שנה למלחמה באוקראינה – תמונת מצב אסטרטגית של השחקנים המרכזיים

חשבתי מה לכתוב על המלחמה, לרגל חגיגות השנה להולדתה. קשה להאמין שהיא תסתיים במהלך 2023, כיוון שלא נראה שהמתקפה הרוסית יכולה לייצר מומנטום שיביא לקריסה אוקראינית, ומתקפת נגד אוקראינית באביב או בתחילת הקיץ לא תצליח לשחרר את כל השטח הכבוש ע"י רוסיה. במקום לדבר על המלחמה אנסה לעשות משהו אחר, לדבר על השחקנים הגלובליים ועל המשמעות של המלחמה למצבם הגיאו אסטרטגי. כדי שהפוסט לא יצא מסמך באורך הגלות, שאותו לרבים לא יהיה חשק לקרוא, צמצמתי למה שבראייתי זה השורות התחתונות בתוספת נימוקים תכליתיים. זאת רק דעתי הצנועה שמבוססת על רשימות, נתונים ומאמרים שאספתי. אני מוכן לשנות אותה בתמורה לנימוקים ראויים. (הקישורים בפוסט הם להעשרה בלבד וגם כדי להוסיף קצת תמונות 😀)

רוסיה

רוסיה היא המפסידה הגדולה של המלחמה באוקראינה, חוץ מאוקראינה, שלא בחרה בזה.

עפ"י דו"ח של המודיעין הבריטי כ-200000 חיילים רוסים נפגעו או נהרגו (כנראה שכרבע נהרגו). אמנם חלק ניכר מהם מהפריפריה האתנית ולא רוסים מהערים המרכזיות, אבל בנוסף לכך בין חצי מיליון למיליון רוסים עזבו את רוסיה מאז תחילת המלחמה, מרביתם מהאליטה האינטלקטואלית והאוכלוסיה היצרנית של רוסיה. תחת המשטר הנוכחי קשה להאמין שניתן יהיה לשחזר את האליטה הזאת, כך שיכולת השיקום של רוסיה תהיה ארוכה ולא נראית לעין. אמנם הסנקציות לא שיתקו את הכלכלה הרוסית לחלוטין, ורוסיה הצליחה להסתגל אליהן יפה בשנה הראשונה, אבל הן פגעו ביכולת הייצור שלה, שהיתה תלויה ברכיבים מהמערב, והרבה מהגמישות שהיתה לרוסים נאכלה.

הצבא הרוסי הפגין ביצועים גרועים לאורך המלחמה, ופוטין הוכיח שהוא יודע לקבל החלטות אסטרטגיות גרועות במיוחד לכל אורך המלחמה, גם אם זוקפים לזכותו שהרוסים ידעו לחתוך הפסדים ולהתמודד עם הכשלונות. פוטין ראה בעצמו אימפריאליסטי שיחזיר את ימיה הגדולים של האימפריה ובמקום זה שקע והתבוסס במלחמה שבה הוא מנסה לכבוש את הדונבאס, אמנם חבל הארץ שאחראי על כשליש מהייצוא של אוקראינה עד למלחמה, כשהוא הרוס לחלוטין. למרות כל ההחלטות האסטרטגיות האיומות של פוטין, רוסיה עדיין מפחידה ומאיימת, זאת פריבילגיה שיש למעט מדינות. זה לא שהסתיימו ההחלטות הגרועות שאפשר לקבל, יש עוד כאלה במורד הדרך. לי נראה שההחלטה על המתקפה שמתבצעת כעת היא עוד אחת כזאת.

רוסיה עדיין מעצמה תעשייתית גדולה עם מאגר נכבד של נשק גרעיני, צבא גדול ופוטנציאל צבאי ניכר. היא גובלת במספר חברות נאט"ו, כולל מדינות בלטיות פגיעות. אולי הכי חשוב, הפלישה לאוקראינה הראתה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין מוכן להשתמש בכוח מזוין כדי לשנות את הסטטוס קוו האירופי. אילו המאמץ הזה יצליח, למדינות אחרות באזור תהיה סיבה לתהות אם הן עשויות להיות הבאות בתור. גם אם הוא לא יצליח הן אמורות לדאוג.

