הרבה יותר קל להעביר ביקורת על האירוע, על כך שזה פוגע בהרתעה, שהתרגשנו מאירוע שלא קרה, שהרמטכ"ל סמרטוט או שביבי אפס, אבל במקום זאת אני רוצה לראות מה זה משקף, ולא מי אשם. אגב, מה אתם חושבים שבנימין נתניהו יו"ר אופוזיציה היה אומר? (טוב, זאת שאלה פאבלובית, סליחה)
אם מניחים שמה שהיה אתמול היה באמת סיכול ישראלי של ההיערכות לפיגוע (ולא זיהוי שווא) גם חיזבאללה לא רוצה הסלמה ומנסה להלך בין הטיפות, ולצאת ידי חובה. יש ראיות לכך שזה באמת היה ניסיון הפיגוע, כיוון שאימו של פעיל חיזבאללה (עלי מוחסאן) חילקה סוכריות ואמרה: "אני מודה לסייד נסראללה על כך שנקם את מות בני".
מכאן, שלהבנתי, גם חיזבאללה לא מוכן בעבור אירוע שבו נהרג במקרה פעיל זוטר, להסתכן בהסלמה. לכן, בשונה מהפעם הקודמת התגובה היתה בהר דב, ולא במרכז הגיזרה.
האם האירוע הסתיים? – אין לי מושג כמובן, אבל לחיזבאללה נוח למתוח את הדריכות הישראלית עוד קצת. נזק לא ייגרם מזה, גם אם הכוננות תרד.
איזה מסכנים ההורים שראש הממשלה מודיע באמצע אירוע ש"אנחנו באירוע ביטחוני לא פשוט", על אירוע שבו לא התרחש כלום, ואנחנו ירינו ירי אזהרה כדי להבריח חוליה. הסיכוי שדיווחו לו שיש לנו נפגעים באירוע נמוך בראייתי, מכאן שבעיני ניתן ללמוד הרבה על הלך רוחו של נתניהו.
הצהרה משותפת לשני ראשי הממשלה – מרוב תחרות תשומת לב, רצו השניים לקריה, כאשר היה כבר ברור שהאירוע הסתיים. כל אחד שחרר תמונות לתקשורת מקיים הערכת מצב ובסופו של דבר הם נתנו הצהרה משותפת, וכל זה על אירוע שכמעט לא התרחש במציאות. לכיול, לא נדרשה אתמול מהם ולו החלטה משמעותית אחת, כיוון שישראל לא התכוונה להגיב, ולשמור על מוכנות צה"ל יודע לבד. ממילא, אף אחד לא יוריד אותה, בטרם תתבהר התמונה. בעיקר נראה לי ששניהם שמחו לברוח מלחצי הקורונה, המשפט והפוליטיקה, למקום חמים ונוח.
אינטרסים – האירוע התגלגל בגלל תקיפה ישראלית במב"מ. אני רוצה להתעלם מהגישה שאנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו, ולהסתכל אחרת, על המשמעות הנגזרת מדרך הפעולה שלנו, ככזאת שמשקפת את האינטרס של מדינת ישראל, בעיני ההנהגה. מכאן אני למד, שהפעולה שלנו במב"מ אינו נוגעת לאינטרס חיוני אמיתי, אלא לכזה שאנחנו שמחים לקדם, כל עוד לא זה בלי סיכונים. קרי, גם נוכחות איראנית בסוריה וגם טילים מדוייקים אצל חיזבאללה הם לא עניין שעבורו אנחנו מוכנים לקחת סיכון.
מלחמה עם חיזבאללה – מצורף קישור לפוסט, מדוע מלחמה עם חיזבאללה זאת לא הזדמנות. למי ששואל אותי מה זה אומר, זה אומר שכל עוד חיזבאללה לא באים לכבוש את ישראל, מלחמה עם הארגון היא הפסד לשני הצדדים. מכאן, שגם אם חיזבאללה עושה פיגוע, אין כזה דבר "חייבים להגיב". זה לא אומר שצריך לשבת בשקט ולחטוף בראש, אלא שהשיחה שכוללת גם אלימות, צריכה להיות מחושבת ובקור רוח, לא כזה שהופגן אתמול.