המטרה של הפוסט – לנסות לנתח את מלחמת ה-7/10 מהזווית של קטאר, בניתוח ריאליסטי של היחסים הבינלאומיים. מטבע הדברים, אני לא יכול להבין באמת מה חושבת הנהגת קטאר, ואני גם לא מומחה לקטאר. לכן, יש מגבלות לניתוח. יחד עם זאת אנסה להיחלץ מהזווית הישראלית, מחלוקת ציונים לקטאר ומהניסיון לצפות ממנה לשרת את האינטרס של ישראל. על מנת שלא אואשם בתמיכה בקטאר – הפוסט הזה לא ממומן מטעמם, יש רבים אחרים שעושים את זה. אני לא משתתף בדיונים האם זה טוב או רע, מעצבן או מרגיז.
הנחת הבסיס הריאליסטית של היחסים הבינלאומיים היא שכל המדינות חוששות לקיומן, כיוון שאין שוטר עולמי, ולכן המטרה של כל מדינה היא להבטיח את קיומה, וכדי לשרת את המטרה הזאת היא מנסה למקסם את כוחה. קטאר היא מדינה קטנטונת, שנשלטת ע"י משפחת מלוכה מאז היווסדה, ומטבע הדברים היא לא יכולה להגן על עצמה בכוח האוכלוסייה שלה. בקטאר יש כ-3 מיליון תושבים מתוכם רק כ-300000 אזרחי והשאר מהגרי עבודה. אין לי כוונה לעשות סקירה AI על קטאר, את זה תוכלו לעשות לבד. על מנת להבטיח את קיומה של המדינה, קטאר צריכה למקסם את היתרונות שלה – כסף, שבעזרתו היא קונה השפעה. ההשפעה שקטאר קונה בכסף בהרבה מקומות בעולם כוללת בתוכה גם נזק למדינת ישראל, כן זה מעצבן ומרגיז, אבל אם יוצאים רגע מהפוזיציה הישראלית, זאת זכותה של קטאר לעשות זאת. תנחשו איזה מדינה נהנתה מהשפעה רבה בעזרת כספי תרומות של מתמיכה משמעותית של ארה"ב במדיניות שלה על חשבון למשל הפלסטינים? אם לישראל היה מותר במשך עשרות שנים, אנחנו צריכים להתמודד עם העובדה שלעוד מדינות מותר. מרים אדלסון שתרמה תרומה ענקית לטראמפ במערכת הבחירות האחרונה לא עשתה את זה רק לשם שמים, היא עשתה את זה בעיקר לטובת השפעה. אלה החיים, להתבכיין על זה לא יעזור לנו, צריך להתמודד עם העובדה שזאת זכותה של קטאר לעשות את זה, ולהחליט האם ואיך אנחנו רוצים להתמודד עם זה. מה שבטוח שלישראל אין את הכלים להתמודד עם זה בגישה ישירה – קרי, לתקוף את קטאר על זה שהיא עושה את זה או לשלם ישירות יותר מהם.
לאורך שנים רבות פוליטיקאים ישראלים שבחרו להתבכיין על ההשפעה השלילית של קטאר (ויש כזאת עבור ישראל) עשו את זה בעיקר לצרכי פנים, ולא מתוך ניסיון כלשהו לנסות להתמודד עם הנזקים שקטאר עושה. ההוכחה לכך שהכל נבע משיקולים פנימיים ניתנה בצורה מוחלטת עת היוודע שמקורביו של ראש הממשלה עבדו עבור שמה הטוב של קטאר, ומה זה עשה ליחס לקטאר בקרב אותם פוליטיקאים ומקורבים. לא אעסוק בפרשת מקורבי ראש הממשלה וקטאר, זאת לא מטרת הפוסט.
מלבד רכישת השפעה בארה"ב, קטאר משקיעה כספים רבים בקניית שם טוב באמצעות הספורט ומוסדות הכדורגל, כולל בעלות על פריס סאן ז'רמן. כך היא הצליחה לקנות את אירוח המונדיאל מה שמוכיח שיש לקטאר השפעה משמעותית – זאת הדרך של קטאר לפצות על החולשה הצבאית והחולשה בכוח אדם שיש לקטאר. זאת גם הדרך הנכונה להבין את התמיכה של קטאר באחים המוסלמים ואל ג'זירה – זאת הדרך של קטאר להקרין עוצמה אזורית בתוך העולם הערבי, לזכות במעמד חשוב יותר מעמדה של כוח, שנרכש דרך ההשפעה על הציבור הערבי. זה עובד. האם קטאר מממנת גם טרור? בוודאי, אבל היא עושה את זה בתחכום, בעקיפין והיא מדינה קטנה וחלשה ולכן לא תהיה מעצמה אזורית.
