הלקחים האסטרטגיים ממלחמת אזרבייג'ן-ארמניה על נגורנו-קאראבאך. על הדומה והשונה מישראל.

מדוע המשטר באיראן לא צפוי לקרוס בגלל הסנקציות דרך ניתוח כיצד עובדות דיקטטורות ודרך זה להבין יותר את איראן, מבלי לדבר יותר מדי על איראן.

המסקנה, שצריך למנוע ולעצור ממי שעושים מהלכים נגד היסודות הבסיסים של הדמוקרטיה לחזור ולרוץ שוב. צריך למנוע מהם לכהן בשנית, כיוון שהם צפויים לנסות לפגוע בדמוקרטיה מבפנים, וכיוון שיש להם כוח פוליטי רב שמאפשר להם נקודת זינוק טובה לזה.

ארה"ב תשמח לצמצם את הקשב שהיא מקדישה למזרח התיכון, אבל תיאלץ לעשות זאת בכל זאת. לא רק איראן על הפרק, ולדעתי התפיסה האזורית של ממשל ביידן לא תהיה נוחה לישראל במרכיבים רבים שלה.

ארה"ב צריכה לגבש אסטרטגית הכלה מול פוטין. אסטרטגית הכלה מהווה הזדמנות לחידוש שיתוף הפעולה עם בעלות הברית באירופה, ולקבלת תמיכה דו מפלגתית, בפרט לאור העובדה שאני מעריך שמול איראן יהיה עימות פוליטי בתוך ארה"ב. לרוסיה יש בעיות כלכליות אמיתיות וכוחה הצבאי קטן מכפי שנוטים לייחס לה בישראל.
מוקדי החיכוך יהיו בסוגית הסייבר והמאמצים הרוסיים לפגוע בסדר הדמוקרטי של מדינות המערב ומזרח אירופה, והיערכות לעימות עתידי באוקינוס הארקטי. המזרח התיכון יהיה סוגית משנה.

האופוזיציה החרימה את הבחירות ואיחוד המפלגות הסוציאליסטיות בראשות מאדורו זכה ברוב מוחלט של המושבים בפרלמנט.

אחרי שחשבתם שאני צוהל ושמח על בחירתו של ביידן לנשיא ארה"ב, הגיע הזמן לניתוח ריאל פוליטיק של המציאות. אכן שמחתי

למה נתניהו רצה בחירות במאי-יוני ולא במרץ, הזווית המדעית

הצבת יעדים כמותיים חדשים, וחזרה על אותה אסטרטגיה שוב ושוב, לא תביא לתוצאות שונות. בעיות לא נפתרות בפקודה.

כיצד מתפתחות תיאורית קונספירציה, מי נוטה להאמין להן, מדוע הן בעיה, וסכנות הנובעות מכך