קטגוריה: בטחון לאומי

מלחמה מול חמאס – במחשבה תחילה

מלחמה בעזה – במחשבה תחילה
=======
כדאי להודות, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מלחמה כוללת מול חמאס שתביא לכיבוש הרצועה ושליטה של צה"ל עליה למשך שנים. זה יביא לצהלות שמחה בטהראן שיישמעו עד ירושלים. במקום להתרברב לשווא, עדיף שממשלת ישראל תעסוק בדיונים אסטרטגיים על בחירת חלופה רעה מתוך אלו שניתן, ולא על חלופה נוראה מאלו שעל העץ.

Continue reading

5 שנים לסיום 'צוק איתן'

לסיכום, הסוגיה העיקרית היא היעדר דיון על חלופות מדיניות. אפילו בתוך ממשלת נתניהו ניסה ישראל כ"ץ להציע הצעות כלשהן אבל דיון אמיתי בנושא לא התקיים.
'צוק איתן' לא היה הצלחה או כשלון, המדיניות של ישראל היתה קפאון מוחלט. 10 שנים מספיקות כדי להתרשם מזה.

Continue reading

מלחמת שלום הגליל – ידע או לא ידע? רצה!

מילים רבות נכתבו על השאלה האם בגין ידע או לא ידע, איני מתכוון לדבר על כך, אני טוען שבגין רצה – בגין חתר למלחמה בלבנון, רצה אותה, הוביל את ההכנות אליה והכשיר את הממשלה לתמוך ביציאה למלחמה.

Continue reading

התפתחותה של אסטרטגיית "הפצץ וקווה לסיום" – פרק ד'

במלחמות ישראל בעזה, ישראל הפציצה מהאוויר וירתה מהקרקע כמות עצומה של חימוש, עם הישגים מבצעיים דלים, ובכל פעם רק חיכתה שייגמר. כל פעם זה נגמר בורסיה קצת אחרת

Continue reading

התפתחותה של האסטרטגיה הצבאית "הפצץ וקווה לסיום" – פרק ג'

ראשית שנות ה-2000 עד מלחמת לבנון השניה התאפיינו בכך שמהפכת החמ"מ הושלמה ויושמה ע"י ארה"ב במלחמה לשחרור עיראק, לשדה הקרב החדש של צה"ל היא לא התאימה. במקביל האינתיפאדה השניה ומשבר כלכלי שהובילו לקיצוצים בתקציב הביאו לכך שבמלחמת לבנון השניה צה"ל רק רצה להפציץ עד הפסקת האש. זה היה ארוך מהמצופה וחזבאללה כבר לא היה זה שפוגע רק בישובי הצפון בזמן שישראל ממשיכה כרגיל.

Continue reading

התפתחותה של האסטרטגיה הצבאית "הפצץ וקווה לסיום" – פרק ב'

שנות ה-90 היו השלב השני של התפתחות אסטרטגיית "הפצץ וקווה לסיום". היה זה העשור הראשון ללא מלחמות של ישראל.
שני מבצעים קטנים מול חזבאללה ביטאו תפיסה חדשה של מבצעי תגמול: הפצצות מהאוויר עד להגעתה של הפסקת אש סבירה, מלוות ברתיעה וחוסר תוחלת בהפעלת כוח יבשתי.

Continue reading

התפתחותה של האסטרטגיה הצבאית "הפצץ וקווה לסיום" – פרק א'

התפתחותה של האסטרטגיה הצבאית "הפצץ וקווה לסיום" – פרק א'
סדרת פוסטים על הסיבות בגללן בישראל יש הימנעות מהפעלת צבא היבשה, והאסטרטגיה הצבאית שלה בעימותים הצבאיים ב-25 השנים האחרונות היא הפצצה של חיל האוויר בפתיחת המבצעים, והמתנה לסיום.

Continue reading

על (אי) ההכרעה

מושג ההכרעה בתפיסת הבטחון התבטא בפיתוח יכולת מחץ צבאית שמאפשרת את הסרת האיום הצבאי במהירות ולא כפיית רצונה המדיני של ישראל על האויבים.
השינוי בסביבה האסטרטגית של ישראל, הן במאפייני האיום והן באויבים, הביא לכך שלא ניתן להסיר את האיום הצבאי במהירות ולכן מחייב שינוי של מערכת המושגים, שמטרתה כיול ציפיות במשולש ממשלה-צבא-אזרחים ושיפור ביכולת החשיבה האסטרטגית.

Continue reading