רציתי לכתוב את הפוסט הזה לרגל ארבע שנים למלחמה שחל לפני חודשיים, אבל ההכנות למלחמה עם איראן לא אפשרו זאת. אז קבלו אתנחתא מענייני היום והפסקות הראש של ישראל, לטובת הסתכלות על מלחמת רוסיה – אוקראינה, בניסיון להראות את הנזקים האסטרטגיים שהמלחמה הביאה על רוסיה, נזקים שניתן לראות רק בחלוף שנים מפרוץ המלחמה.
ב-24 בפברואר 2022 רוסיה פלשה לאוקראינה, השתלטה על שטחים רבים בדרום אוקראינה, וניסתה להשתלט על קייב. פוטין סבר שניתן יהיה להחליף את המשטר בקייב בתוך ימים ספורים, בלי מלחמה משמעותית, להתקין נשיא מטעמו ולנצח. זה לא היה רחוק מהצלחה, אבל בפועל זה נכשל. זלנסקי שרד, האוקראינים הצליחו להדוף את הרוסים בצפון המדינה, לעשות מתקפת נגד במזרח באוגוסט, ומאז במשך שלוש וחצי שנים המלחמה נמצאת במבוי סתום.
המלחמה נמשכה והרוסים השיגו התקדמות לאור יכולתם לגייס עוד ועוד כוח אדם, והגדלת הייצור המלחמתי במדינה, אבל בפועל היה מדובר בשטחים קטנטנים ביחס לגודל המדינות והיקף המלחמה, והחזית די סטטית. בתחילת 2024 רוסיה שלטה ב-110000 קמ״ר משטח אוקראינה שאת רובו כבשה בחודש הראשון של המלחמה. במשך שנתיים מאז היא הוסיפה 8500 קמ״ר, 1.3% משיטחה של אוקראינה. בתחילת 2026 אוקראינה לראשונה מזה שנתיים השיגה שטחים.



שני הצדדים השתנו במהלך המלחמה, רחפנים, כטמ״מים, תקיפות בעומק, תקיפה של תשתיות לאומיות, ועוד ועוד, אבל דבר מזה לא נראה שצפוי להביא את המלחמה להכרעה בשלב זה. גם בחירתו של טראמפ שהביאה להפסקת התמיכה האמריקאית באוקראינה, שלא לומר מעבר לתמוך ברוסיה, לא הפכה את קערת המלחמה. ב-2025 אירופה היא זאת שתומכת באוקראינה בצורה מלאה. סביר להניח שהבחירה בטראמפ דרבנה את פוטין להמשיך במלחמה מתוך אמונה שזה יביא לו נצחון או הישגים, בינתים זה לא קרה, למרות שטראמפ הפסיק לחלוטין את התמיכה באוקראינה ועשה מאמץ גדול לכפות על זלנסקי כניעה. מי שלא קיבל את תנאי הכניעה שטראמפ ניסה לכפות על אוקראינה, היה פוטין.
לאחר שאוקראינה שרדה בתחילת המלחמה ואחרי שתי מתקפות הנגד הגדולות שלה חזר הספק האם אוקראינה מסוגלת להחזיק מעמד במלחמת התשה ממושכת, לאור פערי האוכלוסייה והכלכלה מול רוסיה. היה חשש שהמתקפות של רוסיה על מערך החשמל האוקראיני בסתיו 2022 וגם בהמשך, ירוקנו את מלאי המיירטים של אוקראינה והעורף האוקראיני לא יוכל להחזיק מעמד ורוסיה גם תוכל להפעיל את חיל האוויר שלה (שנוטרל כמעט לחלוטין), אבל שוב הסתבר שתקיפות של תשתית לאומית לא מכריעות מדינות, ואוקראינה עשתה את ההתאמות הדרושות, ומחזיקה מעמד.
רוסיה ניסתה ללחוץ עם על אירופה וליצור מחסור אנרגיה, כיוון שפוטין העריך שככל שתימשך המלחמה הסיכוי שלו להשיג נצחון עולה. הערכה זו התחזקה ב-2024 כאשר היה נראה שהסיכוי שטראמפ ייבחר בחזרה טוב, מה שישנה את המדיניות של ארה״ב ביחס לרוסיה ולמלחמה, ויהפוך את התנאים עבור פוטין לכפות נצחון טובים יותר.
לסיכום קצר של ההקדמה, כבר שלוש וחצי שנים המלחמה נמצאת במבוי סתום, שבו לא נראה שלמי מהצדדים יש סיכוי לנצח בטווח הנראה לעין, ובכל זאת המלחמה נמשכת (כי אתם יודעים שאני כותב על זה שקשה לסיים מלחמות), למרות היקף אבידות עצום, רוסיה איבדה יותר מ-300000 אנשים ויותר ממיליון פצועים.

