שאלה אסטרטגית

תיבת הפנדורה הישראלית נפתחה, המאבקים השבטיים הגיעו לנקודת רתיחה – ובקרוב, אם החקיקה המובטחת בהסכמים הקואליציוניים תעבור ותיושם, צבא ההגנה

כדאי להסתגל למציאות שלא יהיה הסכם עם איראן וגם לא תהיה תקיפה באיראן, לא של ארה"ב ולא של ישראל.
זה לא אומר שאיראן צפויה להיות מדינה גרעינית

ניתוח מצבם הגיאו אסטרטגי של השחקנים החשובים בגלובוס כתוצאה מהשפעות המלחמה

היבריס; הונאה עצמית ושקרים כדרך חיים; חוסר המוכנות; תפיסה שגויה של המערב; תפיסה עצמית כמעצמת על

בסוגיות פוליטיות יש מעטים שמוכנים להשתכנע מנימוקים והגיון כיוון שאנחנו מוכווני אג'נדה ולא מוכווני ניתוח.
בכל זאת יש סיבות שכדאי לנסות לנמק

הסתכלות על המלחמה ולא על הסכסוך; חיל האוויר הרוסי; היערכות למתקפה באביב הקרוב; סנקציות; יכולת הלימוד הרוסית

הפוסט השבוע הוא פודקאסט שבו התארחתי אצל טובי פולק על הבעיות שיש לדמוקרטיות ועל האופן שבו נבחרים דמוקרטיים עושים שימוש

התהליך בישראל של הממשלה הנוכחית דומה מאוד לתהליכים שהיו בהונגריה וונצואלה, ומדינות נוספות

האסטרטגיה של פוטין היא הארכת המלחמה והמתנה להתפתחות חיובית. האסטרטגיה של אוקראינה היא להחזיק מעמד בחזית ולבנות מתקפה חדשה.

הסבירות לחזרה להסכם נמוכה, איראן תמשיך לקדם את תכנית הגרעין וזה לא יזכה לתשומת הלב שישראל רוצה, בישראל יהיה רעש על תקיפה כי זה מאפשר בנוחיות לתת תקציב נוסף לצה"ל, והמחאות באיראן עשויות להיות גורם משמעותי.