לקחי מלחמת לבנון השניה – פרק ג': אזרחים, כפר כנא וסירוב פקודה

דיוני המטה הכללי, עוסקים החל מהיום השני למלחמה באסטרטגיית ענישה (ראו קישור לפוסט על אסטרטגיות הפצצה אווירית). אין עדות לכך שהסוגיה נדונה למול הממשלה, שר הבטחון או הקבינט. אני יכול להעיד שהיה ברור שאין לצה"ל בנמצא, מטרות תשתית בעלות ערך, והדבר נאמר ע"י לא מעט אנשים. לכן, נוצרה דילמה איך מתמודדים עם אמירות פיקודיות שצריך ״להגביר לחץ״, לעומת חוסר היכולת לממש את האמירות במציאות. לתפיסתי זה נבע מתפיסת עולם שניתן להכריע מלחמות מהאוויר ולהימנע מתמרון, שהיתה כמו אמונה דתית של כחולי המדים בהובלת חלוץ במרבית המלחמה (לדעתי, במובן מסוים עד היום).

כבר ב-14.7 הסתמן שאין עוד הרבה מטרות שניתן לתקוף, ובתגובה חלוץ אמר: "אני לא מקבל את זה שאין מטרות, אם חיפה היא מטרה, כל כפר בדרום לבנון הוא מטרה. בכל כפר שיעי יש מטרות של אמצעי לחימה, במסגד במרפאה ובבית הספר, לכן יש לנו פה בערך מאה – אלף מטרות – זו בערך כמות הבתים, המחסנים והמחבלים שיש שם, צריך לעבור דבר דבר".
למחרת בבוקר עלתה בדיון הצעה לטפל ב״כפרים רעים״, כגון כפר הולדתו של נסראללה בִּאזוריה (אגב, כמדומני נסראללה נולד בבירות, ומשפחתו היא מבאזוריה) וכפרים כמו, ג׳יבשית, וזבקין. בסיכום הדיון אמר חלוץ ש ״יש להגביר את קצב התקיפות. נדרש להכין מייד רשימה ובה יהיו לפחות 200 יעדים בכפרים השיעיים בדר"ל. יש להכין רשימה של הכפרים הללו, מהגבול וצפונה, כי הם משמשים לחזבאללה בסיסי פעולה ואוכלוסייתם מסייעת לו גם בחטיפת חיילים. יש לציין את הכפרים שהם סמלים של חזבאללה – כפר הולדתו של מנהיג חזבאללה, נבטייה, ג'יבשית ועוד – ולתקוף בהם עוד באותו יום לפחות 200 יעדים. אני מבקש להתחיל להבין שאנחנו במוד של מלחמה ולא בט"ש". הסתבר כמובן שלתת פקודות זה קל, אבל לייצר 200 מטרות רק כי הרמטכ"ל אמר לעשות זאת פחות. כי השאלה היא, האם יש מטרות שניתן להפליל, ואת זה פקודות לא פותרות.

Lebanese villagers sit in a van as they flee to a safe ground after they spent more than a week in a shelter at the southern village of Aitaroun, Tuesday Aug. 1, 2006. (AP Photo/Hussein Malla)

הניסיון השני והכושל היה לאכוף סגר תנועה בדרום לבנון. לא אלאה אתכם בפרטים, אציין רק שזה לא היה מעשי לאכוף סגר כזה, וכיוון שהאזרחים לא באמת התפנו מהדרום היתה מתרחשת תקיפה המונית של כלי רכב אזרחיים. חלוץ הורה ב-15.7 להפעיל סגר תנועה בדרום לבנון כדי למנוע כליל תנועת כלי רכב בדרכיה, ולהזהיר שוב את תושבי האזור…כי כל מי שנע בדרכים אלה מסייע לטרוריסטים. בתגובה להערה שסגר סותר את הרצון שאזרחים יעזבו קבע שאיסור התנועה לא חל על הנעים צפונה. לא מצאתי לאורך כל המלחמה דיון על משמעות ההחלטה, האם היא ניתנת ליישום, מה נדרש לשם כך. כלום.

The house of Hezbollah leader Sheik Hassan Nasrallah is reduced to rubble, center. July 16, 2006. (AP Photo/Issam Kobeisi)