בתור כוח עולמי רוסיה המחישה שהיא איום אבל כוח השפעתה קטן. התלות שלה בסין הפכה לגדולה במידה ניכרת, מה כבר אפשר לחשוב על מדינה שזקוקה לאספקה של כטב״מים תוקפים מאיראן במלחמה מול מדינה שכנה, ובתמורה היא מעבירה לה טייסת su-35 כיוון שהיא מתקשה לשלם. ביצועי הצבא והציוד הצבאי של רוסיה היו גרועים וכל העולם הסתכל וראה. במצב הנוכחי מי יכול להיות בטוח שרוסיה תהיה מסוגלת לספק ולתחזק ציוד צבאי אסטרטגי. יהיה מעניין לראות האם הסינים יצליחו להיכנס בהזדמנות שנוצרה להם. אני לא יודע איך המלחמה תסתיים אבל אחריה רוסיה תהיה מדינה חלשה עם המון נשק גרעיני, לתקופה ארוכה. מתישהו בעתיד היא תשקם את עצמה ותחזור לעמדת השפעה כי כמו שאמר טליראן ״רוסיה חלשה יותר ממה שהיא נראית, ולעולם היא חזקה יותר ממה שהיא נראית״.

למרות התחזית הקודרת כדאי לשים לב שלמעט הדמוקרטיות המערביות רוב העולם לא הצטרף לקחת צד במלחמה. מדינות רבות סובלות ממשבר חוב, כתוצאה מעליית הריבית העולמית והן לא יכולות להרשות לעצמן להגביל את חופש הפעולה.

ארה"ב

ארצות הברית, הצליחה להגיב בכוח למלחמה מבלי לערב את כוחותיה או לגרום להסלמה רצינית תוך חיזוק האחדות המערבית והישארות ממוקדת במשחק המרכזי באסיה. כן, בסה״כ ממשל ביידן מנהל את המלחמה באוקראינה בצורה טובה.

לא הכל ורוד ומושלם, אבל ככה זה בחלופות אסטרטגיות, אי אפשר להצליח בכל החזיתות וצריך לדעת על מה לוותר. למעט העולם המערבי ארה״ב לא הצליחה לגייס את יתר העולם. זה מעיד על הירידה בכוחה והשפעתה ועל כך שמדינות רבות מעדיפות לשמור על כל האפשרויות פתוחות. בעיקר, מדינות רבות בעולם נמצאות בבעיית חוב שעלולה להשפיע על היציבות שלהן, ולכן הם לא מעדיפות להיות על הגדר. זה מעיד גם שסין הגדילה במידה ניכרת את השפעתה ורוב המדינות יעדיפו שלא להחליש את הקשר איתה.

לארה״ב נוצרו גם כמה הזדמנויות במצב הנוכחי – הודו שהעדיפה לאורך ההיסטוריה להימנע מתלות בציוד צבאי מארה״ב שואלת את עצמה מה הלאה. הודו לא יכולה לבחור בסין כחלופה וזה מגדיל את הסיכוי שהיא תעמיק את הקשרים עם ארה״ב. עד עכשיו נראה שממשל ביידן מבין גם את העובדה שהודו לא תבחר צד נגד פוטין ורוסיה באופן מלא, ומעדיף את חצי הכוס המלאה, ולא לנסות למלא אותה עד הסוף.
במזרח אסיה החששות מסין גוברות, ולכן יש רואים את יפן עושה תפנית בתפיסת הבטחון שלה, ותגדיל את ההשקעה הצבאית. מדינות האזור מתחילות לחפש איך לאזן מול כוחה של סין והעלייה באיום שהיא מייצרת.

https://www.foreignaffairs.com/united-states/dollar-still-dominates

המלחמה משקפת גם את היחלשות ההשפעה האמריקאית בעולם וגם את עוצמתה הבלתי מעורערת. ארה״ב מובילה את התמיכה באוקראינה, ויש לה השפעה ניכרת על ביצועי הצבא האוקראיני. מכפילי הכוח של המערב מוכיחים את עצמם בשדה הקרב. מנגד, אפשר לראות שארה״ב כבר לא יכולה לבד, ורוב העולם מעדיף להיות ״נייטרלי״.

