תמונת מצב – 17/3 – אין מוצא

והרי החדשות ועיקרן תחילה – אין מוצא/אדם

משוטט ברחוב במתח, תר בכל חלון
נערות עומדות בפתח בעיני נאון
עיר קורצת עיר גוססת מפירה עצה

אין מוצא לא זזים מכאן
אין מוצא ואוזל הזמן
אין מוצא ורק האור דוהר מתגבר
אין מוצא במרחב חסום
אין מוצא זה מבוי סתום
אין מוצא ורק האור דוהר מתגבר
אין מוצא

האספלט נמס בדרך ובניין נסדק
מישהי כורעת ברך כמו סוף המשחק
הביבים והשמיים יחד כמו ביצה

אין מוצא…

מה שיפה באסטרטגיה, שפעמים רבות הקשר בינה לבין הנעשה בשדה הקרב (הצלחת התכניות, יכולות הצבא) הוא חלש אם בכלל קיים. לצורך העניין אני מתעלם לחלוטין מהדיון על ביצועי הצבא הרוסי וניתוח טקטי-אופרטיבי.

בלי קשר לשאלה מה לא עבד עד עכשיו, רוסיה עדיין יכולה להכריע צבאית את אוקראינה. הכרעה כזאת תהיה ע"י המשך כתישה, כיתור והתשה של הצבא האוקראיני במקביל להמשך ההרס השיטתי של הערים באוקראינה. אם המלחמה תארך שבועות נוספים עשויות לצוץ בעיות של מזון, אנרגיה ומים למיליוני אזרחים, וגם הצבא עשוי לסבול מפערים ביכולתו להמשיך לפעול. בשורה התחתונה, רוסיה יכולה למוטט את צבא אוקראינה והשלטון המרכזי. אני מעריך שגם במצב הזה לא תהיה התייצבות מלאה, נשק צפוי להמשיך לזרום לאוקראינה, אבל ייתכן שהיקף הלחימה יקטן. מה שכן, לא נראה כרגע שרוסיה יכולה לכבוש את אוקראינה כולה לאור התקדמות צבא רוסיה במלחמה הנוכחית, אלא אם כן פנינו למלחמה של חודשים רבים.

לדעתי, פוטין לא העריך מראש את מידת ההתנגדות האוקראינית, וכפי שזה נראה ציפה לסוג של כניעה / הסכמה לתכתיב של מוסקבה. פתיחת המלחמה של רוסיה מעידה שהתכנית לא היתה כיבוש מלא, מכאן שהמטרות נועדו להיות מושגות דרך מו"מ שמוכתב ע"י איום צבאי או הפעלת כוח מסויימת. לאור הכשלונות הרוסיים ולאור העובדה שסין לא יכולה להתנתק מסחר עיקרי עם המערב, אני מתקשה לראות את סין נחלצת לסייע לפוטין להכריע את המלחמה, זה בא לביטוי במאמר שפרסם שגריר סין בארהב, בוושינגטון פוסט.

האסטרטגיה הזאת השתנתה מהיסוד: התגובה של המערב לא היתה צפויה בעוצמתה, לא בהיקף הסנקציות, לא ביכולת להקפיא את יתרות מטבע החוץ של רוסיה, ולא בקצב שבו הן הוטלו. אבל הסוגיה העיקרית היא שהן לא נועדו למו"מ, הן נועדו לענישה ולמעשה הן מקבעות מצב נתון חדש. עושה רושם שהסנקציות כאן, כדי להישאר. למה אני סבור כך, כיוון שאם מניחים שחברות מסחריות מייצגות הערכת סיכונים כלכלית אמינה, מרביתן הצטרפו לסנקציות, חתכו הפסדים וסגרו עסקים ברוסיה. זה לא אידיאלים זה ריאליזם. גם אם תיפסק הלחימה, הסבירות שחברות מסחריות ישובו לרוסיה בהינתן מצב הסיכונים שנוצר, לא גבוה. יקח זמן רב כדי שהסיכון יהפוך את זה לכדאי.

לדעתי, המשמעות היא שבתמונת המצב האסטרטגית הנוכחית אין לפוטין עם מי לקיים מו"מ כיוון שהוא לא יצא למלחמה על מנת לשבת כשווה מול זלנסקי. פוטין יצא למלחמה כדי לכפות את רצונו על זלנסקי, ולעשות מו״מ עם נאטו וארה״ב מעמדה של כוח. לא נראה לי שפוטין נמצא בעמדה שבה נאטו והמערב מוכנים לנהל איתו מו״מ על הסרת הסנקציות שהוטלו על רוסיה. נניח שתושג הפסקת אש שבה רוסיה תיסוג בתמורה להבטחה שאוקראינה תהיה נייטרלית, מי ישקם את אוקראינה מהנזקים המחרידים שרוסיה מחוללת? ברור שרוסיה לא תעשה זאת, כי אין ביכולתה לעשות זאת. מכאן שלאוקראינה לא תהיה ברירה אלא לפנות רק למערב. תראו את היקף הסיוע האחרון לאוקראינה כדי להבין לאן אוקראינה עצמאית תפנה אחרי המלחמה (אם היא תהיה עצמאית)