מה ההבדל בינה לבין איחוד האמירויות שקונים השפעה במצרים, אלגי'ריה, אתיופיה (שם הם כנראה סייעו לממשלת אבי במלחמת האזרחים, סומליה ואפילו במלחמת האזרחים בתימן שם האמירויות היו שותפים לקואליציה ביחד עם סעודיה נגד החות'ים, עד שהחליטו להפסיק בגלל המחיר שהחות'ים גבו מהם. בשנים אלה נהרגו במלחמה יותר מרבע מיליון אנשים ו-150000 ילדים כתוצאה ממשבר הומניטרי. אבו דאבי היא הבעלים של מנצ'סטר סיטי, ואמירתס הם נותן חסות משמעותי בהרבה אירועי ספורט, ככה שגם האמירויות בעסק.
מלחמת השבעה באוקטובר לא פרצה בהכוונה של קטאר או ביוזמה שלה. הטנטרום של פוליטיקאים בישראל נגד קטאר נועד לברוח מהצורך להתמודד עם האחריות שלהם למצב, ולטובת פוליטיקה פנימית. דיונים ארוכים בתקשורת האם קטאר מדינת טרור או לא, האם קטאר מדינת אויב או לא, הם בריחה מהדיון על כך שמי שנמצא במלחמה זאת ישראל, מה אנחנו רוצים להשיג במלחמה, ומה מקומה של קטאר להשגת מטרות המלחמה.
זה ממש קל לכעוס על קטאר שמתווכת במו"מ בין חמאס לישראל, זה נעים לאזניים של ישראלים, אבל זה לא מקדם שום דבר במלחמה. אני מניח שקטאר מתווכת כי יש לה אינטרס לעשות את זה וכי ישראל הסכימה שהיא תהיה. האינטרס של קטאר נובע מכך שזה עושה אותה רלבנטית באזור, מקנה לה מעמד מדיני בסוגיה משמעותית במלחמה, מאפשר לה ללחוץ את מצרים, וגם מחזק את ההשפעה והכוח שלה בארה"ב. וזה ממש חשוב לקטאר. כל זה בזמן שישראל נלחמת, משלמת מחירים וסובלת. ככה זה במלחמות, בזמן שמי שנלחם סובל ומשלם מחירים, כל יתר המדינות יכולות לחפש הזדמנויות ואיך זה מועיל להן.
ההבדל בין קטאר ומצרים הוא שקטאר לא סבלה מהמלחמה של ישראל בחמאס, ומצרים כן. כיוון שאיני מעורב בניהול המו"מ לגבי החטופים וסיום המלחמה, אני בכוונה לא עוסק בשאלה מי נכון שיתווך והאם נכון שקטאר תהיה חלק מהתיווך. ישראל וארה"ב בחרו בכך שקטאר תהיה מתווכת. מהסתכלות אסטרטגית אני חושב שיש בזה הגיון, בגלל שלקטאר יש יתרונות במידת ההשפעה שלה על חמאס. אני לא חושב שזה משנה בצורה מהותית את הקווים האדומים של חמאס במו"מ – סיום המלחמה, בטחונות שלא תתחדש, ונסיגה ישראלית מהרצועה.
העדות לכך שהמלחמה מאפשרת לקטאר להגדיל את השפעתה בארה"ב ניתנה במספר הזדמנויות – ממשל ביידן החליט להאריך את הסכם החכירה של הבסיסים האמריקאים בקטאר ב-10 שנים נוספות; טראמפ הסכים לקבל מהקטארים מטוס במתנה כחלופה לאיירפורס 1. מישהו באמת לא הבין מה מידת ההשפעה של קטאר בממשל טראמפ כשהוא מסכים לקבל מתנה כזאת בצורה רשמית?