סין

שסין היא המרוויחה הגדולה של המלחמה באוקראינה. בצורה צינית אפשר לומר שסין קיבלה את רוסיה בחינם. כמובן שזאת הגזמה, אבל בכל זאת סין קיבלה את רוסיה חלשה יותר, תלויה יותר בסין כלכלית, ופחות יכולה להתחרות איתה במרכז אסיה (זה לא שרוסיה תפתח לסין את הדלת). אירופה היתה מקור היצוא העיקרי של אנרגיה, רוסיה הסיטה את היצוא לסין והודו, אבל אין אפשרות לייצא אליהן את אותו היקף וסין גם לא תהיה מוכנה להיות תלויה אנרגטית ברוסיה, גם כי מי שרואה בעצמה מעצמה לא תסכן את עצמה בצורה כזאת וגם כי הלקח האירופי נלמד. סין לא משלמת מחירים ישירים על המלחמה (מחירים עקיפים כתוצאה מהסנקציות המערביות היא משלמת במידה מסויימת), ולכן לא מופעל עליה לחץ, יש לה חופש פעולה מלא.

כדי להעכיר את האווירה אני רוצה לציין שכמו בכל דבר אסטרטגי יש גם כמה נקודות חולשה – סין לא שמחה לראות את ההסתבכות של רוסיה וההיחלשות שלה; המערב התעורר, והפך לתלוי יותר בארה"ב, וגם קצת יותר חשדן בתלות שלו בסין; מדינות מזרח אסיה רואות בסין איום גדול יותר, בפרט טאיוואן ומגדילות את תקציב הבטחון (על יפן אדבר עוד רגע בקצרה). גם את הסנקציות של המערב על רוסיה סין לא שמחה כיוון שרוסיה היא לא תחליף לסחר עם המערב. זה מסמל גם את התלות של סין בסחר הזה. לבסוף, הפלישה הרוסית נוגדת את העקרונות הסיניים של "כיבוד הריבונות של מדינות" שהן חלק מהדרך שלה להדוף ביקורת מערבית על סוגיית זכויות אדם בסין.

בשורה התחתונה בין לא סובלת יותר מדי מהמלחמה, אמנם ארה"ב הצליחה לשמור את המבט לתחרות האסטרטגית איתה, אבל המאמץ שלה ושל המערב במלחמה באוקראינה מחליש אותן בטווח הזמן הקצר, וסביר גם שעוצמתו של הדולר תיחלש בהדרגה בטווח הזמן הארוך. מבלי שיש לי שום עדות על כך, סין גם לומדת מהמלחמה באוקראינה שפלישה צבאית לטאיוואן זאת הרפתקה מאוד בעייתית. אהה, ועוד דבר אחד מעניין, למי יהיה כסף ומשאבים לשקם את אוקראינה ביום שאחרי (ויהיה יום שאחרי)? לסין יש עודפי ייצור והיא מועמדת לא רעה.

אירופה

למרות הבקיעים, הסדקים והבעיות האיחוד האירופי הפך ליותר אטרקטיבי בעיני רוב אזרחי האיחוד, והמלחמה סייעה לחזק את זה. פוטין העריך שהמלחמה תפצל את אירופה (בפרט כיוון שחשב שזה יהיה מהיר), בין המזרח שירגיש מאויים מרוסיה, למערב שימשיך להעדיף אנרגיה זולה. זה לא קרה, גם בגלל המהלכים של ארה״ב שהוכנו מראש, וגם כיוון שהמתקפה של פוטין גרמה לזעזוע בדעת הקהל האירופית.

