היסטוריה הסכמים ומה שביניהם

הבוקר, בצעד היסטורי, חצה נשיא צפון קוריאה לראשונה את הגבול בקו רוחב 38, בשטח המפורז בין שתי הקוריאות, שנמצאות במלחמה ביניהן (מ-1953 קיים הסכם הפסקת אש בלבד).

הסוגיה הצפון קוריאה קשורה לסוגיה האיראנית. ארה"ב מנהלת את המשבר במקביל.

מספר הנחות והערכות על גישת השחקנים השונים למצב:

1. צפון קוריאה לא תסכים לפרוק היכולות הגרעיניות שלה, כיוון שזאת תעודת הביטוח של המשטר. הנפילה של קדאפי, וחוסר נכונותו של טראמפ לעמוד בהסכמים רק מחזקות את הצורך של המשטר לשמור על הנשק הגרעיני.
   קים לא התחייב שהוא מוכן לפרוק הנשק, רק להפסקת הניסויים והמשך הפיתוח (למרות שניסו לצייר את דבריו כנכונות לפרוק).
2. טראמפ מאמין שגישתו התוקפנית היא זאת שהביאה להתקפלותו של קים, ולכן רואה אותה כהצלחה.
   לכן, טראמפ מעריך שגישה תוקפנית מול איראן היא הגישה הנכונה שתוביל להצלחה.
3. אין מחלוקת על כך שאיראן עומדת בתנאי ההסכם עד כה. אפילו  טראמפ מודה בזה למעשה. סוגיית הטילים הבליסטיים לא נכללת בהסכם לכן לא מהווה הפרה שלו, וגם התמיכה בטרור לא. בסוגית הגרעין, האיראנים ויתרו על מרבית האורניום המועשר, פרקו את הצנטריפוגות המתקדמות, ולא חרגו מההסכם.
4. טראמפ מחויב אישית לנסיגה מהסכם הגרעין עם איראן, ולכן אני מעריך שיודיע על כך עד ה-12 במאי. טראמפ רואה חשיבות "לעמידה בהבטחות" כגון זאת, וכראיה הוא ממשיך להגדיר את ההסכם עם איראן "הגרוע ביותר בהיסטוריה".
   יחד עם זאת, איני יודע להעריך מה הוא רוצה שיושג כתוצאה מכך. הערכתי, שהוא נוקט בגישה של הפעל לחץ ככל יכולתך עד שהיריב יתקפל.
5. האירופים לא יצטרפו לארה"ב, בהנחה שזו תצא מההסכם, שכן הגישה האירופית היא שהאמינות של המערב נדרשת לטובת סוגיות עתידיות.
   זה יקשה על ארה"ב ביצירת ברית משותפת לטובת מו"מ עתידי עם איראן בסוגית הטילים והארכת הסכם הגרעין.
6. איראן מדינה גרעינית שלא תתפרק מהיכולת שלה. אחת הטעויות בהמשגה, היא שמדברים על למנוע מאיראן להיות גרעינית, במקום לדבר על לגרום לה להעדיף שלא לבנות פצצה.
   מי שמעריך שאיראן תוותר על היכולת הגרעינית שלה, שישאל את עצמו האם הוא מעריך שמשטר שהיה מוכן לשלם מחירים גבוהים כדי לפתח את היכולת הנוכחית, יהיה מוכן להתקפל. אם חפצים בדוגמא, מה גובה המחיר שיגרום לישראל לסגת מיהודה ושומרון?איראן תהיה חייבת להגיב על הפרת ההסכם ע"י ארה"ב, יחד עם זאת בכל השנים איראן הקפידה לעשות צעדים מדודים ולא "לשבור את הכלים". תגובה מדודה תהיה חידוש העשרת אורניום ל-20% העשרה.
   להערכתי, במציאות שבה ארה"ב היא זו שהפרה את ההסכם, צעד כזה של איראן לא יביא את אירופה לנסיגה מההסכם ולהחזרת הסנקציות על איראן.

גם אם כל זה יתממש (ואין חשש כזה) השאלה היותר מעניינת היא איזה שיווי משקל ייווצר בהמשך, שכן מה שתיארתי כאן, הוא רק תחילת רעידת האדמה.