ההימור האחרון של מלחמת שבעה באוקטובר

לפני 20 חודשים, במהלך המלחמה העצימה של ישראל – חזבאללה, פרסמתי פוסט: "דילמת המהמר של מלחמת השבעה באוקטובר". הטענה העיקרית היתה שמלחמת השבעה באוקטובר מתאימה לתיאוריה שפרסם Hein Goemans (שלשמחתי קרא את הפוסט ההוא, ושוחחנו עליו) על כך שמשטרים היברידיים השלטון מגדיל את יעדי המלחמה לאור תוצאות שליליות בשדה הקרב כיוון שגם במקרה של הפסד קטן או תיקו במלחמה הוא לא רק חושש לאבד את השלטון כפי שקורה בדרך כלל בדמוקרטיות, הוא חושש מכך שזה יביא לעונש, מה שלא קורה למנהיגים בדמוקרטיות שמתחלפים. 

במונחי מלחמת השבעה באוקטובר כל עוד לא ניתן לשווק נצחון מוחלט והישג מזהיר במלחמה הערכתי שנתניהו יגדיל את ההימורים, ויקח יותר סיכונים, על מנת לנסות להחזיר את הפסדי ה-7/10.

רגע לפני שנעשה מעבר על הימורי המלחמה מאוקטובר 2024 תזכורת קצרה לכך שבפוסט תיארתי איך לאורך המלחמה ההנהגה הגרמנית ידעה שהיא צריכה לקנות את תמיכת הציבור ביום שאחרי המלחמה באחת משתי חלופות – דמוקרטיזציה שתשנה את הפריבילגיות שיש להנהגה או באמצעות הרווחים הצפויים לגרמניה ביום שאחרי המלחמה. הבחירה היתה בחלופה השניה, וככל שהמלחמה התקדמה והסיכויים להצליח בה פחתו היא הגדילה את ההבטחות כדי להמשיך לקנות את תמיכת הציבור במלחמה.

בסוף שנת 1916 כאשר הגרמנים הבינו שהסיכוי לזכות בנצחון ביבשה נמוך, ההנהגה הגרמנית הבטיחה שבסיום המלחמה יהיה: הכרה בפולין וסיפוחה לאוסטרו הונגריה; סיפוח שטחים מפולין וליטא שכוללים אוצרות טבע וגבולות נוחים יותר מול רוסיה.; הסכם סחר עם רוסיה שנותן לגרמניה יתרונות; בטחונות ממלך בלגיה או לחילופין סיפוח חלק ממנה; מיזוג לוקסמבורג לאימפריה הגרמנית; טרנספר של אוכלוסייה מאלזאס-לוריין ותיקוני גבול נוספים לטובת גרמניה; והעברת קולוניות באפריקה לגרמניה.


בנוסף, השינוי בהערכת המצב הביא את גרמניה לצאת למלחמה צוללות טוטלית באטלנטי, למרות ההבנה של גודל הסיכון. ההחלטה הזאת לא נבעה מהערכה גרמנית שיש למתקפה הזאת סיכוי טוב להצליח, אלא מהלך נואש שתכליתו היתה להגדיל את ההימור במטרה לזכות בהישג שיביא לשלום גרוע פחות, שימנע את העונש הפוליטי הצפוי למשטר חצי מדכא אם הוא לא מצליח לנצח במלחמה, והיא מסתיימת בהפסד מוגבל.


נובמבר 2024 – הפסקת אש בלבנון

'חיצי הצפון' לטעמי היה הצלחה, במלוא הרצינות. אבל עבור הממשלה הוא לא היה מספיק מוחלט, והיה לו טעם חמצמץ. שרים בממשלה רצו להמשיך עד הנצחון המוחלט, לכבוש את דרום לבנון, ולהשמיד את חזבאללה באופן סופי. הממשלה גם לא קראה לתושבי הצפון לחזור לבתים, היא עשתה את זה רק במרץ ואפשרה להם לחזור ביוני בגלל הלימודים.

״אזרחי ישראל, הבטחתי לכם ניצחון – ונשיג ניצחון.
נשלים את חיסול החמאס, נשיב את כל חטופינו, נבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל, ונחזיר את תושבי הצפון בבטחה לבתיהם.
המלחמה לא תסתיים עד שנשיג את כל יעדיה, ובכלל זה עד שלא נשיב את תושבי הצפון בבטחה הביתה.
ואני מבקש לומר לכם – זה יקרה, בדיוק כפי שזה קרה בדרום. ידידיי, תושבי הצפון, אני גאה בכם.

ינואר – מרץ 2025 הסכם עם חמאס ופיצוצו

בינואר לקראת כניסת טראמפ לבית הלבן הושג הסכם עם חמאס להחזרת 33 חטופים בשלב הראשון, ובהמשך שני שלבים נוספים שבסופם סיום המלחמה. באמצע מרץ ישראל פוצצה את המו"מ על השלבים הבאים וחזרה למלחמה במבצע "עוז וחרב". נתניהו החליט להמר על המשך המלחמה מול חמאס בין אם בתקווה כנראה להשגת הנצחון המוחלט, בין אם לשמור על הקואליציה או כל סיבה אחרת.

