דיסוננס קוגניטיבי – פרק א': להודות בטעויות? ההיפך

דיסוננס קוגניטיבי זה מושג תיאורטי שטבע פסיכולוג בשם Festinger בשנת 1957, ומתאר את האופן בו אנחנו מתמודדים עם הצורך להכריע בין ערכים בהם אנו מאמינים, אידיאולוגיות או החלטות סותרות, בעוד שאנחנו תופסים את עצמנו עקביים. גםמהזולת אנחנו מצפים לעקביות, וכאשר אנחנו מזהים סתירות אצל אחרים, אנחנו רואים בזה תכונה שלילית.

התיאוריה מסבירה שהרצון להעלים את תחושת 'חוסר הנעימות' בה אנחנו חשים, כאשר אנחנו מתמודדים עם סתירות, מוביל להטיות תפיסה. למשל, את הסיבה מדוע אנחנו משקיעים אנרגיה רבה להצדיק החלטות שעשינו (ביחוד בסוגיות מורכבות), ובפרט דווקא את ההחלטות שנתפסות כשגויות. מה שמסביר את הקושי ללמוד מטעויות, לאור העובדה שאנחנו משקיעים אנרגיה רבה לשכנעאת עצמנו ואת הסביבה בצדקתנו.
כך, מרבית החברים בכת, שמנהיגה מאמין שהעולם יושמד בתאריך מסוים, יחזקו את אמונתם בגדולתו של המנהיג, בחלוף התאריך בו הנבואה לא התגשמה.

I will look at any additional evidence to confirm the opinion to
which I have already come
(Lord Molson, British Politician)

המנגנון שמטפל בחוסר הנעימות מתקן את האופן בו אנחנו זוכרים  את עמדתנו או תמיכתנו בסוגיות פוליטיות, ואין זה משנה באיזה צד של המפה הפוליטית אנחנו נמצאים. לדוגמא, לפני המלחמה לשחרור עיראק ב-2003, רוב האמריקאים האמינו לנשיא בוש שסדאם חוסיין מחזיק בנשק להשמדה המונית, אבל  התבהר שבעיראק לא נמצא נשק כזה, קרי האמונה התבררה טעות.
רוב מקרב מצביעי הרפובליקנים פתרו זאת בכך שהם סרבו לקבל את הטענה, וטענו שהם מאמינים שנשק כזה אכן נמצא.
גם בקרב דמוקרטים, היה צריך להתמודד עם הטעות, אך בדרך אחרת. הם שכחו שתמכו במלחמה. לפני המלחמה כ-46% תמכו במלחמה ו-72% האמינו שסדאם מחזיק נשק להשמדה המונית. ב-2006 רק 21% זכרו שתמכו במלחמה, ו-26% זכרו שהאמינו שיש נשק להשמדה המונית. (G. Jacobson ב- Political Science Quarterly אביב 2010).

כמדומני, שגם אצלנו ניתן לראות עדות לתופעות דומות. כך לגבי ההתנתקות (שמתויגת בזכרון הלאומי ככשלון). תומכים מימין מייחסים את ההתנתקות לקדימה, למרות שזאת היתה ממשלת בהובלת הליכוד שביצעה את המהלך, ורבים שכחו שנתניהו הצביע בעד המהלך בכל הקריאות בכנסת וזוכרים רק את התפטרותו מהממשלה ימים ספורים לפני, כהוכחה לכך שהתנגד. משמאל, מסבירים שההתנתקות נעשתה ללא הסכם, שזה מה שהיה נכון לעשות, למרות שבפועל הצביעו בעד.

גם אלו מימין שזעקו על הכשלון במלחמת לבנון השניה, נאלצים להתמודד עם הקושי להצדיק את 'צוק איתן', ואילו מהצד השני, מנסים חלק מהתוקפים את 'צוק איתן', מתהדרים בהרתעה שהושגה במלחמת לבנון השניה.

We are all capable of believing things which we know to be untrue, and then, when we are finally proved wrong, impudently twisting the facts so as to show that we were right. Intellectually, it is possible to carry on this process for an indefinite time: the only check on it is that sooner or later a false belief bumps up against solid reality, usually on a battlefield
(George Orwell 1946)

הפרקים הבאים בסידרה:

close

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.