פעמים רבות כתבתי שכאשר מדינות מעורבות במלחמה הן מייצרות הזדמנויות לכל הצופים מהצד לבדוק איך אפשר להרוויח מהמצב כי כשאתה לא מעורב במלחמה יש לך יכולת ״רגשית״ נוחה יותר. לאחר הטלת הסנקציות המערביות, סין והודו שהן רוכשות הנפט הגדולות מרוסיה, נהנו מרכישת נפט בהנחה לאור הסנקציות שהוטלו על רוסיה.


המתקפה של רוסיה הביאה לחרדות בקרב מדינות מזרח אירופה, וזה הוביל את פינלנד ושבדיה להצטרף לנאטו. ובכך למעשה להגדיל את הברית, למרות שתכלית המלחמה היתה למנוע היווצרות של איום אם אוקראינה היתה מצטרפת. העלייה באיום הביאה את מדינות אירופה להגדיל את תקציב הבטחון שלהן, וללא ספק ערערה את הבטחון של מדינות מזרח אירופה.

אני מקווה שזה לא היה מבוא ארוך מדי, אבל המטרה של הפוסט היא לנסות להציג תמונה קצת יותר רחבה של השלכות המלחמה על מעמדה של רוסיה ופוטין בזירה העולמית והמחירים הגדולים שהיא שילמה, מחירים שיש נטייה לזלזל בהם בזמן אמת.
ב-2007 נאם פוטין בועידת הבטחון במינכן והצהיר על שינוי המדיניות של רוסיה, לאור התרחבות נאטו מערבה כנגד רוסיה, ולאור העובדה שארה״ב השתמשה בכוחה כמעצמת על יחידה להחליף את הטליבאן, סדאם חוסיין, ובמקביל לאיים גם קים בצפון קוריאה (שרץ לבנות פצצה) ועל איראן. שנה אחר כך רוסיה פלשה לגיאורגיה. ב-2014 השתלטה על קרים, ועמדה מאחורי המלחמה בדונבאס, שנה אחר כך נחתה בסוריה, ובהמשך גם בלוב בה היא מעורבת במלחמה. ב-2016 היא התערבה בבחירות בארה״ב, ובהדרגה היה נראה שההשפעה שלה בתוך מדינות אירופה גדלה, כאשר יותר מנהיגי מפלגות היו מזוהים עם מוסקבה, ויקטור אורבאן הוא הבולט שבהם.

סוריה – ההגעה של רוסיה לסוריה בספטמבר 2015, היטתה את הכף במלחמת האזרחים לטובת הברית של אסד-חזבאללה- איראן, ובהדרגה תוך מספר שנים מלחמת האזרחים הוכרעה. אמנם אסד היה חלש, ישראל תקפה בצורה חופשית מבלי שאסד ניסה למנוע מאיתנו לפעול, אבל מבחינתו של פוטין ההצלחה בסוריה שידרה כוח לאזור, בפרט לאור העובדה שארה״ב צמצמה את היקף הכוחות לטובת התחרות עם סין. פוטין חכר את נמל טרטוס ל-49 שנה, כדי שלרוסיה יהיה נמל מים חמים באזור. פריסת מטוסי קרב בשדה תעופה חמימים שימשה גם כמקפצה לכוח הרוסי בלוב. רוסיה איבדה את סוריה בדצמבר 2024 כאשר תוך מספר ימים צבא אסד התמוטט וקרס לחלוטין כנגד המתקפה של מורדים סונים שנתמכו ע״י ארדואן, מבלי שניסתה למנוע את זה, והרי היא יכלה לנסות לעצור את מתקפת המורדים בדרך דרומה.
אבל לא רק זה, אחרי קריסת המשטר, בריחתו של אסד למוסקבה ונטישת הצבא את עמדותיו, רוסיה אפשרה לישראל להשמיד את כל מרכיבי האיכות שהיו לצבא סוריה – הגנה אווירית, טק״ק, רקטות, מטוסים, מסוקים, רכיבי ל״א ועוד. כמעט כל הציוד הצבאי הזה היה רוסי. ישראל פעלה בחופשיות בשמי סוריה, והרוסים התכנסו להם לתוך הבסיסים בחמימים וטרטוס, וצפו בחיל אוויר משמיד הכל. זה מפגן חולשה שהוא תוצאת לוואי של מחירי המלחמה באוקראינה. לפוטין לא היו את המשאבים והיכולת לעצור את ישראל. מאז ישראל פועלת כמעט בחופשיות מעל סוריה, זה משדר לכל המזרח התיכון שרוסיה נעלמה, ובשולי הדברים ארה״ב זכתה לעמדת השפעה בסוריה על חשבון פוטין.