בחודש אפריל היו הצהרות רבות של שרי הממשלה לגבי המלחמה בעזה – דרמר הבטיח שתוך שנה המלחמה בכל החזיתות תסתיים בנצחון ישראל והסכמי שלום רבים; גורם מדיני אמר לחדשות 14 שחמאס ירגיש את הלחץ הצבאי… אנחנו בדרך להכרעה. סמוטריץ' אמר שהגיע הזמן לכבוש את הרצועה ולהביא להגירה מרצון של 2 מיליון פלסטינים, יש על זה שיחות רציניות.

במאי נתניהו נתן הצהרה לתקשורת ואמר: "אנחנו רוצים להמשיך את המלחמה הזאת, ואנחנו נעשה את זה שלב אחר שלב. עכשיו הגענו לשלב קריטי. מרכבות ברזל זה שלב קריטי שבו אנחנו רוצים להשלים את שלוש המשימות לגבי עזה: חיסול החמאס; שחרור כל חטופינו; להבטיח שעזה עוברת למסלול אחר; הגדרתי לאן אנחנו רוצים להגיע. את זה אנחנו עושים בצעדים נחושים אבל גם מדודים. למה מדודים? כי אנחנו רוצים להשיג את זה במינימום אבידות של חיילי צה"ל. זה הסיבה שאנחנו פועלים כפי שאנחנו פועלים, אבל זה לא יקח שנה וחצי. אני לא אחשוף כאן את התכניות שלנו, אבל אנחנו נחושים להשלים את הכרעת החמאס, שחרור כל חטופינו ולהביא עתיד אחר לעזה. אחרת אנחנו נקבל את זה עוד פעם ועוד פעם, ואני אמרתי זה לא יהיה עוד סבב – זה יגיע להכרעה!"

יוני 2025 – עם כלביא

בהנחה שישראל יצאה ל'עם כלביא' מסיבות מוצדקות, כיוון שאיראן היתה קרובה לפצצה, אני עדיין סבור שנתניהו של אחרי ה-7/10 היה נכון לקחת סיכונים גדולים.

יום אחרי היציאה למלחמה הוא הצהיר: "אנחנו אחרי מכת פתיחה מאוד מוצלחת. פגענו בפיקוד הבכיר, במדענים ובמתקני גרעין. אנחנו הולכים להשיג הרבה מאוד הישגים". ביום הרביעי "אנחנו בדרך לניצחון, העולם מתחיל להבין את זה וגם איראן". כעבור יומיים בראיון לפטריוטים: "אנחנו בנקודת תפנית היסטורית – מסלקים את האימפריה האיראנית שמאיימת על חלקים רבים בעולם".

למדינת ישראל לא היתה תכנית איך תסתיים המלחמה באיראן, אבל אחרי שטראמפ עצר את המלחמה נתניהו הצהיר:

״אזרחי ישראל היקרים, 
ב-12 הימים של מבצע 'עם כלביא' השגנו ניצחון היסטורי, והניצחון הזה יעמוד לדורות. הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מיידיים: איום ההשמדה בפצצות גרעין, ואיום ההשמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים. אם לא היינו פועלים עכשיו, מדינת ישראל הייתה עומדת בקרוב בפני סכנת השמדה. 
אבל זה לא קרה.
כי ברגע המכריע, קמנו כלביא, נעמדנו כארי, והשאגה שלנו הרעידה את טהרן והדהדה בכל העולם…"

אחרי עם כלביא חשבתי (ואפילו אמרתי אצל אמיר אורן) שנתניהו ילך לבחירות, כי אחרי הצלחה כזאת (מלחמה קצרה, תוצאה מבצעית מוצלחת – פגיעה ביכולות הגרעין, מספר נסבל של אבידות), זאת הזדמנות פז. אבל אחרי שהסקרים לא הראו על שינוי מגמה זה לא קרה.

קטאר

על התקיפה בקטאר כתבתי פוסט ייעודי, והיה תחקיר מצויין של גילי כהן בכאן 11. אני חושב שההסבר המוביל למהלך הזה היה שישראל העדיפה לחסל את ראשי חמאס, תוך שהיא מתעלמת מההשלכות על החטופים והיחסים האסטרטגיים עם ארה״ב כיוון שזאת היתה יכולה להיות תמונת נצחון. לחילופין או בנוסף, ישראל העדיפה לחסל את ראשי חמאס על מנת לסכל את הסיכויים להשגת הסכם שיוביל לסיום המלחמה, כיוון שנתניהו רצה שהיא תימשך, כפי שהיה מספר פעמים לאורך השנתיים של המלחמה, שנתניהו עשה פעולות על מנת לוודא שהמלחמה לא באה אל סופה.

