לפני 10 חודשים הופל בחופי סוריה אליושין רוסי ע"י הסורים בעצמם. הנפילה חוללה משבר יזום שהביא למציאות חדשה במערכת הלחצים […]

כאשר המלחמה מתקרבת לסופה, או כאשר עולות קריאות שצריך להביא לסופה, מתפוגג עשן הקונצנזוס והקרבות הפוליטיים על העתיד לבוא מתחילים.
לחתום על פשרה זה קשה. בזמן מלחמה, קשה שבעתיים. בכל פעם שבאים לחתום על הסכם מגיעה הטענה שזה "הסכם של כניעה", זה היה נכון לכל ההסכמים, הטובים, הרעים והאלה שבמחלוקת. הצורך בפשרה מציף את המחלוקת בין יונים לניצים, בין בוגדים לפטריוטים.

הגיע העת לבחון מקרים מפורסמים שנקשרים לאכיפה ע"י כוח אווירי.
אפרט על 3 מלחמות יפן בסוף מלה"ע, וייטנאם ומלחמת המפרץ + מסקנות

אין הישגים בזול – מי שלא מוכן לשלם מחיר צריך לצפות שביכולתו להשיג הישגים מוגבלים

מהן שאלות היסוד שעומדות מאחורי החלופות הרעות בסוגיה האיראנית

האם ניתן להשיג נצחון ע"י הפצצה אווירית –
פרוט תיאורטי על 4 האסטרטגיות האפשריות לאכיפה מהאוויר: ענישה; איום בהסלמה; שלילת יכולת צבאית; עריפה

חוק היד העומדת – חוק יסוד בדמגוגיה פוליטית
למען קידומו של דיון פורה זיכרו, כל מי שמבטיחים לכם שיש פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות, מלהטטים ביד ימינם (ולא בגלל שזה צד ימין הפוליטי, אלא בגלל שרוב האוכלוסיה כותבת בימין). תמיד תסתכלו על יד שמאל, בחיים היא לא עומדת.

בעלות השחר הסתבר שכנראה טראמפ הנחה לתקוף וחזר בו.אם זה נכון, יתכן שנזכר בדבריו של קיסינג'ר, מרגע שהנשיא החליט להפעיל

אחרי שמלחמה פורצת יש קושי מובנה בפתיחת מו"מ, מכמה סיבות:
– הנכונות לפתוח במו"מ משדרת חולשה כלפי היריב ולכן כל צד מוכן לעשות זאת, רק אחרי הצלחות בשדה הקרב.
– ההחלטה ללכת על מו"מ מביאה למתקפה פוליטית מבית, על החולשה שהיא משדרת.
– עצם ההחלטה על פתיחת מו"מ מביאה להודאה בכך שלא כל יעדי המלחמה שהובטחו יושגו, או שהיא מחייבת להודות בכך שנדרש יהיה לסגת מהישגים שכבר הושגו.
– הקושי בתחושת ההפסד שמלווה את הנכונות לפשרה מקשה על ההחלטה לעשות זאת.

הרבה יותר ספרים ומחקרים נכתבו על פתיחתן של מלחמות, מאשר על סיומן. כיצד מלחמות מסתיימות?