בישראל אין הערכת מצב אסטרטגית ראויה, כיוון שהכל נחלק לימין VS שמאל, גם כשאינו כזה. הנסיגה מלבנון אינה עניין של ימין או שמאל, ישראל מעולם לא התכוונה לספח את השטח. "שמאלנים" רבים האמינו בלב שלם שחייבים להישאר ברצועת הבטחון ואסור לסגת.
זה לא שאני סבור שניתן לתקן את זה בקלות, אבל אם יש לקח שכדאי לקחת מהנסיגה מלבנון הוא שויכוח פוליטי גם על סוגיות רגישות, צריך להישאר מתוך אמונה ששני הצדדים רוצים במצב עתידי טוב יותר ולא שבכוונת אחד מהם להרוס את המדינה.
איני יודע כמה קשות יהיו השפעותיו של המשבר הכלכלי. אני מזהה שצה"ל עוד לא התחיל להפנים שתר"ש החלומות של הרמטכ"ל לא יכול לצאת את הפועל, ושהוא צפוי לקיצוץ תקציבי משמעותי. אבל בלי קשר לזה, מדינת ישראל צריכה לשדרג את יכולתה להעריך את סיכויי "הנצחון" במלחמות אותן היא יוזמת, ולראות אותם באור יותר מפוקח ופחות דמגוגי. צה"ל חייב לעבור שדרוג בהבנתו שמלחמות אינן הזדמנות להוציא הכי הרבה כסף שאפשר, בפרק הזמן הכי קצר שאפשר, מבלי שיש תפוקה בקצה.
להבנתי, הרוסים לא מתכוונים להחליף את אסאד וגם לא יכולים לעשות זאת, והאיראנים לא בדרך החוצה מסוריה למרות הדיבורים החוזרים ונשנים
אחרי שלב הבלימה הראשונה של מגיפת הקורונה אנחנו צפויים לראות את המשך הניסיונות האיראניים לאתגר במפרץ ולהתבסס בסוריה, עיראק והסביבה. איני יודע אם הקורונה תיעלם בקיץ (המדענים לא מוצאים סיבה שזה מה שצפוי), מה שבטוח שהאיראנים לא ייעלמו בקיץ הקרוב.
אני חלוק על אלו הסבורים שזה מותה של הגלובליזציה, ההתפרצות אמנם הביאה לכך שכל מדינה התכנסה לעצמה, אבל שיתוף פעולה עולמי הכרחי דווקא בשעת המשבר, הן כדי לאפשר חזרה מוקדמת ככל הניתן "לשגרה" חדשה, והן כיוון שצמיחה כלכלית מחודשת יכולה להתבסס רק על בסיס גלובלי, והמשבר הכלכלי כל כך חריף, שהצורך גדל שבעתיים.
המלחמה בעיראק היתה אחרי יותר מעשור שבו ארה"ב היתה המעצמה היחידה בעולם. מה שהוביל לתפיסת העולם הפשטנית שהוציאה אותה לפועל היו שכרון כוח והיעדר נכונות להכיר במגבלות הכוח, שהובילו לאיוולת תפיסתית שלא היו לה רסנים פנימיים, שהמניע שלהם היה נקמה ולא ניתוח של אינטרסים.
אנחנו בפתחו של סדר עולמי חדש שבו לארה"ב יהיה תפקיד משמעותי, כיוון שהיא תהיה מעצמה, אבל קטן משמעותית מזה שהכרנו עד היום. מי שלא הוביל בזמן המשבר, יהיה שותף פחות משמעותי ביום שאחריו.
ישראל צריכה להיערך להתפרצות קורונה ברצועה, כיוון יהיה צורך בסיוע לוגיסטי מורכב, האחריות תיפול על כתפיה.
יחד עם זאת משבר כזה יכול להיות גם הזמנות לעיצוב אסטרטגי של הרצועה.
11 אנקדוטות על המלחמה –
ה-CIA והחלפת משטרים; התכנית שלא קיימת היא תכנית טובה יותר; תקרית טונקין – מיסקלקולציה והשפעות לא מתוכננות; השפעת תזמון פוליטי על החלטות ותוצאות לא ניתנות לתכנון; דינמיקת הסלמה והשקעה שקועה; ספירת גופות; קשה לסגת מהחלטה רעה שנלקחה; חשיבות הערכת מצב אסטרטגית; "פעם אחת ולתמיד"; לפרסם לציבור על "בגידה" של יריב פוליטי?; מחאות פוליטיות לא אהובות ע"י כל שלטון; פשעי מלחמה
בסוגיה האיראנית לטראמפ (וגם לנשיא דמוקרטי אם ייבחר כזה) אין כוונה לצאת למלחמה. ארה"ב בדלנית יותר ומוכנה פחות ללכת למלחמה.
לכל אלו שמציעים להיכנס לסדר את עזה זה מראה שוב כמה קל להיכנס וכמה קשה לצאת אח"כ. אחת הסיבות שארה"ב התקשתה לעזוב היתה החשש ממתקפת טרור מחודשת אחרי העזיבה. הרי מה יכול להיות גרוע יותר מנסיגה במלחמה שלאחריה תגיע פעולה שבגללה יצאת למלחמה.