אם מקבלים את הטענה שבעבור נאטו והמערב, הסנקציות שהוטלו הן כאן כדי להישאר, נאטו כבר שילמה את המחיר מבחינת השיקולים שלה. מחיר המשך המלחמה לא מפעיל לחץ משמעותי על ארה״ב שמשפר את מצבה של רוסיה במו״מ (אני מתקשה להסכים עם הטענה שעליית מחירים היא לחץ שיביא לויתורים גדולים מצד ארה״ב ונאטו). המשמעות בעיני היא שכרגע אין מו״מ בעל משמעות לפוטין שיאפשר את סיום המלחמה בהסכם. משמע, שאם זה יקרה הסיבה תהיה צורך לחתוך הפסדים מבחינת פוטין. אפשר שזה יקרה, אבל אני סבור שהסיכוי לכך נמוך.

בהתחלה היה נראה שאחרי שרוסיה נכשלה לכפות את רצונה ע״י איום צבאי ואחר כך ע״י מהלך מהיר שיותיר את אוקראינה מדינה מתפקדת שבראשה ממשלה מטעמה של מוסקבה. האסטרטגיה הזאת השתנתה ורוסיה פנתה לניסיון לכבוש חלקים מאוקראינה, כולל את קייב. אבל אני רוצה להציג זווית אחרת לאסטרטגיה הרוסית, זריעת הרס באופן שיותיר את אוקראינה מדינה חלשה ואומללה שלא מהווה איום כלשהו לפחות למשך עשור או שניים. אוקראינה תהיה כל כך מסכנה וענייה שיהיה קשה לקיים בה דמוקרטיה מתפתחת ומלבלבת, כי הרס כולל שכזה הוא כר נרחב לשחיתות, כיוון שדמוקרטיה יכולה ללבלב במקום שבו אין בעיות קיומיות. אני לא חושב שזאת אסטרטגיה מודעת של פוטין ורוסיה, אני חושב שזאת תוצאה שנובעת מדרך הפעולה בפועל.

נראה לי שאפשר להתחיל לנתח השפעות אפשריות על ישראל והמזרח התיכון, בזהירות רבה, כיוון שאיש לא יודע איך המלחמה הזאת תסתיים (אם היא תסתיים בקרוב). ביצועי הצבא הרוסי רחוקים מלהרשים, בהסתכלות אופטימית, וכושלים למדי בראיה מפוכחת. בנוסף, מחיר המלחמה עבור רוסיה הוא אדיר. שני אלה ביחד לא אמורים לעשות טוב למעמד האזורי של פוטין ורוסיה. אם הנצחון במלחמה בסוריה, ביחד עם מגמת העזיבה האמריקאית הביאו לעליית קרנה של רוסיה, אני חושב שיש היתכנות שהמגמה הזאת תתהפך. זה יכול לחולל מספר מגמות המשך סותרות – עליה בנכונות הרוסית למכור מערכות נשק מתקדמות יותר ובזול יותר כדי לשמור על מעמדה. הסנקציות מאוד יקשו על זה. עלייה במעמדה של סין, שמערכות הנשק שלה לא פופולריות בינתיים בשוק העולמי. חזרה לכיוון ארה״ב, שיכולה להתבטא למשל בנכונות של אופ״ק להגדיל את היצע הנפט (שעד עכשיו ארה״ב נתקלה בסירוב).

לדעתי איראן תגדיל את מרחב ההשפעה שלה. אני לא חושב שאסאד יכול להרשות לעצמו לבנות על פוטין לבדו ״כפרוטקטור של סוריה״, זה גם לא היה עד עכשיו. איראן היא תנאי הכרחי בעבור אסאד. נראה לי שקשה יהיה לאסאד לבנות על אספקת אמלח רוסי, בייחוד הגנ״א. האם זה אומר שהוא יפנה לאיראן? לא יודע. בכל מקרה, אני מעריך שזה מאריך את משך הזמן שבו האיום הסורי על ישראל יהיה קטן למדי.

אני רוצה להבהיר שאיני מנסה לנבא את העתיד, הוא יהיה אחר ממה שניתן להעריך. זה ניסיון, צנוע, לנתח משמעויות ותובנות שאני מגלגל בראש. גירוי מחשבתי של הנחות, הערכות ונימוקים. אם ההנחות ישתנו, תשתנה גם ההערכה.

close

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.