אוקטובר 25 – סיום המלחמה?

אחרי התקיפה בקטאר טראמפ כפה על ישראל וחמאס סיום מלחמה – ישראל קיבלה את כל החטופים אבל שחררה המון אסירים שמרבית חברי הממשלה התחייבו שלא להסכים לשחרר. ישראל יכלה להתבסס בקו הצהוב ולשלוט בקצת יותר מחצי הרצועה, מצב שהיה נדמה שחמאס לא יסכים לו, אבל מנגד חמאס התבסס והמשיך לשלוט במרבית אוכלוסיית עזה (וגם לחזור להתעצם למרות השקט המדומיין עכשיו) וגרוע יותר יש בישראל מפקדה אמריקאית שמעורבת בסוגיות הקשורות לניהול הרצועה.

מעל הכל – לא ניתן להצהיר שהשגנו את הנצחון המוחלט. מיד שאחרי שחזרו החטופים שרים בממשלה דרשו לחזור למלחמה על מנת להכריע באמת.

2026 – ההימור באחרון באיראן

המלחמות באיראן ובחזבאללה היו מוצלחות בעיני, בלי ציניות, אבל לאור העובדה שבסקרים המצב הפוליטי של הממשלה לא השתנה לחיוב מלחמה נוספת באיראן היתה ההימור הגדול האחרון להחזיר את הפסדי ה-7/10 – נתן אשל אומר את זה לזמן ישראל מיד אחרי 'עם כלביא'.

ישראל כ"ץ חשף שההכנות למלחמה נוספת באיראן התחילו כבר בקיץ 2025, וכוונו ליוני השנה. יוני מתאים בדיוק למלחמה קצרה, שתביא לנפילת המשטר וממנה ממשיכים לבחירות באוקטובר,

בינואר פרצו מחאות באיראן, והיה נראה שהמשטר בסכנה. טראמפ התערב והבטיח לציבור עזרה, והחליט ביחד עם נתניהו לצאת למלחמה שתביא להחלפת המשטר באיראן. נתניהו הצהיר:

"שבוע טוב, אחיי ואחיותיי, אזרחי ישראל. הבוקר יצאנו ישראל ארה"ב למבצע משולב להסרת האיום הקיומי על ישראל מצד משטר האייתולות באיראן. אני אמרתי לכם הבוקר: המבצע הגורלי הזה יימשך ככל הדרוש, ודרוש גם אורך רוח…. שיתוף פעולה שהביא את הברית בין ישראל לארצות הברית לשיא של כל הזמנים. ברית לשלום וברית במלחמה. והמלחמה הזאת תוביל לשלום. שלום אמיתי.
במשך 47 שנים קורא משטר האייתולות 'מוות לישראל', 'מוות לאמריקה'…
אנחנו יצאנו לקרב כדי לשנות מצב זה מן היסוד, לשים קץ לאיום.
ביום השני של מלחמת התקומה, הבטחתי לכם – 'אנחנו נשנה את פני המזרח התיכון'. עשינו את זה ב'עם כלביא', ואנחנו עושים זאת עכשיו ביתר-שאת במבצע 'שאגת הארי'.
הבוקר, במתקפת פתע עוצמתית השמדנו בלב טהרן את המתחם של הרודן חמינא… בימים הקרובים נכה באלפי מטרות של משטר הטרור. אנחנו ניצור את התנאים לעם האיראני האמיץ לשחרר את עצמו מכבלי הרודנות.

אבל, זה לא קרה, האיראנים נערכו למלחמה והשלטון לא קרס. המהלכים האסטרטגיים של איראן הביאו לכך שמחיר המלחמה היה גבוה מכפי שארה"ב היתה מוכנה לשלם. כעבור 40 ימים טראמפ הגיע להסכם הפסקת אש, והשבוע נחתם ההסכם הסופי.

בישראל היתה אכזבה מרה. עוד ניסו לומר כאן שאם רק היינו ממשיכים עוד קצת היינו משיגים את התוצאה. בניסיון נואש להציג הישג גדול ניסינו בכוח לטעון שהפסקת האש לא כוללת את לבנון, ותקפנו תקיפה מאסיבית של 100 מטרות. נתניהו אמר בקולו "עמדתי על כך שהפסקת האש לא כוללת את חזבאללה. אבל הסתבר שגם זה לא נכון, והפסקת האש כוללת את לבנון. כמובן שזה עוד לא יציב, כי ישראל נוכחת בשטח, ופועלת התקפית להריסת תשתיות בכפרים בדרום לבנון. אבל רצועת בטחון היא כר פורה ליכולת לפגוע בחיילי צה"ל מה שיביא את ישראל לרצות להגביר את התקיפות ואת ארה"ב לרסן אותנו. אז או שזה יתפוצץ וגם ההסכם עם איראן יתפוצץ או שארה"ב תכפה עלינו עצירה מוחלטת ואולי נסיגה שלא ברצוננו.

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top