כמה פסקאות שפויות על עזה
בלי הכנה אסטרטגית לאור יעד מדיני ארוך טווח, אין לישראל מה להרוויח מעימות בעזה. חמאס מוכן לוותר על ניהול הרצועה, […]
בלי הכנה אסטרטגית לאור יעד מדיני ארוך טווח, אין לישראל מה להרוויח מעימות בעזה. חמאס מוכן לוותר על ניהול הרצועה, […]
במקום לנצל את סיום צוק איתן להגדרת יעדים אסטרטגיים, ממשלת ישראל משכה זמן ולא עשתה דבר, ובמקביל המשיכה במצור על
כאשר תשמעו פוליטיקאי ישראלי מדבר על פרוז הרצועה, מבלי להסביר את המחיר, דעו שזוהי דמגוגיה במקרה הטוב, או רדידות במקרה הרע.
צפון קוריאה ממשיכה לפתח את תכנית הגרעין, מהומות באיראן וחשש לקריסת המדינה, רוסיה מבטלת את הסכם הפסקת האש, כל אחד
חמאס מנהל עם ישראל דיאלוג אסטרטגי. מפעיל לחץ על אש נמוכה ע"י עפיפוני תבערה, ופעם שניה משגר מטח רקטות משמעותי,
הלקח האמיתי הוא שבעיות מורכבות לא נפתרות בדמגוגיה, וגם לא באמירות נחרצות. נתניהו כטראמפ, לא פותרים את הבעיות ברגע כי הם אנשי ימין, או בגלל ש"השיטה" של הימין צודקת. נתניהו לא העלים את הבעיה בעזה
׳נכבוש את הרצועה׳; ׳נפיל את שלטון חמאס׳; ׳נחזור את לבנון 20 שנה אחרונה׳; ׳נכה בהם בכל הכוח׳; ׳אם בשדרות לא יהיה שקט, בעזה לא ישנו בלילה׳; ….. פחד והרתעה חשובים, הם משפיעים על הערכת המצב של יריבים, האם כדאי להם לפעול נגד ישראל, אבל בישראל הם חזות הכל.
חמאס יזם את ההסלמה, הוא הודיע לנו את זה במפורש כאשר לקח אחריות ביחד עם הג'יהאד האיסלאמי בצהרים. יחד עם זאת, זוהי הסלמה מוגבלת, ירי בעיקר של מרגמות, מעט רקטות והגבלה של טווחי הירי. זה מחייב ניתוח מה המטרה של ההסלמה היזומה הזאת, שאינו יוצא מתוך הנחה שחמאס לא מעוניין בהסלמה.
כרגיל אנחנו מרבים לעסוק מי צודק (אנחנו) ומי אשם (הם). זה "מרתק" אבל זאת שיחה קלה ונוחה. ניתוח תמונת המצב:
הסביבה האסטרטגית של חמאס השתנתה באופן דרמטי: החרם הערבי על קטאר, הלחץ המצרי הכבד, ולבסוף ניצול הזדמנות נהדר (מבחינתו) של