תיאוריות קונספירציה – התפתחות, מאמינים ובעייתן

בפוסט הראשון נתתי הגדרה מצמצת לתיאורית קונספירציה: ניסיון להסביר אירוע או פעולה כלשהי ע"י פעולה של אנשים חזקים שהצליחו להסתיר את תפקידם מאחורי הקלעים. הדגשתי את החשיבות שניתנת לכוח המדומה של "סוכנים" שעומדים מאחורי המזימה, ואת עקרונות היסוד שלהן: ההשערה ידועה מראש; כל אנומליה מחזקת את האמונה בנכונות תיאוריית הקונספירציה; כל ממצא תומך מתקבל בלי קשר למהימנותו;
עמידות מוחלטת למידע סותר, לא ניתן להפריך אותן. עכשיו צריך לדבר כיצד הן מתפתחות, ומה הסיבות שגורמות לאנשים להאמין בהן.

הבסיס להתפתחות תיאורית קונספירציה הוא היעדר מידע ו/או חוסר אמון במידע אמין. אני ומאות אלפי העוקבים שלי לא יודעים מה היה באסון התאומים. אנחנו גם לא יודעים שה-CIA לא רצח את קנדי, והרוב הגורף גם לא יודע שהשב"כ לא שותף לרצח רבין. בכל אלו, אנחנו נסמכים על מקורות שמתווכים לנו את המידע, ומאמינים להם. 3 מקורות המידע המרכזיים להבנת אירועים משמעותיים הם: מוסדות ממשלתיים (ובינ"ל), התקשורת והמדע (רק מעטים נחשפים ישירות למחקרים מדעיים). כאשר יש לנו מחלה, אנחנו הולכים לגורם ממסדי שנקרא רופא, והוא מסביר מה יש לנו, ואנחנו מאמינים לו בדרך כלל. במקרים מורכבים, זאת הסיבה שאנחנו הולכים לשמוע דיעה שניה.

ברבור שחור – אירוע מפתיע שלא ניתן היה לצפות אותו

המרכיב השני שגורם לתיאורית קונספירציה להתפתח הוא התרחשות של אירוע "גדול", שלא צפינו מראש. "ברבור שחור" גורם לדיסוננס קוגניטיבי, אנחנו צריכים למצוא הצדקה לפער שנוצר בין המציאות לבין הציפיות שהיו לנו, לקבל הסבר ופעמים רבות להאשים מישהו. קשה לנו לקבל ש"אסונות" יכולים לקרות מבלי שהיתה לנו שליטה על זה. בימי קדם זה הוביל לאמונים באלים, היה צריך להסביר תופעות שלא ניתן להבין אותן. דתות עשירות בתיאוריות קונספירציה. הצורך האנושי לא השתנה גם בעת המודרנית, רק שהיום אנחנו יודעים לתת הסבר לתופעות טבע בצורה מדעית. חיפוש התשובה להרגעת הדיסוננס הקוגניטיבי מוריד את הסף שלנו לחיפוש שמועות, רכילויות וידיעות שיכולות להסביר את מה שקרה, ומקטין את השיפוט הביקורתי שלנו (למי מאיתנו שיש כזה). באירועים, כמו הבחירות בארה"ב, בהן יש ציפיה לתוצאה מסויימת ולא שעצם המאורע היה מפתיע, כמו אסון התאומים, חיפוש המידע להצדקת הדיסוננס הקוגניטיבי מוטה עוד יותר, בגלל "הטיית האישוש" (אנחנו מחפשים מידע שתומך את התיזה שלנו ופוסלים מידע שסותר אותה).

בגדול, יש שתי דרכים להתפחותן של תיאוריות קונספירציה: האחת, שמועות ורכילויות ספונטניות שהופכות לסיפור (מיתוס); השניה, אנשים שבמכוון מפיצים מידע לא מבוסס / שיקרי כדי לקדם תיאוריה כזאת. בחברות בהן נחשפים למעט מידע או למידע חד צדדי, ואין גורם אמין שניתן לסמוך עליו מתפתחות הרבה תיאוריות קונספירציה. זאת הסיבה שבמדינות ערב יש נטיה בולטת להאמין בתיאוריות כאלה. למשל, בנוגע למעורבות המוסד באסון התאומים וחוסר האמון בכך שאל-קעידא אחראי לפיגוע הזה. גם האמון בפרוטוקולים של זקני ציון עדיין רחב במדינות אלו, ועותקים שלהם זמינים לקהל הרחב. חברה שיש בה תקשורת חופשית, אמון בשלטון, ושימוש במדע מצמצת את התפתחותן של תיאוריות קונספירציה ספונטניות.