השינוי מבחינת קטאר חל בעקבות שני מקרים – מלחמת ישראל-איראן הסתיימה בתקיפה איראנית את הבסיס האמריקאי במדינה, תקיפה סמלית שנועדה לאפשר גם לאיראנים לרדת מהעץ ולסיים את המלחמה, ולקטאר אפשרה להעלים עין כיוון שהיא פגעה בבסיס של ארה"ב שגם היא הסכימה להבליג; והתקיפה מהאוויר של ישראל את צמרת חמאס שנמצאת בקטאר. שני האירועים האלה פגעו להערכתי בבטחון ובמעמד של קטאר. מדינה שניתן לתקוף אותה בצורה כזאת, מבלי שהיא עשתה פעולות מלחמתיות משדרת פגיעות וחולשה. אבל קטאר מודעות למגבלות הכוח שלה, ולכן החליטה למנף את האירוע הזה לקבלת מעטפת הגנה מארה"ב. קטאר עשתה מהלימון לימונדה כיוון שהיא השכילה להסתכל על המציאות בצורה מפוכחת ולא להיכנס להיסטריה. היא פרעה את שטר הערבות של טראמפ והוסיפה בונוס בהתנצלות של ישראל, שנועדה להראות ליתר מדינות האזור, שהשער לוושינגטון ולטראמפ נמצא בדוחא ולא בישראל.
במקום להתבכיין ןולהסביר לבייס שישראל זאת מדינה רעה (אני יודע שאין צורך בבייס בדיקטטורה), וזה פויה שתקפנו בקטאר הם החליטוו בצורה מחושבת למנף את המצב לתועלת מדינית, והיא השיגה אותה. הצו הנשיאותי של טראמפ הוא לא עניין פעוט. מי שיתקוף בקטאר נתפס בעיני נשיא ארה"ב כאילו תקף את ארה"ב. הנשיא הבא יצטרך להחליט האם הוא מבטל את הצו והשיקולים לבטל צו כזה הם שונים לחלוטין מהשיקולים האם לחתום עליו. כל עוד לא חתמת אתה יכול לטעון שאתה צריך אישור קונגרס ולהבטיח הבטחות, אבל לבטל? המשמעות הוא שאתה משנמך את מערכת היחסים ולזה כבר יש מחירים.
כל מי שירצה לתקוף בקטאר יצטרך לקחת בחשבון את ההתחייבות של טראמפ בעניין. כל תקיפה בקטאר היא פגיעה במעמד של טראמפ וארה"ב, זה לא אומר שלא ניתן לעשות את זה, זה אומר שהמשמעות של תקיפה כזאת הפכה להיות שונה לחלוטין.
ישראל צריכה לעסוק במה היא רוצה להשיג במלחמה הארוכה בתולדותיה, וכיוון שזאת שאלה פוליטית כואבת מעדיפים לברוח למחוזות האם קטאר מדינה מורכבת, מדינת אויב, תומכת טרור ושאר פטפוטי ביצים. אני יודע שזה אפשרי, כי לאורך לא מעט שנים טשטשו את העובדה שהמדיניות של רוסיה ופוטין פוגעות במדינת ישראל, היא משתפת פעולה עם איראן בסוגיות ליבה של הבטחון הלאומי של ישראל (כולל הגרעין האיראני) ועשתה הרבה כדי להציל את משטר אסד שהיה חלק מהסהר השיעי המאיים. אתם רואים, אפשר.
להערכתי, אחרי ברית ההגנה מטראמפ, קטאר ממשיכה "ליהנות" מהמלחמה של ישראל עם חמאס. בשונה ממצרים היא לא משלמת מחירים על המלחמה, והסיכונים עכשיו פחתו במידה ניכרת.
זה באמת לא חשוב איך מגדירים את קטאר, אם הצלחנו שלא להגדיר את רוסיה כמדינת אויב או כמדינה תומכת טרור (והיא עושה את שניהם), אפשר להימנע מזה גם לגבי קטאר. אפשר לעשות עסקים בקטאר, אי אפשר לעשות את זה בניגוד עניינים עם שירות מדינת ישראל. זה נכון לכל מדינה אחרת, כולל ארה"ב ושוויץ.
מנצ'סטר סיטי בבעלות האמירתים, לא מאנ יונייטד
ברור, טעות קולמוס. מתקן