קטגוריה: אסטרטגיה

אחרי שמלחמה פורצת יש קושי מובנה בפתיחת מו"מ, מכמה סיבות:
– הנכונות לפתוח במו"מ משדרת חולשה כלפי היריב ולכן כל צד מוכן לעשות זאת, רק אחרי הצלחות בשדה הקרב.
– ההחלטה ללכת על מו"מ מביאה למתקפה פוליטית מבית, על החולשה שהיא משדרת.
– עצם ההחלטה על פתיחת מו"מ מביאה להודאה בכך שלא כל יעדי המלחמה שהובטחו יושגו, או שהיא מחייבת להודות בכך שנדרש יהיה לסגת מהישגים שכבר הושגו.
– הקושי בתחושת ההפסד שמלווה את הנכונות לפשרה מקשה על ההחלטה לעשות זאת.

הרבה יותר ספרים ומחקרים נכתבו על פתיחתן של מלחמות, מאשר על סיומן. כיצד מלחמות מסתיימות?

אני חלוק על רון בן ישי למה לא ננצח במלחמה

במלחמות ישראל בעזה, ישראל הפציצה מהאוויר וירתה מהקרקע כמות עצומה של חימוש, עם הישגים מבצעיים דלים, ובכל פעם רק חיכתה שייגמר. כל פעם זה נגמר בורסיה קצת אחרת

זאת אינה הפסקת אש אמיתית עד שישראל מכחישה אותה. הציבור בישראל שוב שומע על הפסקת אש מחמאס ומהנחיות פיקוד העורף.

הקונספציה שהרשות תסכים לכל תתפוצץ. זה ברבור שחור כמעט מובן מאליו. לנסות לנבא כיצד יתפוצץ זאת אחת הטעויות הבסיסיות בניבוי ברבורים שחורים, זה יהיה יותר יצירתי ויותר מורכב ממה שאפשר לדמיין.
שיווי המשקל ישראל-רשות-חמאס עומד להשתנות, הזדמנות נהדרת לסיפוח.

הצעדים של טראמפ לא צריכים להיבחן על בסיס האם הם מוצאים חן בעינינו כי הם נגד איראן, אלא האם הם מקדמים את היעד האמיתי, שאיראן לא תבנה פצצה גרעינית לעולם. אין חלופה שיכולה להבטיח את זה, לכן בכל החלופות יש סיכויים וסיכונים.

הנחת המוצא שלי נובעת מכך שאני שייך למתקשים להאמין בשרשרת הטעויות שמעיפות טילים, לכן אני סבור שחמאס ממשיך לנהל עם

בישראל שולטת אסטרטגיית האשלייה העצמית. אנחנו עסוקים בלספר שצריך להיות חזקים מול כולם כל הזמן, בלי לנסות לדבר לאן רוצים להגיע ומה המשמעות של זה.

לפני 4 שנים ישראל תקפה התארגנות של חזבאללה כולל את בנו של עימאד מורנייה וגנרל איראני, מבלי לקחת אחריות. אתמול הזהרנו על זה בתקשורת.
ההבדל בולט לעין, ישראל מקבלת את כללי המשחק והקושי לפעול בסוריה בפעולת מנע.