ב-16.7 בבוקר חלוץ הבהיר שצריך לפעול בצורה מסודרת בכל כפרי השיעים, לפזר כרוזים ולהתרות באזרחים שעליהם לעזוב מצפון לליטני "צריך לקחת שניים שלושה ארבעה או חמישה יישובים שהם הסמלים של דרום לבנון, לרכז מאמץ מודיעיני, לאתר בכפרים מטרות ולרכז את האש אליהן. זה המוטו של היממה הקרובה.""… עוד הציע לשקול אם לפעול בשני הקצוות – בדרום לבנון מזה ובאזור בעל בק מזה – ולהפוך את בעל בק "לסוג של דאחייה שניה".
בצהרים רח"ט מבצעים אמר שלא ברור מה השפעת המהלכים של צה"ל מבחינת האוכלוסיה עד עכשיו (לא היתה, כי זה פשוט לא עובד כל כך מהר), והציע להחריף את התגובה כנגד כפרים שמהם משוגרות קטיושות, להטיל כרוזים מייד שבהם הוראה להתפנות תוך מספר שעות ואז להפציץ מאסיבית את הכפר בתום הזמן. חלוץ אמר שהוא נתן כבר את האוקי לזה, ושהוא מקווה שזאת המדיניות שממומשת. גנץ הציע לפעול בבינת ג'בייל כיוון שהיא סמל לנאום קורי העכביש. כאשר שאל רח"ט מחקר האם כאשר יתברר שכפר התפנה מאזרחים יש לפעול בו כפי שהיה בדאחייה השיב חלוץ "כן, מעשה הדאחייה. ממש דאחייה". קוראי הנאמנים ישתוממו לגלות שבשלב הזה ההנחיות האלה לא מומשו. גם לא ההנחיה "יש לאכוף סגר מהאוויר על כל תנועה דרומה, להשמיד על מי שנע – ברכב וברגל דרומה".

Fleeing Lebanese villagers sitting on a pickup truck pass a damaged bus, Aitaroun, Tuesday Aug. 1, 2006. (AP Photo/Hussein Malla)

בערב חלוץ הדגיש שבפקודה צריך לכתוב "תקיפת תשתיות טרור בכפרים בדרום לבנון" ולא "תקיפת כפרים בדרום לבנון". על כך אני רוצה לומר, שמכבסת מילים לא מכשירה את השרץ. זה שתקרא לבית תשתית טרור, לא הופכת אותו לכזה. למחרת ניתנה פקודה להטיל סגר מהאוויר על כל האזור מקו צור, ולמנוע תנועה בעיקר של משאיות משם דרומה. הודגש שצריך להקפיד לא לתקוף משאיות שנעות צפונה, שכן יש אינטרס שהאזרחים יעזבו. כמו כן ניתנה הנחייה להחיל תכנית על כפר שיורים מתוכו או ממקומות סמוכים לו, ולבחון כיצד יש להניע גם את האוכלוסיה ממרחב צור צפונה ככלי לחץ על ממשלת לבנון, כדי שתיקח אחריות על הדרום. איזה פער יש בין מילים והנחיות לבין האפשרי והמציאות. ב-20.7 עדכן רח״ט מבצעים ש״חרף האמצעים השונים שננקטו, מהטלת כרוזים ועד לתקיפות בפאתי הכפרים, לא עזבה רוב האוכלוסיה את הכפרים״.

Lebanese army officers walk in the rubble of a demolished building that was struck by Israeli war plane missiles at the village of Qana , Sunday, July 30, 2006. The deadliest attack in 19 days of fighting. (AP Photo/Lefteris Pitarakis)

יומיים אחר כך (22.7) חלוץ הורה להפסיק להעביר אזהרות לאוכלוסיה כיוון שהועברו מספיק כאלה. חלף עוד כמעט שבוע וב-28 מפקד חה״א ביקש להגדיר מהם יעדי הטרור שיש לתקוף בכפרים, כיוון שבפקודה כתוב שיש להשמיד בתים המאותרים ״כיעדי פח״ע״ ולתקוף עד כעשרה בתים הקרובים לנקודת שיגור. ידלין אמר ש"נראה שההנחיה שהנחה הרמטכ"ל כבר שבוע קודם בדבר התקיפות בכפרים לא ירדה עד למטה״. חלוץ "זאת פעם עשירית שאני אומר את זה, אנחנו במוד מלחמה, אין אזרחים בדרום לבנון, יש לפגוע בכפרים האלה ובסביבתם הקרובה". אז זהו, שהיו אזרחים. איני יודע מתי ניתנה ההנחייה בפקודה המטכ״לית לתקוף 10 בתים סמוכים לנקודת שיגור, ולא ידעתי שזה הוגדר בצורה רשמית. כאשר הונחיתי בע"פ לעשות זאת, סירבתי (בנימוס ובגישה עקיפה).

באותו בדיון שאל חלוץ אם מוטל סגר קרקעי מהאוויר, ושקדי השיב לו שזה בעייתי כיוון שאנשי האו"ם גם נעים בשטח. בפועל, כאשר ניסינו להחיל סגר כזה גילינו שיש הרבה יותר רכבים מהציפיה. התברר שאמבולנסים ורכבי או״ם נעים בשטח, מה לעשות שאם נפגעים אנשים ינועו אמבולנסים, ולכן ההנחייה מומשה לפרק זמן קצר, ולאחר מכן זה נפסק. הפתיע אותי לגלות את הפער בין הדיבורים למציאות והעובדה שמה שקורה בפועל לא עולה כלפי מעלה לטובת היזון חוזר. לא הייתי מודע לגודל הפער הזה.

