האם היגיון יכול לעזור?
האם בכלל יש טעם לקיים ויכוחים פוליטיים?
אנחנו מוכווני תדמית. אנחנו לא יכולים לשקול בכובד ראש חלק ניכר מההחלטות והדיעות שלנו, לכן אחרי שאנחנו בוחרים בעמדה, נדע להצדיק אותה ולעמוד מאחוריה. יהיה לנו חשוב להראות שההחלטה נלקחה בשיקול דעת ושיש לנו הסבר טוב מדוע עשינו זאת
ידיעות שקריות מופצות מהר יותר, עמוק יותר ורחב יותר.
ידיעות שקריות של חדשות מופצות יותר מאחרות.
דעתי היא שהנורמה לפיה הגשת כתב אישום לא מאפשרת המשך כהונתו של ראש ממשלה נכונה בראייתי. ראוי לחוקק אותה, כולל המשמעויות על הרכבת ממשלה חדשה ולא הליכה לבחירות. אבל אי אפשר להחיל אותה על נתניהו, חקיקה פרסונלית אינה ראויה. את נתניהו צריך לזרוק מבלפור, אבל לא בדרך הזאת.
גם אם יחוקק החוק הוא צריך לחול על הכנסת הבאה בלבד.
אבל ביביסטים, אתם האחרונים שיכולים לבכות על שינוי כללי המשחק בצורה כזאת.
זה לא חשוב כמה שקרים ייצברו, מה שחשוב שהם ייצברו אחד אחרי השני. אחרי שאוכלים את הראשון, זה מגדיל את הסיכוי לאכול את השני, השלישי וכן הלאה, כי המחוייבות כבר גדלה. בדיוק כמו עם הכת של מריאן קיך. ככל שהיא תגדל, האמונה רק תתעצם עוד יותר.
מאז נודעו תוצאות הבחירות, לפני יומיים, ראיתי לא מעט פוסטים משתאים: כיצד בחרו שוב בנתניהו גם אחרי החלטת היועמ"ש על
הטיית (יוריסטיקת) הזמינות מתארת את האופן שבו אנחנו אומדים שכיחות של תופעות. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי חקרו אותה לראשונה בראשית
הטית האישוש היא אחת מהטיות התפיסה. היא מסבירה שאנחנו נוטים לחפש מה שמאושש ולא את מה שמפריך. Peter Wason ערך
אונסקו קיבלה החלטה שהעיר העתיקה בחברון, היא אתר מורשת עולמית, הממוקם בפלסטין. אין ספק שציון העובדה שהאתר ממוקם בפלסטין הוא
כיצד המנגנון שעוזר לנו להתמודד עם סתירות פנימיות, ומרגיע את המצפון עובד בפועל. כך נראה מהלך במספר שלבים: 1. כאשר