אירוניה

מאז לימודי בבית הספר את המחזה הנורא אנטיגונה, הפכתי לחובב אירוניות. החיים מלאים באירוניות וצריך לדעת להנות מהם. ליל ההסלמה עם חמאס אתמול שחרר מבחינתי את הצורך לכתוב על סט האירוניות שעיצבו את היממה החולפת.

במשך 4 שנים תמימות אנחנו בקמפיין בחירות מתמשך, הנצחון המסחרר של הליכוד ונתניהו והקמה של ממשלה הומוגנית – ימנית, דתית, חרדית – לא הביא לשקט בגיזרה הפוליטית, אלא ההיפך. אבל זה היה קמפיין שונה, הוא התנהל בין הימין לבין עצמו, בין נתניהו לבנט, כאשר נתניהו מוודא שהוא כל הזמן נמצא ימינה מבנט (או שווה). הנחת המוצא היתה שלגוש הימין יש רוב ברור, אין היתכנות למעבר קולות בין הגושים, לכן צריך להילחם כל הזמן על קולות מצביעי הימין כדי להבטיח שאין איום על מעמדו של נתניהו.
התחרות הזאת הובילה ל: פרשת אלאור אזריה, הסכם עם האו"ם למסתננים, חוק ההסדרה, חוק הלאום ועוד. אבל הרטוריקה הימנית סנדלה את חופש הפעולה של הממשלה לקיים מדיניות שנובעת מתוך האידיאולוגיה שלה.

ממשלה שרואה בחמאס נכס חיוני כדי לאפשר את המשך השליטה ביהודה ושומרון במחירים מינימליים. מחיר מינימלי כי אבו-מאזן חלש לא מהווה סיכון לפתיחת מו"מ ומונעת מחיר מדיני, ובנוסף התלות שלו בישראל מחייבת אותו לנסות למנוע טרור ומאפשרת לישראל להשקיע מעט משאבים לטובת בטחון. שניים במחיר אחד. למען זה אפשר גם להקריב את תושבי עוטף עזה, הכוח הפוליטי שלהם חסר משמעות.

אבל יש רק בעיה אחת, אי אפשר לומר את זה בקול רם. כי הרטוריקה הימנית לא מאפשרת לקדם את המדיניות הימנית. הרטוריקה של בנט לא מאפשרת להודות בצורך בפתרון מדיני, אבל מבטיחה פתרון צבאי, שהוא כיבוש הרצועה, אותו רוצים רק מעטים בקצה הימני. לכן, הקבינט לא קיים דיון מדיני על רצועת עזה, כדי שחלילה לא ידלוף ממנו שמנסים להגיע להסכם, ועוד חלילה שההסכם לא כולל החזרה של גולדין ושאול. מלכוד עצמי.

לכן, בשנה החולפת ההתנהלות של ישראל, היא הימנעות ככל האפשר מאסון כיבוש הרצועה, כיוון שהנזק הפוליטי מכך גדול, אבל חוסר יכולת לקדם מתווה מדיני. אבל האירוניה נושכת לפעמים, ואם לא טיפלת בבעיה היא נושכת ביום פקודה.

האירוניה התחדדה לקראת הבחירות הקרובות, הקמפיין של נתניהו התחלף מתחרות על קולות הימין, ושתיית הקולות של בנט וליברמן למאבק על הקולות עם כחול-לבן, זה הפך את האירוניה להזויה עוד יותר. בנט שהוא חבר קבינט, תוקף את מדיניות הממשלה בה הוא יושב, וראש הממשלה לא מדבר על המצב הבטחוני בדרום, אבל חוזר מארה"ב רק אחרי שהוא מבטיח שתהיה הפסקת אש.
עוד שבועיים לקמפיין הבחירות הבא.

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top