פרסום תקיפת הכור – ההסתרה כאמצעי שהפך למטרה והפחד בישראל מויכוח בנושאי בטחון
בחלוף הזמן מהפרסום אני תוהה האם עדין יש רבים שסבורים שלא היה צריך לפרסם רשמית את העובדה שישראל תקפה את הכור […]
בחלוף הזמן מהפרסום אני תוהה האם עדין יש רבים שסבורים שלא היה צריך לפרסם רשמית את העובדה שישראל תקפה את הכור […]
היום בשנת 1898 פרסם אמיל זולא את מאמרו ׳אני מאשים׳, בו תקף את השלטון והצבא הצרפתי על התנהלותם בפרשת דרייפוס.
הטית האישוש היא אחת מהטיות התפיסה. היא מסבירה שאנחנו נוטים לחפש מה שמאושש ולא את מה שמפריך. Peter Wason ערך
4 סוגיות שראוי לזכור מתוך שלל המתקפות על הלגיטימיות של בית המשפט (בשונה מויכוח לגיטימי וענייני על פסק הדין עצמו):
איך עובד הזכרון האנושי? כשהייתי ילד לימדו אותי שזה לפתוח מגירה ולקרוא מה כתוב בה. אחר כך, זה הפך לקובץ
אונסקו קיבלה החלטה שהעיר העתיקה בחברון, היא אתר מורשת עולמית, הממוקם בפלסטין. אין ספק שציון העובדה שהאתר ממוקם בפלסטין הוא
סקרי שביעות הרצון מתפקוד הנשיא מראים את עומק הפיצול בחברה האמריקאית. זוהי סוגיה חשובה יותר מאשר שיעור התמיכה הנמוך לה
ראש הממשלה שלי, אנסה להתגבר על הכאב שחשתי כאשר קראתי שגם ביום הזכרון לרצח רבין, בחרת לעסוק בקורבנות האישית שלך,
21 שנים חלפו, ואולי הגיע עת לנסות לשבור את הקיר ששני מחנות פוליטיים בנו מאז הרצח. מצד אחד השמאל, שמרגיש
כמה דקות אחרי שהחלטנו בעד או נגד לפי שמאל וימין, כדאי לחשוב לרגע האם סוגיות כאלו לא ראויות לויכוח ראוי