ב-29.7 "אנחנו במלחמה בלבנון, זה לא בטחון שוטף, זה לא סיכול ממוקד בעזה, וזה לא מבוקש ביו"ש. זאת מלחמה! מאחר שכפרי דרום לבנון נטושים מאוכלוסיה אזרחית, והם מאוכלסים באנשי חזבאללה היורים מהם לעבר מטרות בישראל, מוצדק להפגיזם ולהפציצם״. חלוץ הסתייג מהמונח ״מחיקת כפרים״ והדגיש שצה"ל פוגע רק בבתים שבהם שוהים פעילי חזבאללה. רק שבתים שנמצאים בסמוך לנקודות שיגור, לא בהכרח מאוכלסים ע״י חזבאללה.

Bodies of Lebanese residents of the southern village of Qana Sunday, July 30, 2006 (AP Photo/Lefteris Pitarakis)

בבוקר ה-30.7 הופצץ מבנה בכפר כנא שהיה מאוכלס באזרחים רבים. אחרי הצהרים עדכן תורג׳מן שלאור המדיניות שנקבעה להפציץ כפרים שמהם נורו מטחים רבים, באחד הבתים שהופצצו היו אזרחים רבים. הפצ״ר (מנדלבליט) אמר שחשוב שהאירוע הזה וגם תקיפת האו״ם יתוחקרו. רח"ט מחקר באמ"ן אמר שבמדיניות האש חל שינוי ב-3 הימים האחרונים שכן הוגדר שהאזרחים עזבו את הכפרים בעוד שאין ידיעה כזאת, וגם לא נבדק האם בית שמותקף ריק מאזרחים.

ב-31.7 התעורר דיון על מדיניות האש אחרי שהוגבלה אחרי אירוע כפר כנא, ואייזנקוט הבהיר שמה שהשתנה זה האיסור לתקוף מבנים בסמוך לאזורי שיגור. חלוץ סיכם שהשינוי במדיניות הוא שיש איסור לתקוף ״מבנים חשודים בהם לא מזוהה מטרה המאיימת לפגוע בישראל (מטרה שאין בה אמצעי לחימה כוחות חזבאללה או מפקדות)״. כשהפעולות שאתה רוצה לעשות הן במקרה הטוב ״ספק חוקיות, כדאי לא להתפלא למה צריך משפטנים בצה״ל. בתחקיר אירוע כפר כנא הובהר שהתקיפה היתה לפי המדיניות שהוגדרה, ״ואפילו נתקף חפ״ק של חזבאללה בכפר יומיים קודם לכן״. חלוץ סיכם שניתן לתקוף לפי אותה מדיניות בתים של עד שתי קומות.

בסיכום הע״מ ב-4.8 הנחה חלוץ להציג תכנית לטיפול במרחב רמת נבטייה סביב הכפרים ג׳יבשית עדשית. אחכ הוסיף שצריך להימנע משימוש במושגים כגון ״מחיקת כפרים״ או ״שיטוח כפר״, רק שמילים כאלה הופיעו בפקודות. יומיים אחר כך הנחה חלוץ לרכז מאמץ על אחד הכפרים – צדיקים, זבקין, יעטר, שקרא, ברע׳שית ולטפל בכל היעדים בכפר שמהם נורות רקטות.

רק אחרי שקראתי את הספר הבנתי שהרבה הנחיות ״מוזרות״ הגיעו ממש מישיבות המטכ״ל, מרביתן לא מומשו כיוון שהיו בין חוקיות ללא מעשיות. בלבנון השניה זה היה תחליף לצורך להתמודד עם מה שצבא צריך לספק – אפקטיביות מבצעית, ופגיעה באויב. את התופעה ניתן לראות גם במבצעים בעזה.

לסיכום הלקחים שלי: צבא נדרש בראש ובראשונה להפגין אפקטיביות מבצעית, תסכול כעס ונקמה הם לא גישה מקצועית לניתוח המצב, למרות שמלחמה כואבת. אסטרטגיית ענישה לא משפיעה על המלחמה עצמה (אני טוען שגם לא ביום שאחרי); לתת הנחיות זה נורא קל, לברר את המשמעות שלהן, לייצר מנגנון היזון חוזר ותרבות דיון שמאפשרת לדון במשמעויות הרבה יותר קשה. מפקדים בכירים צריכים למצוא מנגנון שיאפשר להם לשמוע את האמת ומה קורה במציאות, זה לא קל; דרגי העבודה יודעים "לסנן" המון רעש ופקודות טפשיות (ולא חוקיות?), גם בזמן מלחמה, המערכת בריאה למדי.

close

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.