נכון שאירופה זזה לאט, נכון שגרמניה וצרפת קיוו שאפשר יהיה להגיע להסכם כלשהו עם פוטין, כדי לצמצם את הפגיעה הכלכלית מהמלחמה, ונכון גם שאירופה לא רצה להעביר לאוקראינה את כל הציוד הצבאי האפשרי. אבל בתמונה הכוללת, אירופה התארגנה בסוגיות האנרגיה בצורה מהירה, נהנתה מחורף נוח במיוחד, ומסיימת את שנת המלחמה כשהיא נגמלת מרוב התלות האנרגטית ברוסיה, עצמאית יותר, למעט מול ארה״ב.

https://www.reuters.com/article/hensoldt-results-cfo/hensoldt-expects-to-ride-german-defence-boom-with-billions-in-new-orders-idUKL8N3526HI

המלחמה המחישה את התלות האירופית בארה״ב בענייני בטחון, ועושה רושם שגם באירופה מבינים שהיא צריכה להגדיל את העצמאות, בפרט אחרי הכהונה של טראמפ. האם גרמניה תגדיל באמת את תקציבי הבטחון (סביר שכן), האם פולין תהפוך למוקד משמעותי יותר כתוצאה מכך שהיא הבסיס לברית המזרח אירופית שתמשיך להיות יותר מאויימת מרוסיה (סביר שכן) ואיך זה יבוא לביטוי נגלה בשנים הקרובות.

יפן

https://www.iiss.org/publications/strategic-comments/2023/japans-new-national-security-and-defence-strategies

המגמה של עליה בדאגות הבטחוניות ביפן לא התחילה לפני שנה כתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה, המלחמה פרצה כאשר יש קרקע פורייה ומוכנה לזה. הצורך להיערך מול האיום הגובר שסין מציגה היה שם קודם לכן, המלחמה סייעה להמחיש אותו. בסוף השנה שעברה יפן פרסמה אסטרטגיית בטחון לאומי חדשה ורחבה שכוללת הרחבה משמעותית של תקציב הבטחון בתוך מספר שנים.
יפן עושה כעת מעבר למדיניות הגנה וביטחון חזקה יותר המתאימה יותר לאתגרים של היום, ומעניקה לה עמדה מאוזנת יותר המדגישה גם כוח פוליטי וצבאי. היא תשאף להרחיב את הבריתות האזוריות ושיתופי הפעולה עם מדינות מאוימות נוספות.
פרט לכל אלה, המלחמה נותנת ליפן תחושה שאולי זה הזמן לעסוק בסכסוך הטריטוריאלי שיש לה עם רוסיה. כדאי לעקוב.

נאטו

רוסיה בשנת 2022 הייתה חלשה משמעותית מברית המועצות לשעבר, אך פוטין הוכיח שהוא מאיים ומסוכן יותר מכפי שהיו מנהיגי ברית המועצות, מה שהפך את רוסיה למאיימת יותר על השבדים והפינים, וזה מה שגרם להם לחפש הגנה נוספת של חברות נאט"ו.
המלחמה הפכה את נאטו יותר אטרקטיבית מצד אחד, אבל מנגד אני חושב שהיא המחישה לחברות הקטנות בברית שכדאי שהן תוכלנה להגן על עצמן בצורה מסויימת לפני שתגיע העזרה אם היא תגיע בכלל. נוריות אזהרה לצד צורך גובר להצטופף ביחד.

הודו וטורקיה

http://Turkey Is the Biggest Swing Player in the Russia-Ukraine War

אפשר לכתוב פוסט מיוחד על שתי המדינות החשובות האלה, שהן סוג של מעצמות אזוריות. למען הקיצור חיברתי את שתיהן כי יש קווי דמיון מסויימים. הודו וטורקיה הפכו להיות גורם ״מושך״ יותר תשומת לב והשפעה בזכות המלחמה באוקראינה כל אחת מסיבות מעט שונות. טורקיה בגלל שהיא קרובה למלחמה, היא שחקנית בנאטו (שצריכה להסכים להצטרפות פינלנד ושבדיה), ושהמהלך שלה לכיוון אמל״ח רוסי שם אותה בבעיה מול הצורך בשדרוג חיל האוויר שלה. בתוך סבך האינטרסים הסותרים האלה, ארדואן הצליח להישאר יחסית יבש ולרקוד על רוב החתונות ביחד. אפילו למרות שצבאות טורקיה תמכה באוקראינה, פוטין נאלץ להכיר בכך שהוא לא יכול לעשות עם זה משהו והמשיך ביחסים כרגיל. יהיה מעניין לראות כיצד יתפתח הריקוד של ארדואן, שהשנה יש לו בחירות תחת מצב כלכלי מורכב.

