קטגוריה: אסטרטגיה

המטרה של מדיניות היא ליצור את המציאות האסטרטגית הטובה ביותר האפשרית, ולא עצם ההשתתפות במשחק. ישראל חזרה על אותן טעויות בשלושת הצמתים שהיו לפניה בסוגיה האיראנית. הגיעה העת להכיר במציאות ולהתחיל לתכנן מדיניות חדשה שצופה פני סוף העשור הנוכחי, כי אתגר הגרעין האיראני לא עומד להיעלם.

העימות עם פוטין אינו קרב הכרעה אלא סדרת עימותים קטנים, שבה לא מנצחים בכולם, אבל חשוב להפסיק להפסיד ברובם. השאלה היא האם חיפוש נקודת האיזון יכולה לספק תוצאה רצויה, בהינתן שהתחרות המרכזית של ארה"ב בראי ביידן, זאת סין.

הניסיון של ביידן לחזור להסכם עם איראן מהווה הזדמנות לפתיחת דלתות בארה"ב בסוגיות אסטרטגיות בעלות חשיבות עליונה לבטחון הלאומי של ישראל לשנים קדימה. עימות ישיר ומלא עם ביידן על מדיניות שאין לנו יכולת השפעה עליה, זה שימוש בגפרורים בניסיון לחמם את הבית בחורף.

ההקשר הכללי, והמורכבויות של פוטין לאור המתיחות על סף מלחמה בין רוסיה לאוקראינה

במלחמת האזרחים בתימן נהרגו עד עכשיו יותר מ- 250000 אנשים, מתוכם יותר מ-110000 בלחימה, 12000 אזרחים וכ-150000 ילדים כתוצאה ממשבר הומניטרי מהגדולים בהיסטוריה, שהמלחמה חוללה. כל המאמצים של האו"ם להביא להפסקת אש נכשלו עד עכשיו.
עד כמה שזה ייראה מוזר בתוך הקטסטרופה שמתחוללת בתימן, קיימת אליטה מקומית שנהנית מהמצב, וזאת אחת הסיבות למבוי הסתום.

"אני לא טוען ששלטתי באירועים, אבל אני מודה בגלוי שהאירועים שלטו בי" (לינקולן).
המחשבה שתר"ש תנופה יתממש למרות הקורונה והכיאוס הפוליטי היו הכחשת מציאות. השאלה מי יהיה הרמטכ"ל שיקצץ בצה"ל כשיעבור תקציב.

אחרי המלחמה ארה"ב נקלעה לדילמה שבה הסנקציות פוגעות בעם העיראקי ומחוללת משבר הומניטרי, אבל הסרתן תשרת את סדאם, ואת סדאם היא רצתה להחליף כי הוא "רשע"

הדברים החדשים ששטייניץ אומר זה שהוא מבין שלא יהיה פירוק של איראן כמו בלוב. אבל מנגד הוא לא מצליח לצבוע מה ישראל באמת רוצה מלבד האמירה שאנחנו רוצים הסכם יותר טוב. יתכן שהניסיון לשכנע את ארה"ב להניח על השולחן אופצית תקיפה הוא ענף להיאחז בו. שני הצדדים יצאו משוכנעים בצדקתם.

תמונת מצב של הסטטוס קוו במלחמה בסוריה. אפשר להתרגל ל"סוריה החדשה"

הצורך בתמרון לא נובע מאקסיומה שהתקפיות תמיד נכונה, אלא כי צריך לבנות אסטרטגיה צבאית חדשה, לאור האיום המדוייק. הבעיה שעל זה אין דיון.