חורף בלהבות – האוקראינים נלחמים על חירות

הפגנה במחאה הכתומה

ב-1990 זכתה אוקראינה לעצמאות מברה"מ. ב-2004 זכה בבחירות ויקטור ינוקוביץ' הפרו רוסי, שהסתבר שהיו מכורות. העם יצא לרחובות במה שנקרא 'המהפכה הכתומה', שהפכה את תוצאות הבחירות בלי אלימות. אוקראינה לא הצליחה להתייצב כלכלית.

2010 ינוקוביץ' חזר, הפעם בבחירות כשרות. עם הבטחת בחירות להסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי. אבל בסתר הוא דן עם פוטין על הסכם חילופי עם רוסיה. בסתיו 2013 היה נדמה שעומד להיחתם הסכם סחר חופשי עם אירופה.

ב-21 בנובמבר הכריז ראש הממשלה במפתיע שההסכם לא ייחתם, בלי הסברים. האוקראינים כנראה רגישים יותר להבטחות בחירות, בפרט כאלה בנוגעות לחירות. הופצו קריאות ספונטניות ברשתות החברתיות לבוא להפגנה בכיכר העצמאות (מיידן), בהתחלה הגיעו מאות. בהדרגה המחאה גדלה, אבל רק אחרי שהגיעו אלפים הגיע מנהיג האופוזיציה למחאה, למרות שההפגנה נותרה מחאה אזרחית לא מאורגנת. המפגינים הקפידו על כך שזאת תהיה מחאה לא אלימה.

המחאות גברו בהדרגה ככל שחלף הזמן, כאשר עשרות האלפים לא עוזבים את הכיכר, למרות החורף. בסופו של דבר הממשלה החליטה למגר את ההפגנה ע"י חקיקה בפרלמנט. החקיקה עברה בצורה חפוזה, אפילו ללא הצבעה אלקטרונית ב-16 בינואר וכללה את ההנחיות הבאות:

The Legalization Of Dictatorship In Ukraine - Infographics ...

אסורה חבישת קסדות של אופנועים או פועלים (בתגובה, המפגינים התחילו ללבוש סירים וקסדות סקי, מסיכות צלילה); 10 ימי מעצר על השתתפות בהתכנסות אם אתה לובש קסדה או מדים; איסור נהיגה בקבוצה של 5 מכוניות גם לא ללוויות וחתונות; היתר לממשלה לחסום את הגישה לאינטרנט, קנס 850$ למי שיסרב לקבל הגבלות כאלו; איסור על הקמת במות, אוהלים ואפילו להשמיע רעש ללא אישור המשטרה; שנתיים מאסר על הפרה קבוצתית של ההנחיות; פטור מענישה לשוטרים וגורמים רשמיים שיבצעו פשעים כנגד מפגינים; אפשרות להרשיע במשפט ללא נוכחות הנאשם; איסור על תרומה / מימון לארגונים לא ממשלתיים; הטלת מיסים על תרומות מחו"ל לארגונים לא ממשלתיים (NGO); איסור על כנסיות וארגונים לא ממשלתיים להיות מעורבים בהפגנות;

החקיקה הביאה להסלמה במחאות ובפעולות המשטרה וכוחות הבטחון. היו התנגשויות אלימות בין המפגינים לכוחות המשטרה המיוחדים (ברקוט – כמו היס"מ). כעבור כמה ימים של אלימות קיצונית מצד המשטרה, המפגינים התארגנו, בנו מגינים ומחסומים והתרכזו באופן שהקשה על הברקוט לפזר אותם. האלימות הדו-צדדית הביאה לנכונות מו"מ מצד הנשיא, שבסופה התחייב שלא תהיה יותר אלימות וירי של המשטרה.

המחאות לא דעכו וכעבור חודש נוסף הדרמה באה לשיאה. ב-18 בפברואר המפגינים התחילו בצעדה לכיוון בניין הפרלמנט, ונחשפו כתוצאה מכך לכוחות המשטרה שיכלו לפעול נגדם בצורה יעילה יותר ובאלימות. כתוצאה מכך נסוגו בחזרה לכיכר אבל כותרו כבר ע"י התארגנות מחודשת של המשטרה, שכיסתה את הכיכר מלמעלה. להגנתם התחילו להבעיר צמיגים כדי שהעשן ימנע מהמשטרה יכולת פעולה. המשטרה ירתה אש חיה אבל המפגינים לא נסוגו. את הפצועים וההרוגים פינו לבניין איגוד העובדים אבל המשטרה העלתה אותו באש. יותר מ- 30 הרוגים ו-400 פצועים – המשטרה שרפה את בניין מטה המאבק כולל הפצועים והנוכחים בו.

ב-21 בפברואר אולטימטום מהמפגינים שינוקוביץ צריך להתפטר עד 10 בבוקר, אחרת נפתחת מלחמה. 22 בפברואר – ינוקוביץ ברח מקייב, התפטר והוכרזו בחירות חדשות. הוא זכה למקלט ברוסיה. 93 ימים – 125 נהרגו, 65 נעדרים, 1890 פצועים – העצמאות האמיתית של אוקראינה התחילה. כוחות הברקוט פורקו לצמיתות, נחתם הסכם עם האיחוד האירופי

רוסיה סיפחה את קרים ופלשה למזרח אוקראינה, חלק מהסיבות לכך הן פרויקט סימום הספורטאים השלטוני ברוסיה, שהביא לשיא של מדליות רוסיות באולימפיאדת החורף בסוצ'י. הזכיה הגדולה הביאה לשיא מחודש את התמיכה הפוליטית בפוטין, שהיה בצניחה לפני כן, ויש הטוענים שזה אפשר לו את הלגיטימציה לפעולות באוקראינה. הפלישה למזרח אוקראינה הפכה ל"מלחמת אזרחים". באביב 2015, נהרגו כבר יותר מ-6000 בקרבות.

לכו לראות את הסרט, בעצם לא צריך ללכת, אפשר בבית בנטפליקס.

close

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.