https://www.foreignaffairs.com/india/will-india-ditch-russia

הודו לעומת זה העדיפה להיות עצמאית ולשמור על מרחק מארה״ב, בפרט לאור המהלכים האנטי דמוקרטיים של מודי. המלחמה מחייבת את הודו להעריך את המצב מחדש, וזה מה שהיא עושה. זה לא שהודו תהפוך לפרו מערבית, היא עדיין צריכה אנרגיה מרוסיה למשל, אבל לא תהיה ברירה כיוון שסין אינה אופציה. בינתיים נראה שארה״ב מקבלת בהבנה את הישיבה של הודו על הגדר (וגם את הצעדים האנטי דמוקרטיים של מודי), כיוון שתזוזה של הודו לכיוונה זה הישג ראוי.

משבר החוב

https://www.foreignaffairs.com/china/developing-worlds-coming-debt-crisis

משבר חובות הולך וגובר השפיע על למעלה מ-50 מדינות באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית מאז לפני המגיפה, לפי קרן המטבע הבינלאומית. זה מגביל את יכולתו של העולם המתפתח לצאת לדרך כלכלית עצמאית. ואכן, רוב המדינות כיבדו את הסנקציות על רוסיה בפועל.

אוקראינה

קצת מוזר שפוסט כל כך ארוך מבלי לדבר על אוקראינה, אבל האמת שאין משהו מעניין לומר. אוקראינה עומדת תחת מתקפה כוללת שמזכירה את מלחמות העולם, ולא את הסדר העולמי שנוצר אחריהן. השאלה מה יקרה כשזאת תסתיים, לא ניתנת להערכה כרגע.

בלי קשר ובהזדמנות זו, תוצאות הגישה הרוסית אישרו את הידוע לנו מהעבר על אסטרטגיית המלחמה הכוללת. מתקפה על החברה האזרחית באוקראינה לא גרמה לצניחה בתמיכה העממית בממשלת אוקראינה. ההיפך, אוקראינה הפכה להיות נחושה יותר להבטיח שהשטחים הללו ישוחררו ושאף אחד מהם לא יימסר לרוסיה ללא הגבלת זמן, והמערב נחלץ לסייע לאוקראינה ביתר שאת, כתוצאה מהשיטות הברוטליות של רוסיה. מטרות המלחמה הכוללת של רוסיה חיזקו את האמונה האוקראינית שאין "שלום פשרה" אפשרי, ואפשרו לה לשווק את הגישה הזאת לאחרים. הגישה הרוסית גם לא עצרה את היכולות האוקראיניות.

רגע לפני סיום כדאי לציין שרואים שכל השחקנים מסתכלים לטווח זמן ארוך, קשה לי לראות כרגע כיצד המלחמה יכולה להסתיים ב-2023 (כמובן שיכולות להיות תפניות). הביקור של ביידן בקייב מעיד שארה״ב עומדת מאחורי אוקראינה לפחות כל עוד הוא נשיא. ב-2024 יש בחירות בארה״ב ובאירופה. פוטין מסתכל לטווח ארוך בשלב זה, כיוון שבטווח הזמן הקצר אין משהו טוב שנראה לעין. מנגד, לאורך זמן יש לפוטין לא מעט בעיות שיקשו על הקרמלין. איך הסתירות ייפגשו, איני חושב שנכון להעריך עדיין.

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

1 מחשבה על “שנה למלחמה באוקראינה – תמונת מצב אסטרטגית של השחקנים המרכזיים”

  1. ה – % באוכלוסיה של גילאי 15 – 24 לפי ויקיפדיה. איזושהי אבחנה לגבי פלח האוכלוסיה בגיל לחימה:
    ישראל – 15.67
    יפן – 9.47%
    הודו – 17.51%
    סין – 11.48%
    רוסיה – 9.54%
    טורקיה – 15.67%
    אוקראינה – 9.28%
    אולי זה מדד כלשהו למוטיבציה של עם להילחם או דווקא לא להילחם? כשלכל 2 זוגות סבא וסבתא יש נכד אחד בלבד. האוקראינים נילחצו עם הגב לקיר ונילחמים בלית בררה נגד הרוסים חסרי המוטיבציה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top