מישהו עוד זוכר איך פוטין מעך את ארדואן אחרי שטורקיה הפילה מטוס רוסי בצפון סוריה, בגלל שחצה ממש קצת לתוך טורקיה, וארדואן התנצל? איפה זה ואיפה מאזן הכוחות הנוכחי. היום, ארדואן הוא בעל ההשפעה בסוריה, ורוסיה מכונסת לשני בסיסיה מנסה לשמור עליהם כנקודת אחיזה והשפעה מסויימת.
והנה, ב-3 בינואר ארה״ב חטפה את ניקולאס מאדורו מוונצואלה, שהיתה בעלת ברית קרובה של רוסיה במשך שנים רבות, ומינתה למעשה את סגנית הנשיא במקומו (למרות שמאדורו הרי הפסיד בבחירות). במקביל, טראמפ מטיל מצור על קובה במטרה להכניע את המשטר ולהחליף גם אותו. שני מהלכים להחלפת משטר מקורב לרוסיה ופוטין בקושי נשמע. היש סימן חולשה גדול מזה?


הגענו לאיראן, ביוני 2025 ארה״ב אפשרה לישראל לתקוף את איראן במשך 12 ואז השלימה את המהלך עם תקיפת אתרי הגרעין, וכפתה הפסקת אש. חלפו 8 חודשים וארה״ב צברה כוחות במפרץ וביחד עם ישראל יצאה למתקפה כוללת להחליף את המשטר בטהראן. איראן ורוסיה חולקות אינטרסים משותפים (הן לא בעלות ברית כי לדעתי זה מונח שהיה נכון לבריתות של ארה״ב, עד טראמפ). איראן סייעה לרוסיה במלחמה עם אוקראינה, העבירה לה כטב״מים וסייעה לה לבנות קו ייצור, שמאפשר לרוסיה את מתקפות הטרור הנרחבות על העורף האוקראיני. שלשום רוסיה תקפה את אוקראינה עם כ-650 כטב"מים בו זמנית, זה קרה בזכות הסיוע של איראן.


ואחרי שסייעה באופן ישיר לרוסיה כשהמשטר בטהראן מותקף, טראמפ מצהיר שהמטרה להחליף אותו, ומפוטין שומעים קול ענות חלושה. זה לא שאני חושב שפוטין של לפני עשור היה יכול למנוע מטראמפ לתקוף את איראן, הרי לראייה אובמה גייס אותו לסנקציות על איראן, אבל בכל זאת זאת פעולה שמנוגדת בצורה חריפה למהלכים של פוטין מאז הנאום ההוא ב-2007. ארה״ב עושה מצור ימי על ונצואלה, קובה ואיראן ורוסיה אפילו לא מנסה לאתגר את זה?

רוסיה לא איבדה את כל נקודות האחיזה שלה בעולם, בלוב יש לה כוח ועמדת השפעה משמעותית, והיא העבירה לשם כוחות מסוריה, אחרי שזו נפלה. יש לה עדיין השפעה באפריקה, יכולת השפעה (יותר נכון הפרעה) על המערכות הפוליטיות באירופה, וכמובן שהיא לא מדינה שולית.
ההישג העיקרי של פוטין הוא בהתפרקות מעשית של נאטו, שהתרוקנה מתוכן, בעיקר כתוצאה מהבחירה בטראמפ לנשיא ארה״ב, שאמנם זקוק לאישור הסנאט כדי לצאת רשמית מנאטו, אבל בפועל אם ברור שהנשיא לא ישלח כוחות להגן על מדינות אירופה, לברית אין משמעות אמיתית. אליה וקוץ בה, הנטישה של ארה״ב את נאט״ו מובילה לתהליך התעצמות אירופי מחודש. זה יקח עוד זמן, ולא בטוח שהצבאות באירופה יכולים להילחם טוב (גם רוסיה לא), אבל אירופה התעוררה. אוקראינה שב-2022 היה לה צבא ״ירוד״ היא היום גורם משמעותי בשדה הקרב, יכולות הכנה ופיתוח צבאי. באופן אירוני, המלחמה באוקראינה הראתה שאולי בכלל אין צורך בנאט״ו כי אפילו את אוקראינה רוסיה לא מסוגלת לכבוש, אז ודאי שהיא לא יכולה את כל אירופה, גם אם הבאלטיות לא צריכות להיות רגועות.







"רוסיה ניסתה ללחוץ עם על אירופה וליצור מחסור אנרגיה," כנראה התכוונת לכתוב 'גם' ולא 'עם'