מפיצים יזומים של תיאורית קונספירציה הם בעלי אינטרס, לרוב כלכלי או פוליטי. הספר של הצרפתי תיירי מייסן על כך שהפיגוע בפנטגון ב-9/11 היה טילים שנורו עליו ולא טיסה 77 של אמריקאן איירלינס היה רב מכר. אינטרס פוליטי הוא מובן מאליו. לשלמה פילבר היה אינטרס פוליטי לכתוב מאמר שיפתח חריץ לאפשרות שסיפור רצח רבין היה אחר. המאמר כיוון לקהל שחיפש הצדקה לדיסוננס הקוגניטיבי, בפרט כיוון שהרוצח לא היה איש שוליים קיצוני בזהות שלו. זאת הסיבה בגללה תיאוריות הקונספירציה לגבי רצח רבין הן בעלות תפוצה רחבה הרבה יותר מאשר היקף המאמינים שהנחיתה על הירח היתה מבויימת.

כמעט בכל סוגיה יכולה להתפתח תיאורית קונספירציה, אבל הן לא תמיד מתפתחות. אז מה מגדיל את הסיכויים שתתפתח כזאת:
1. אנשים עם חשיפה למעט מאוד מידע. גם ככה רובנו לא נחשפים לפרטים, לכן המידע מתווך. אנשים שנחשפים למעט מידע, או מידע חד צדדי. אנשים שקוראים רק את תקשורת הימין הקיצוני בארה"ב לא יכולים להעלות על דעתם שטראמפ לא נבחר כנשיא. זה עובד גם הפוך, לכן המון שמאלנים היו בהלם כאשר נתניהו ניצח את בוז'י ב-2015, וגם בארה"ב שטראמפ ניצח את הילארי. רק שבישראל לא התפתחה קונספירציה רחבת היקף ב-2015. בארה"ב, זה העצים את מידת האמונה בהתערבות הרוסית בבחירות.


2. פער אדיר בין ציפיות למציאות – ככל שהציפיה גדולה יותר, הסבירות שאנשים יחפשו מידע מוטה שיצדיק את הציפיה שלהם גדול יותר.
3. חשיבה קבוצתית (אפקט העדר) – כאשר סביבת החיים של אנשים הומוגנית יותר, הסיכוי שתיאורית קונספירציה תתפוס גדול יותר. זה נתמך במחקרים רבים.
4. פיצול חברתי – יש מאות מחקרים בעשרות מדינות שמראים שבחברה קוטבית יותר, יש סבירות גבוהה יותר להקצנה של "הפלגים" השונים, ולהתפתחות תיאוריות קונספירציה בתוך חברי הקבוצה. כאשר קורא אירוע לא רצוי, אנשים ילכו אחרי דעת הקבוצה אליהם הם שייכים הרבה יותר בקלות. אפשר לראות את זה ביחס לכתבי האישום נגד נתניהו, ותיאורית הקונספירציה שעשרות רבות של חוקרים, פרקליטים ויועמ"ש אחד חברו ביחד לקנוניה והמציאו ראיות שהובילו לכתב אישום נגדו.

5. רשתות חברתיות – בעבר היו הרבה פחות מקורות מהם היינו מקבלים את המידע. הרשתות החברתיות מאפשרות הפצה של מידע רב לא מסונן, והן הפכו לכר נרחב להתפתחות תיאוריות קונספריציה. חדשות כזב מופצות בשיעור גבוה הרבה יותר מחדשות אמת. הרשתות החלישו את היכולת שלנו להבין מה אמת ומה שקר, בגלל הצפת המידע.
6. סקרנות וביקורתיות – אנשים שהם פחות סקרנים וביקורתיים צפויים להאמין יותר בתיאורית קונספירציה. מנגד, אנחנו בעידן של הטלת ספק. החברה הליברלית, והמדע המודרני מקדמים את הגישה של הטלת ספק וערעור על הנחות.

