קטגוריה: איראן

ישראל מנסה כרגע לעצור שתי מגמות – האחת, הרצון של טראמפ להיפגש עם רוחאני; השניה, הניסיון הצרפתי למנוע שבירה מוחלטת של הסכם הגרעין.

בסיכום הדברים כדאי לשים לב לדבר מה משמעותי שקרה אתמול – נסראללה האשים בפומבי את ישראל בתקיפה בלבנון, מה שמוביל למחוייבות שלו לתגובה מולנו. הבעיה שזה מוביל אותנו להיות קפוצי תחת ולשכנע את עצמנו שאסור לנו גם לחטוף.
בנוסף, הוא דיבר על כך שחזבאללה ינסה ליירט כטבמים ישראלים מעל לבנון. זה ישנה מהותית את חופש הפעולה של ישראל מעל לבנון, מבלי לתת לגיטימציה לישראל להגיב בצורה קשה.

"תכנית היא כמו עץ, צריך שיהיו לה ענפים, בדים ועלים, אחרת היא תהיה שדופה כמוט".
האם ייתכן שבחירה חוזרת של טראמפ תאפשר לאין תכנית שלו ללבלב? בודאי שייתכן. האם לטראמפ יש מושג כיצד זה יכול לקרות, לדעתי לא. טראמפ מעוניין בפגישות מתוקשרות, לא בהסכמים רציניים שבהם צריך לוותר בצורה הדדית.

הסכם שיתוף הפעולה החדש בין רוסיה לאיראן הוא עדות נוספת (בעקיפין) לכך שהאסטרטגיה של ישראל בסוריה לא עולה יפה.

מהן שאלות היסוד שעומדות מאחורי החלופות הרעות בסוגיה האיראנית

בעלות השחר הסתבר שכנראה טראמפ הנחה לתקוף וחזר בו.אם זה נכון, יתכן שנזכר בדבריו של קיסינג'ר, מרגע שהנשיא החליט להפעיל

הצעדים של טראמפ לא צריכים להיבחן על בסיס האם הם מוצאים חן בעינינו כי הם נגד איראן, אלא האם הם מקדמים את היעד האמיתי, שאיראן לא תבנה פצצה גרעינית לעולם. אין חלופה שיכולה להבטיח את זה, לכן בכל החלופות יש סיכויים וסיכונים.

לפני 4 שנים ישראל תקפה התארגנות של חזבאללה כולל את בנו של עימאד מורנייה וגנרל איראני, מבלי לקחת אחריות. אתמול הזהרנו על זה בתקשורת.
ההבדל בולט לעין, ישראל מקבלת את כללי המשחק והקושי לפעול בסוריה בפעולת מנע.

פגישת נתניהו עם פוטין מסמלת את הכשלון האסטרטגי של ישראל. בשונה מהנרטיב שמשודר לציבור, אין לישראל יכולת להוציא את איראן מסוריה. הבעיה מתחילה בהתייסות לרוסיה כידידה ולא כיריבה בעלת אינטרסים מנוגדים.
נתניהו מגיע לפגישה כמי שנענה לכללי המשחק של פוטין (מיעוט תקיפות וזהירות רבה מול רוסיה) ולא עם כלים בעלי משמעות.

דו"ח המודיעין האמריקאי נותן זווית מעניינת לסוגיות עולמיות, לא בהכרח דומה לזו שניתנת ע"י המנהיגים.
השיח הבטחוני בישראל היתה נתרם אם היינו זוכים לדו"ח מגוף המודיעין הלאומי (אמ"ן).