יש סימנים רבים לכך שבשבועות הקרובים תיפתח מתקפה אוקראינית שניה, אחרי המתקפה בסוף הקיץ תחילת הסתיו ששחררה את חראקיב וחרסון. ציוד רב הועבר לאוקראינה זה מכבר, גם מטוסי קרב מפולין וסלובקיה (אם כי אני חושב שבעניין הזה ניתן היה לעשות הרבה יותר), הסיוע האמריקאי מאז תחילת השנה קפץ משמעותית (כ-7 מיליארד הרוב בינואר), טנקים גרמניים הועברו ושמועות רבות על היערכות ואימונים במדינות המערב השונות נפוצו.
הרוסים בונים מערכי הגנה לכל רוחב החזית כולל בקרים (פירוט ניתן לשמוע בפודקאסט המצורף של הטלגרף), והשאלה היא מתי תיפתח המתקפה, והיכן היא תיפתח. נכון לזמן הזה הקרקע ככל הנראה עדיין לא מתאימה למתקפה אוקראינית, שהיתרון שלהם בשדה הקרב, זאת היכולת לבצע תמרון ולא לתקוף בחזית רחבה במלחמת שחיקה כמו שהרוסים מנהלים לאורך המלחמה עד עכשיו.
תזכורת קצרה לגבי השלבים הגדולים במלחמה כפי שאני סבור שנכון לראות אותם:
שלב 1 – מערכה להחלפת המשטר באוקראינה
רוסיה פלשה מ-6 כיוונים לאוקראינה מתוך הנחה שמשטר זלנסקי יקרוס במהרה או כפי שאנחנו יודעים היום כוונה לתפוס את ראשי הממשלה בקייב ולשפוט אותם פומבית, במטרה לכונן ממשלה מטעמה של מוסקבה ולהפוך את אוקראינה למדינת חסות רוסית, בדומה לבלארוס.
אחרי כשלון הפתיחה הרוסים ניסו להשלים את המהלך לכיתור קייב, שנכשל גם הוא. הם ספגו שחיקה אדירה בשלבי הפתיחה וכעבור מספר שבועות המתקפה הצפונית שלהם קרסה והם נסוגו מהגזרה הצפונית וחלק מהמזרחית כדי להתארגן מחדש, לערוך שינויים ארגוניים במבנה הכוחות ולמקד את המתקפה בכיבוש דרום אוקראינה.
בשלב הראשון של המלחמה, רוסיה הצליחה להשתלט על שטחים גדולים בדרום אוקראינה, כתוצאה מכך שהאוקראינים לא נערכו היטב בחזית הזאת. למעשה עיקר ההישגים הקרקעיים של מוסקבה היו בחודש הראשון של המלחמה.
שלב 2 – מתקפת שחיקה רוסית בדרום
החל מאמצע אפריל בשנה שעברה רוסיה עברה למתקפה רחבה בחזית הדרומית, שלוותה בהיקף ארטילריה אדיר, שהיה ההבדל העיקרי לזכותה בשדה הקרב לעומת המגננה האוקראינית. המתקפה נמשכה עד הקיץ ודעכה בהדרגה. אוקראינה החזיקה מעמד לרוחב החזית, וההישגים הרוסיים היו מינוריים. המשתנה המרכזי בסיום השלב הזה היה העברת מערכות HIMARS לאוקראינה, שאפשרו פגיעה משמעותית בלוגיסטיקה הרוסית.
שלב 3 – מתקפת נגד אוקראינית
לאחר פרק זמן לא מבוטל שזה היה באוויר במהלך הקיץ האוקראינים ביצעו מתקפת נגד מפוצלת, אחת שהיוותה ניצול הזדמנות לפערי כוח האדם הרוסיים בצפון באזור חראקיב, והשניה מתקפת שחיקה בגזרת חרסון על מנת להסיר את האיום מעל אודסה ולדחוק את הרוסים מעבר לדנייפר. קדם לזה פיגוע ההתאבדות בגשר לקרים, שהיה מקור לוגיסטיקה משמעותי. ההצלחה בחראקיב גרמה זעזוע במוסקבה וחשש מהפסד, והובילה את הקרמלין לעשות גיוס של מאות אלפי חיילים, כדי לייצב את המצב. ההפתעה העיקרית בשלב הזה היתה שלאוקראינה היה יתרון בשדה הקרב בכמות הלוחמים לעומת הרוסים.
