מלחמת האזרחים באתיופיה #2 – בדרך להתפרקות?
לפני 4 חודשים כתבתי על התפנית במלחמת האזרחים באתיופיה, שבה ה-TPLF (הצבא הטיגרי) הצליח לכבוש חזרה את חבל הארץ ולשחרר את מֶקֶלֶה, בירת החבל, מידי הצבא האתיופי. הפסקת האש הזמנית שהושגה לא נותרה על כנה והגיעה העת לפרק המשך על הנעשה. מילת אזהרה, לאור העובדה שקיימים קשיים ניכרים לעיתונאים לסקר את הנעשה באתיופיה בגלל הגבלות של הממשלה, צריך לקחת בזהירות את מידת הדיוק של הדיווחים על הנעשה.
השבוע הכריז הנשיא אבי מצב חירום באדיס אבבה, וקרא לאזרחי הבירה להצטייד בנשק כדי שיוכלו להגן על עצמם. רק לפני חודש אבי הוציא מתקפה מחודשת בניסיון לכבוש מחדש את החבל הטיגרי ואת מקלה, אבל הצבא האתיופי ספג תבוסות צבאיות, הטיגרים כבשו חלקים מחבל אמהארה, טוענים לשליטה על שתי ערים מרכזיות של החבל דסיי (Dessie) וקומבולצ'ה (Kombolcha), שמרוחקות כ-250 ק"מ מאדיס אבבה. בנוסף, הטיגרים החלו לשתף פעולה עם ה-OLA הצבא של האורומו (מיעוט אתני גדול שעיקרו במחוז האורמיה שאדיס אבבה היא בירתו), ויש דיווחים בתקשורת שמליציות נוספות עשויות להצטרף לקואליציה על "המורדים" כנגד הממשל המרכזי. המתקפה של צבא אתיופיה, הביאה לכך שאדיס נותרה חשופה ולא מוגנת וזה מה שהביא את אבי להכריז על מצב החירום. כאמור, קשה לדעת את תמונת המצב, אבל אישוש לכך ניתן לראות בכך שהממשלה המחוזית באמהארה, הכריזה בתחילת השבוע על סגירת כל המשרדים והקצאת כל הרכבים לטובת המאמץ המלחמתי.
ספק רב אם לטיגרים יש כוח אדם ומשאבים כדי לכבוש את אדיס אבבה ולהצליח להחזיק בה באופן קבוע, בין אם הם יתפתו ללכת על המהלך הזה ובין אם לאו. אבל לאור ההתפחויות של החודשים האחרונים ספק אם יש צד שיכול להכריע את מלחמת האזרחים שמתחוללת באתיופיה. שני הצדדים מאשימים אחד את השני בטיהור אתני ושניהם כמובן טוענים שהצד השני מעוניין להשתלט על אתיופיה כרצונו. אפשרות אחרת שהטיגרים יפנו מערבה לכיוון ג'יבוטי, כדי ליצור מסדרון לסיוע הומינטרי, למצוקת הרעב החמורה שיש בחבל הארץ.
ההחלטה לפתוח במלחמת האזרחים לפני שנה, היתה הימור של אבי שזה הולך להיות קל והוא צפוי להכריע את הטיגרים, שהיו האליטה השלטת לפניו, ולהבטיח את שליטתו המוחלטת על אתיופיה (כפי שבא לידי ביטוי בבחירות הלא חופשיות ולא הוגנות שנערכו ביוני השנה, בהן הוא זכה ל-410 מתוך 436 המושבים). עד כאן תמונת המצב, מאמר ב-Foreign Affairs מנתח את 4 האפשרויות המובילות (בעיני הכותבים – ניק צ'יזמן ויוהאן וולדמריאם) של מה יכול להתרחש:
נצחון של הטיגרים והאורומו על הצבא האתיופי – במצב הזה השותפות לנצחון יצטרכו להחליט כיצד הן חולקות את השלל הפוליטי ביניהן, ובמקביל יהיה צריך למצוא דרך לשלוט על המדינה, שיש בה כיסי עוינות גדולים מאוד. סביר להניח שזה יהיה מצב לא יציב, שממנו תמשיך מלחמת האזרחים על אש נמוכה יותר, בשלב ראשון.
