קבלת החלטות בין חלופות רעות – דוגמא נהדרת
דוגמא נהדרת לקבלת החלטות תוך בחירה בין חלופות רעות ======================================= אובמה היה צריך לבחור מה עליו לעשות אחרי שקיבל מידע […]
דוגמא נהדרת לקבלת החלטות תוך בחירה בין חלופות רעות ======================================= אובמה היה צריך לבחור מה עליו לעשות אחרי שקיבל מידע […]
כיצד המנגנון שעוזר לנו להתמודד עם סתירות פנימיות, ומרגיע את המצפון עובד בפועל. כך נראה מהלך במספר שלבים: 1. כאשר
מנגנון הדיסוננס הקוגניטיבי גורם לנו להצדיק החלטות שלקחנו. אנשים בטוחים הרבה יותר שהסוס שעליו הימרו יזכה במרוץ, מאשר אלו שעמדו
הסביבה האסטרטגית של חמאס השתנתה באופן דרמטי: החרם הערבי על קטאר, הלחץ המצרי הכבד, ולבסוף ניצול הזדמנות נהדר (מבחינתו) של
בפרק הראשון הסברתי על מנגנון ההצדקה העצמית, 'דיסוננס קוגניטיבי', שעוזר לנו להתמודד עם טעויות שאנחנו עושים. הפעם אדבר, כיצד המנגנון עוזר
דיסוננס קוגניטיבי זה מושג תיאורטי שטבע פסיכולוג בשם Festinger בשנת 1957, ומתאר את האופן בו אנחנו מתמודדים עם הצורך להכריע
'צוק איתן' נמשך 51 יום כי בגלל שראש ממשלת ישראל פסל את כל החלופות המדיניות, לא היתה שום חלופה חוץ מהמשך הלחימה בעצימות הנמוכה ביותר שיש, עד שחמאס יהיה מוכן להפסיק בלי לקבל תמורה מדינית.
מחקרים פסיכולוגיים רבים בחנו את הטיות התפיסה שלנו. הטית האישור Confirmation bias. היא אחת המפורסמות, ונבחנה בשלל ניסויים. תכליתה, שאנחנו מחפשים
סקרי שביעות הרצון מתפקוד הנשיא מראים את עומק הפיצול בחברה האמריקאית. זוהי סוגיה חשובה יותר מאשר שיעור התמיכה הנמוך לה
ראיון מרתק של ג'פרי גולדברג עם קיסינג'ר: – טראמפ צריך להציג עצמו לעולם כמי שבקיא באתגרים, והוא מחויב להציג כיוון,