שלב 4 – מתקפת חורף רוסית
מתקפת חורף רוסית
לאחר הגיוס הרוסי, שככל הנראה לא נפסק, רוסיה פתחה במתקפות לרוחב מרבית הגזרה בסוף ינואר. מתקפה שעדיין נמשכת. הרוסים לא השיגו הישג אסטרטגי בעל משמעות במתקפה, למרות שהצליחו להתקדם בגזרות השונות בקילומטרים ספורים, כולל בקרב הגדול בבאחמוט, שנמשך למעשה מאז האביב שעבר.
כעת אנחנו עומדים בפני מתקפה אוקראינית נוספת, אחרי בניה וצבירה של כוח משמעותי, שקשה לדעת את היקפו ויכולותיו, למעט העובדה שזה צפוי לקרות. אז למה אני מספר לכם את זה אם אין לי מושג מה צפוי לקרות? כיוון שאני חושב שאחרי המתקפה האוקראינית המלחמה צפויה להיכנס לשלב חדש שעוד לא היה עד עכשיו, ויכול להיות שכבר ניתן יהיה להתחיל לחשוב איך היא עשויה להסתיים. אם עד היום טענתי שאי אפשר לדבר על סיום המלחמה, אני חושב שאחרי המתקפה האוקראינית הקרובה, המצב עשוי להשתנות.
בניין הכוח האוקראיני בחודשים האחרונים והתמיכה הצבאית מהמערב הם להערכתי בהיקף שיהיה קשה לשחזר אותו שוב בסיבוב נוסף. לא ברור שלאוקראינים יהיה מאגר כוח אדם שיאפשר בניין כוח משמעותי וקשה למצוא במערב ציוד עודף בהיקף שיאפשר לצייד את אוקראינה שוב. גם הרוסים סובלים מאבידות אדירות כולל אבידות ציוד משמעותיות, הרוסים יוכלו להטיל לקרב עוד מאות אלפי לוחמים, אבל ברמת אימון נמוכה וציוד לא מתאים. קפיצת המדרגה העיקרית ששני הצדדים יכולים לעשות היא בשימוש בחיל האוויר. יש רמיזות שארה"ב והמערב עשויים לבנות לאוקראינה חיל אוויר שמבוסס לא רק על מיג 29, ויכלול גם יכולת תקיפה עם חימושי GPS, אני סבור שזה יהיה שובר שיוויון במאזן הכוחות. הרוסים לעומת זה, תלויים במצב ההגנה האווירית של אוקראינה. אם זאת תמשיך להיות יעילה, הם יתקשו להפעיל את חיל האוויר, כפי שקורה בשנה האחרונה.
כמובן שעדיין לא ניתן לדעת איך תסתיים המלחמה, איני מתיימר להתנבא בעניין, אבל כבר עכשיו מסתמנות מספר תוצאות שלה:
האיום של נאטו על רוסיה גדל, עם הצטרפותה של פינלנד לברית. בפרט שהיציאה למלחמה נועדה כדי למנוע הצטרפות (דמיונית) של אוקראינה לברית. יותר מכך, החשיבות של הברית עבור החברות בה גדלה לאין שיעור כתוצאה מהמלחמה. ההצטרפות של פינלנד תשנה להערכתי את מרכזי הכובד של הברית לכיוון הצפון מזרחי שלה. הצבא הפיני הוא כוח צבאי משמעותי, את ההשלכות עוד נגלה.
הכלכלה הרוסית נפגעה קשה, רוסיה איבדה כוח אדם בהיקף עצום כולל עזיבה של שכבת מצויינות מחשש לגיוס. התוצאות של הפגיעה עוד יתבררו.
ההשפעה הסינית במזרח התיכון גברה, התלות הרוסית בסין גברה גם היא, ורוסיה נתפסת היום חלשה יותר ממה שהיה לפני המלחמה. גם ההשפעה שלה במרכז אסיה נראה שפוחתת, ואת ההשלכות של זה עוד נראה (למרות שנראה שגיאורגיה מתקרבת למוסקבה).
תוצאות המתקפה האוקראינית ישפיעו על אופן סיום המלחמה ועל נקודת המו"מ של שני הצדדים. בעיני, לא סביר שאוקראינה תוכל לשחרר את כל השטח הכבוש בדרכים צבאיות, בודאי לא את חצי האי קרים. אבל יהיה הבדל גדול אם היא תגיע למו"מ אחרי מתקפה מוצלחת שבה הבקיעה לתוך השטח הרוסי ואולי אף הגיע לקו החוף מחדש, או אחרי כשלון. אנחנו לפני אחד משיאי המלחמה.
מה ייקרה אם האוקראינים יינתקו את הגשר היבשתי לקרים, וינתקו את אספקת המים? רוסיה תיכנס לבעיה חמורה בקרים.
זה מה שהיה לפני המלחמה