ניסיון של הטיגרים לכפות הסכם שלום בתנאים נוחים – הבנה של הטיגרים שאין באפשרותם את הכוח הדרוש לכבוש את אתיופיה ולשלוט בה וניצול של היתרון הצבאי שיצרו על מנת להשיג "כניעה" מצד אבי והממשלה שלו, שתעניק להם את האוטונומיה אותה הם מבקשים. זה יביא לחיכוך עם ה-OLA שאיתם הם משתפים פעולה עכשיו כיוון שאדיס אבבה היא בירת המחוז שבו האורומו הם הלאום האתני הגדול. בנוסף, פתרון ביניים כזה יותיר את הסכסוך על כנו, בהמתנה לפרץ האלימות הבא, או למעשה מצב שבו הטיגרים נותנים לאבי זמן לחדש כוחות של צבאו שנמצא על סף התפרקות כרגע.
החלפתו של אבי – סביר להניח שע"י הפיכה פנימית של צבא אתיופיה ובכך הוא יצטרף למספר מנהיגים אפריקאים שהודחו בהפיכה צבאית לאחרונה, על מנת לנסות לנצל את חולשתו לאור התבוסה שנוחל הצבא, ולהבטיח לצבא המשך שליטה על החלק שניתן לשמור במשאבים. ספק רב האם הפיכה כזאת תצליח לאחד את הצבא מחדש כנגד ה-TPLF וה-OLA, והאם היא תאפשר להגיע להסכם כלשהו.
מבוי סתום מתמשך – הצבא האתיופי יצליח לייצב קו הגנה מצפון לאדיס אבבה. במצב כזה יתגברו המאמצים הדיפלומטיים לנסות להגיע להסכם בין הצדדים, מאמצים שכרגע מתקיימים בניירובי, אך לא חלה בהם התקדמות של ממש.
מדינות רבות – סין, מצרים, סומליה, סודאן, איראן, טורקיה, איחוד האמירויות וארה"ב – מעורבות במלחמת האזרחים האתיופית אבל כרגע לא נראה שמי מהן בעלת מספיק כוח והשפעה לשנות את המצב. מחלקת המדינה האמריקאית הכריזה על מבצע חירום להוצאת אזרחי ארה"ב מאתיופיה, מה שמעיד על חומרת המצב. למרבה הצער, מה שארה"ב יכולה (ויותר נכון מעדיפה) לעשות, זה להטיל סנקציות על חלק מהמעורבים ולא הרבה יותר מזה, כך שקשה להאמין שהיא יכולה וספק רב אם היא בכלל רוצה, לנסות להביא לפתרון של המשבר. קשה לראות גורם מלבד המערב שיכול למצוא פתרון למלחמה, שכן איחוד מדינות אפריקה לא הוכיח את עצמו כגורם רציני במשברים גדולים קודמים (סודאן, סומליה, רואנדה). בכל אלו גם המערב לא ממש סייע.
יש לפחות 13 קבוצות אתניות שמבקשות להגדיל את העצמאות הפוליטית שלהן באתיופיה, המלחמה שמתחוללת בשנה האחרונה הביאה להרס גדול של תשתיות ואזורים חקלאיים. בחלקים של אתיופיה יש סכנה חמורה של אסון הומינטרי. רוב הקבוצות האלה מעוניינות לשמר את הייחוד האתני שלהן, ולהגדיל את "ההגדרה העצמית" שלהן. במצב הפוליטי הנוכחי קשה לראות אפשרות להגיע להסכם על חלוקת כוחות מחודשת בסגנון של פדרציה כלשהי, שזה לכאורה הפתרון הכי פחות גרוע מבין האפשרויות.
לאור העובדה שקשה לראות אפשרות של חזון משותף, שזה תנאי בסיסי למדינה, קשה לראות כיצד אתיופיה תוכל להמשיך להיות כזאת בעתיד.
