חרבות הברזל – הדילמות האסטרטגיות של ישראל 12/11
3 דילמות אסטרטגיות בקומה המדינית: מה קבוע הזמן שיש למלחמה, כיצד מתמודדים עם בעית החטופים וכיצד נערכים להחזרת תושבי עוטף עזה והצפון לבתיהם. אלה השאלות הגדולות של ישראל אחרי יותר מחודש בתוך המלחמה
3 דילמות אסטרטגיות בקומה המדינית: מה קבוע הזמן שיש למלחמה, כיצד מתמודדים עם בעית החטופים וכיצד נערכים להחזרת תושבי עוטף עזה והצפון לבתיהם. אלה השאלות הגדולות של ישראל אחרי יותר מחודש בתוך המלחמה
שלושה שבועות חלפו מאז נפתחה המלחמה, ואמנם כתבתי פוסטים בפייסבוק וצייצתי ציוצים בטוויטר אבל המעטתי לעשות ניתוחים אסטרטגיים של המלחמה.
האחת נוגעת לליבי, כי זאת אהבתי הראשונה. סדרה מעוררת רגשות, ניסיתי להסביר כמה דברים
בשנה החולפת המגמות האזוריות היו שליליות מבחינתה של ישראל, אני חושב שזה צפוי להימשך בשנים הקרובות. זה מחייב את ישראל לקיים היערכות אסטרטגיות חדשה, אבל זה בלתי אפשרי במציאות הפוליטית הנוכחית.
לפני שמונה וחצי חודשים מדינת ישראל שינתה את פניה, אחרי מסיבת העיתונאים של יריב לוין. את זה כולם יודעים, רגע
עשרת עקרונות הפעולה של דיקטטורים חלקלקים
ציוויליזציה קמה כאשר היא מגיבה לאתגרים בפתרונות יצירתיים ומתעצמת כל עוד היא מתמידה בכך. כשהיא אינה משכילה להעמיד לעצמה אתגרים, או כשהיא נכשלת בהתמודדות עם אתגריה – הציוויליזציה נכנסת לתהליך של שקיעה. ציוויליזציות אינן נרצחות, הן מתאבדות
דיקטטורה מוגדרת כמשטר שאינו דמוקרטיה ליברלית. בתחילת המאה ה-20, מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה, מדינות רבות נהפכו לדמוקרטיות עד שנתקלו
הסיבות שהביאו לשינוי בשלטון הדיקטטורים החל משנות ה-90: מהפחדה ל"חלקלקות"
המשבר הלאומי בישראל מחייב היערכות של צה"ל והמטכ"ל להמשך הדרך. בצניעות הראויה מספר המלצות