץ 2017 ישראל גילתה שיש התבססות צבאית איראנית בסוריה, והמב"מ השתנה והפך להיות מכוון כנגד ההתבססות הזאת. ישראל הצהירה שהיא לא תסכים לנוכחות כזאת, תקפה בחמת זעם, אבל העובדות הן שבחלוף 5 שנים איראן התבססה בסוריה, וחיזבאללה הצטייד באמל"ח מתקדם כי הזמן לא עצר מלכת. כל זה קרה בידיעתה של מוסקבה, אלא אם אנחנו באמת מאמינים שהרוסים לא מבינים מה קורה במציאות.

ישראל בחרה אסטרטגית לעסוק בעשיה ובתקיפות ולא בשאלה כיצד היא יכולה לקדם את מטרותיה האסטרטגיות. אני לא טוען שאפשר היה להשיג תוצאה טובה יותר, בכלל אני חושב שאין טעם בדיון של מה היה קורה אילו. אני טוען שהאסטרטגיה שישראל בחרה נדונה לכשלון אסטרטגי. בלי ארה"ב לישראל אין יכולת עיצוב מחוץ לגבולות המדינה, אז גם אם נניח שעם אובמה אסור היה לדבר (ולדעתי זאת היתה טעות) בקיץ 2017 מי שישב בבית הלבן היה דונלד טראמפ. ישראל אפילו לא ניסתה לגייס אותו לבעיה האסטרטגית שיש לה בסוריה, את ההון הפוליטי השקענו ביציאה מהסכם הגרעין ובחלומות על סיפוח דרך תכנית המאה. לא אכחיש שאני לא חושב שהיה יוצא הרבה מטראמפ כי דעתי עליו ידועה אבל בכל זאת המאמץ הסתכם באמירה הבאה של טראמפ בפיסגה עם פוטין:
But I think that they're working with Israel is a great thing and creating safety for Israel is something that both President Putin and I would like to see very much. ממש נוגע ללב.

בראייתי, מנגנון התיאום הפך מכלי טקטי שמטרתו למנוע פגיעה מקרית של ישראל ברוסים, לכלי אסטרטגי שבו הרוסים משחקים עם ישראל. זה התהפך בארוע האליושין, שבו רוסיה עשתה לישראל תרגיל והאשימה אותנו בהפלתו, למרות שברור היה לכולם, גם לה, שידינו לא היתה במעל. ישראל מיהרה לרוסיה בבהלה, שלחה את בכירי צה"ל לנסות להסביר ולתרץ, ואלה חזרו ממוסקבה בבושת פנים. במשך 3 חודשים לא העזנו לתקוף ואח"כ הרוסים שחררו לנו את החבל בהדרגה, ומנגנון התיאום הפך לכלי אסטרטגי בידי מוסקבה. אסטרטגי עד כדי כך שאנחנו חוששים מהצל של עצמנו, לגנות את ארה"ב ועושים ככל האפשר לעמעם את דעתנו כדי לשמור על היכולת להמשיך לתקוף בסוריה. זאת למרות שאין לאף אחד בישראל אפילו רעיון כיצד התקיפות האלה ישנו משהו אסטרטגי.

עד כאן על חוסר הפרופורציה בחשיבות שישראל נותנת למנגנון התיאום, אבל עכשיו אני רוצה לדבר על העיוורון. שש וחצי השנים האחרונות הוכיחו לישראל שבלי ארה"ב אין לה שום יכולת להשפיע על המגמות האסטרטגיות במזרח התיכון. תחשבו על מלחמה בזירה הצפונית, האם ישראל יכולה בלי הגב של ארה"ב ואת המהלכים שיאפשרו את סיום המלחמה נעשה עם רוסיה ופוטין? באמת השתגענו, שפוטין שהפציץ ביחד עם האיראנים וחיזבאללה אזרחים חפים מפשע בסוריה, אפשר לאסאד להטיל עליהם חל"כ ובטעות אפשר גם העברת מערכות הגנ"א מסוריה ללבנון, יהיה בעדנו בשלב הזה?

האירוע המכונן של הסדר העולמי מאז תום המלחמה הקרה יעצב מחדש את מאזן הכוחות העולמי. ישראל זקוקה לארה"ב, ויכול להיות שלאור גודל האירוע ניתן לגייס מחדש את ארה"ב למזרח התיכון כיוון שהמאבק העולמי הולך להשתנות. אפשר לנסות להגדיל את החשיבות שלנו עבור ארה"ב באזור, בפרט לאור העובדה שרוסיה היא יריבה שתומכת באויבים שלנו באזור. עכשיו כשארה"ב מגייסת את כל העולם המערבי נגד פוטין, זאת הזדמנות להצטרף למערב, כדי שאם יפרוץ עימות אזורי, יהיה לנו גב כנגד המחנה הרוסי-איראני. נכון שלא תהיה לזה תמורה מיידית, לעומת היכולת להמשיך לתקוף בסוריה, אבל בעיני צריך להיות עיוור כדי לא להבין את הצורך האסטרטגי ואת גודל ההזדמנות.

close

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.