קבלת החלטות

פודקאסט משותף לספינר עם פרופ' אורבך ורונן צור, על מודיעין בקמפיינים פוליטיים. בחרתי להתמקד מתי לא נכון להתבסס על מודיעין ובחשיבה קבוצתית.

אנחנו מאמינים שהעובדות שאנחנו יודעים הן הכל, והן מסבירות את הסיפור.
אנחנו מתקשים לקבל חוסר קוהרנטיות, מזל, נסיבות.
אנחנו משכתבים בדיעבד על בסיס התוצאה את מה שחשבנו.

למה נתניהו רצה בחירות במאי-יוני ולא במרץ, הזווית המדעית

מהי תיאורית קונספירציה, מהן עקרונות היסוד שלה, מה הן לא כאלה

שקרים עושים את העבודה, והשימוש בהם משתלם. "העונש" על שקרים מצדיק את התועלת הרבה שיש מהם. שקרים מזיזים עמדות במידה ניכרת, וככל שהם עקביים ורבים יותר השפעתם מוצלחת יותר. למלחמה בשקרים יש חשיבות, וחשוב לעשות זאת מהר ככל הניתן, זה ממתן את השפעת השקרים בערך מחצית הדרך.

דונלד טראמפ הוא מנהיג של כת. ככל שהוא ישקר יותר האמונה בו תלך ותתחזק כי הדיסוננס הקוגניטיבי יצטרך להתגבר על השקרים ולהתכחש יותר למציאות. כמו בכת של מריאן קיך.
חברה לא יכולה לשרוד בלי שיש הסכמה מסויימת על חוקי משחק מקובלים.

מניפולציה פוליטית זהו ניסיון ע"י אחד או יותר לעצב מצב בחירה קבוצתי שימקסם את הסיכוי לטובת החלטה מסויימת או שימנע את הסיכון לקבלת החלטה לא רצויה

אנחנו בוחנים רק פרטים או דוגמאות ששרדו או שגלויות לעין, וכך נותנים הסבר שגוי לתופעות.

מנגנון ההצדקה העצמית פועל ביתר שאת בעיתות חירום. לכן הכרחי לקיים תהליכי קבלת החלטות ראויים ושקופים. ככה לא ניתן לנהל משבר. כדי להחזיר לפסים את הרכבת שירדה, נדרש לשנות את תהליך קבלת ההחלטות, זאת לא ההסברה שלוקה בחסר, זה תהליך שלא ניתן להסביר. דרוש אתחול מחדש בהקדם.

קביעת נקודת עבודה של 4000 מונשמים אינה תרחיש ייחוס, אני משוכנע שבקבינט הוחלט על תרחיש ייחוס וההודעה מחמיצה את העבודה המרשימה.