פרק ב: איך באות דיקטטורות לעולם?
כיצד באות דיקטטורות לעולם, ומי המחוללים שלהן
Continue readingכיצד באות דיקטטורות לעולם, ומי המחוללים שלהן
Continue readingדיקטטורות מקיימות בחירות כי זה גורם שמייצב את השלטון, ומקטין את סיכויי נפילתו. זה נכון גם לדיקטטורות בהן בבחירות אין אפשרות בחירה למעט בשליט. הבחירות מאפשרות לשלטון המרכזי ליישר את הדרגים הזוטרים של המפלגה עם מפלגת השלטון ולעקוב אחרי יעילות עבודתם.
Continue readingאוטוקרטים מנצלים את משבר הקורונה לחזק את הסמכויות שלהם
Continue readingאמצעי "דיכוי דיגיטליים" מביאים לתוצאות. בין השנים 1946-2000 משטר דיקטטורי שרד 10 שנים בממוצע. מאז שנת 2000, הם שורדים 25 שנים בממוצע.
בין השנים 2000-2017 נפלו 37 מתוך 91 משטרים דיקטטוריים. שיעורי הדיכוי הדיגיטלי בהם היה נמוך משמעותית מהדיכוי במשטרים המכהנים.
השתלטות על התקשורת, דיכוי שלה, הצגת האופוזיציה כאויבים ותומכי טרור, ושימוש במצבי חירום כהזדמנות הם כלים על מנת לעשות מהלכים אנטי דמוקרטיים.
Continue readingהקרב על השליטה בבית המשפט כדי לקבל לגיטימציה לפעולות לא דמוקרטיות מחד, במקביל לצמצום הגבלת הכוח של השלטון לעשות רפורמות כרצונו, הוא אחד המאפיינים של השתלטות על דמוקרטיות ע"י אוטוקרטים נבחרים.
Continue readingדמוקרטיה מתגוננות
==
רפורמה בבית המשפט העליון, השתלטות על התקשורת, סימון האופוזיציה כבוגדים וחקיקת חוקים להגבלתה, הגדלת המשילות כדי לממש את רצון העם אלו הסימנים המשותפים.
בני פלד ביקש שאחרי מותו יצאו לרחוב ויצלצלו בפעמון גדול ויקראו "מת משוגע שחשב שהיהודים יכולים להקים מדינה". הפעמונים מצלצלים בישראל זה מכבר.
בימים אלה התפרסם על פשרה שנרקמת בין עיתון 'הארץ' לענת קם (חיילת בפיקוד מרכז), שחשפה מסמכים סודיים לעיתונאי אורי בלאו.
Continue readingאחד ההסברים לכך שיש ירידה בתמיכת הציבור בדמוקרטיות ובכמיהה למנהיגים חזקים שמגולמת בהתחזקות הפופוליסטים היא שילוב של שני וקטורים משמעותיים. בלימה בצמיחה הכלכלית של הדמוקרטיות המערביות, שמובילה לתסכול וביקורת על נבחרי הציבור והמוסדות הדמוקרטיים. במקביל, שינויים דמוגרפיים ניכרים שמאיימים על הזהות של ציבור רחב, והופכים לסוגיה פוליטית מובילה בדמוקרטיות, באופן שמאפשר גם הסתה של תשומת הלב מהבעיות הכלכליות
Continue readingבעשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית ביכולתו של הציבור להשפיע על המדיניות הן ישירות והן בעקיפין לאור צמצום העצמאות של נבחרי הציבור ועצמאותן של המדינות. העולם נהיה מורכב יותר ולכן נדרשים מומחים כדי לסייע לתהליכי החקיקה, הסחר העולמי גדל משמעותית ויש הסכמים רבים יותר בין מדינות שמקטינים את יכולתן לנקוט מדיניות עצמאית. בתוך המדינות עצמן נוצרו רשויות עצמאיות שאינן נבחרות ע"י הציבור שמקדמות חקיקה ורגולציה, ובכל המדינות יש ביקורת שיפוטית על בית המחוקקים. לבסוף, הכסף משפיע במידה ניכרת וההחלטות מושפעות יותר מאינטרסים של בעלי כוח ולא מתועלת הציבור.
Continue reading