תיאוריות קונספירציה הן בעיה לממשלות, כיוון שאמון במוסדות הוא תנאי הכרחי להתפתחות כלכלית. לא מזמן קראתי ספר שנקרא Why nations fail: The Origins of Power, Prosperity and Poverty. בספר הוא מראה שיציבות ואמון במוסדות היו הבסיס להתפתחות כלכלית. למשל, העיירה נוגאלס משני צידי הגבול בין ארה"ב למקסיקו. החלק האמריקאי עשיר בהרבה מהחלק המקסיקני. גם בימים אלה אפשר להבין עד כמה קריטי האמון בממשלה, בנוגע לחיסוני קורונה. האם ייתכן שבחיסונים יש צ'יפ שפיתח ביל גייטס, ונועד לשלוט עלינו? ממשלה שרוצה לחסן את הציבור בהליך מהיר, כדי להתמודד עם מגיפה זקוקה לאמונו. בחברה החרדית היה צריך שהרבנים יצהירו שצריך לקחת את החיסונים. לגבי הגבלות הסגר זה לא עבד, והרבנים סירבו לשמוע לממשלה, בעזרת תיאורית קונספירציה שזה נועד להרוס את החברה החרדית.
אם מרבית אזרחי ארה"ב היו משוכנעים שהממשל הפדרלי שיתף פעולה עם פיגועי ה-9/11 שהביאו למותם של אלפי אזרחים אמריקאים, איך ניתן יהיה לסמוך על הממשל הפדרלי. זה יוביל לקריסה של ארה"ב. אם השב"כ אחראי לרצח רבין, מה אמור לעשות ראש ממשלה מהשמאל כאשר ייבחר (חס וחלילה)?

גם ממשלות אחראיות לתיאוריות קונספירציה. ממשלת ישראל קידמה את תיאורית הקונספירציה לפיה מדינות ערב פלשו בצורה מתואמת ב-15/5/48 במטרה להשמיד את מדינת ישראל. עוד לפני כן מנהיגיהן קראו לפלסטינים לצאת מבתיהם כדי שהמלחמה תהיה נוחה יותר, עם הבטחה שישובו אליהם בסיום הקרבות. התיאוריה נסמכת על אמת, אבל רובה לא נכונה. הקריאה לא היתה, גם התיאום לא, וגם לא ברור שהם תכננו לכבוש את כל מדינת ישראל ולחלק אותה לערביי המקום, ולא לנגוס נתח עבור עצמן. אבל, גם כאשר התברר שזה כך, זה לא זעזע את האמון בממשלה, כיוון שזה נתפס "חיובי". אתוסים בונים חברה ובמקרה הזה מדינה. זה גם לא היה מנוהל בצורה מסודרת, באמת האמינו בזה (בעצם כמו בתיאוריות קונספירציה).

המקרה של הבחירות בארה"ב הוא חריג, כיוון שמי שמוביל, דוחף ומקדם את תיאורית הקונספירציה הוא לא אחר מאשר נשיא ארה"ב, והתיאוריה היא נגד המערכת האמריקאית. כאילו שבעניין 9/11, נשיא ארה"ב מקדם את הקונספירציה שהממשל הפדרלי באמת אחראי לפיגוע. קבוצת אנשים מנוהלת ומאורגנת (שאת ראשיה לא מוצאים) הצליחו לשנות את תוצאות הבחירות במדינות שונות בארה"ב, שחלקן נשלטות ע"י רפובליקנים. אם התיאוריה הזאת נכונה ארה"ב לא תוכל יותר לנהל בחירות דמוקרטיות ואין עוד ערך לקיומן. המוצא היחיד לזה הוא מלחמת אזרחים, כיוון שאין דרך של שלום לבחור מי יוביל את המדינה כתוצאה מהבחירות. המבחן העליון של דמוקרטיה הוא בהעברת השלטון בלי אלימות.

אותו דבר נכון גם בישראל, בה מי שמקדם את תיאורית הקונספירציה לפיה "סוכני כוח אלמוניים" חברו לקונספירציה רחבת היקף כדי "להפיל" את השלטון, הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה. נעזוב רגע את הטרמינולוגיה הלא דמוקרטית, כיוון שבדמוקרטיה לא מפילים שלטון, ובישראל אין בחירות אישיות, ונתמקד במשמעות של התיאוריה הזאת. אם זה נכון, ישראל לא יכולה לקיים עוד הליך דמוקרטי. מערכת אכיפת החוק נשלטת ע"י מחנה פוליטי ולכן אי אפשר להאמין עוד למוסדות המדינה. כדי להחזיר את האמון, צריך להפוך את מערכת אכיפת החוק ואת הרשות השופטת למשרות אמון של השלטון, רק ככה קבוצת הרוב תוכל לתת בה אמון. זה כמובן מבטיח לנו דמוקרטיה כמו של ונצואלה (שם בית המשפט העליון מינה 3 מתוך 4 ראשי מפלגות האופוזיציה, אחרי ששופטיו הפכו לנציגי המפלגה הסוציאליסטית של צ'אבס). אגב, הליכוד באמת לא הסכים לאשרר את תוצאות הבחירות האחרונות ונמנע בהצבעה. אם בישראל מערכת הבחירות נשלטת ע"י גורם פוליטי איך אפשר להאמין לתוצאות של הבחירות? אם לא ניתן להאמין אליהם, אפשר לחוקק חוקים שיתקנו את המצב הזה. זה התהליך שבו אנחנו נמצאים.

close

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.