התאוששות מאימונים ו…הדבקה בהפגנות
מזה יותר מחודשיים מתנהל קמפיין מטעם ראש הממשלה וחברי הליכוד שמטרתו לצמצם את ההפגנות בבלפור, באמצעות הצפת הסיכון של הידבקות מקורונה. הנה דוגמא מסגן השר הבריאות לענייני שמירה על נתניהו ביולי. אבל מי שמפיצים את המסר הזה ביתר שאת הם מיקי זוהר, אסנת מארק, מירי רגב, דודי אמסלם, אמיר אוחנה וכמובן גם בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו.
ב-2.8. אמר ראש הממשלה ש"ההפגנות הן מדגרות של קורונה" – בסרטון המצורף:
כיוון שהפגנות הן זכות יסוד בסיסית בדמוקרטיה נדרשים כמובן טיעונים טובים כדי להגביל אותן. לזכותו של נתניהו ייאמר, שהוא לא פעל באופן ישיר להגביל את ההפגנות. לשם כך אנחנו שומעים בחודש וחצי האחרונים שוב ושוב את המנטרה על כך שההפגנות גורמות להדבקה בקורונה. כדי שנימוק כזה יתפוס הוא צריך "לעשות שכל", הרי איך יכול להיות שכאשר יש התקהלות גדולה כל כך לא תהיה הדבקה?
הבעיה היא שהמחקר האקדמי לא תומך את הטענה – הנה למשל מחקר שבדק האם הפגנות BLM הביאו לעליה בשיעור ההדבקה מקורונה הראה שאחרי שמנרמלים את הנתונים של היקף הנדבקים לעומת שיעורי הדבקה מקבלים שההפגנות לא שינו דבר בהיקפי ההדבקה. ניתן לראות בגרף המצורף את התוצאות ואת הערים בהן נעשתה הבדיקה במחקר.
אבל לא רק המחקר הזה הראה את זה – הלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER) בארצות הברית בחנה את הנושא בארה"ב והגיעה למסקנה דומה לגבי ההפגנות שנערכו במסגרת מחאות ה-BLM. גם ארגון רופאים לבריאות הציבור מכירים בנתונים מהמחקר הזה, כפי שפורסם בכאן ודה-מארקר
או אז שואלים המאמינים האדוקים, אז למה משחקי כדורגל הם ללא קהל, למה אין הופעות במקומות פתוחים. על שאלות אלו אנא פנו לממשלת ישראל שהחליטה להגביל אותן. גם אם מתעלמים מכך שהפגנה היא זכות בסיסית והופעת תרבות היא, ולשם כך נדרשות הצדקות טובות יותר כדי לשלול הפגנות, אתם מוזמנים לפנות לממשלת ישראל שקבעה את המגבלות. אם נקבעה מגבלה שגויה, היא לא מצדיקה מגבלה אחרת. אבל השיא הגיע היום כאשר משרד הבריאות הודה שעד עתה לא אותרו חולים שנדבקו בהפגנות. למי שמבין סטטיסטיקה ברור שסביר שהיתה הדבקה כזו או אחרת, אבל מה שחשוב יותר מבחינה סטטיסטית הוא שאם עד עתה לא אותרו נדבקים, סימן שלא ייתכן שקיימת הדבקה בשיעור שמצדיק מגבלות על הפגנות, גם אם יוטל סגר כללי.
כיוון שהדיון על הנושא מיצה את עצמו לדעתי, למרות שהוא מוכיח כמה נתניהו מצליח לעצב את השיח הציבורי בסוגיה חסרת משמעות אמיתית לבריאות הציבור, אבל משמעותית לבריאותו של נתניהו, אשנה את הנושא ללקח על "עובדות" ומחקר מדעי מעולם הריצה.
התאוששות מאימונים עצימים היא מרכיב חיוני בעולמו של ספורטאי. חלק ניכר מהסימום בספורט נועד כדי לשפר את ההתאוששות במהלך תקופות האימונים, על מנת שניתן יהיה "להעמיס" על הספורטאי יותר. פרט לסמים יש גישות רגילות לשיפור התאוששות: מתיחות, התאוששות פעילה (ריצת שחרור), עיסוי, בגדי קומפרשן, גירוי חשמלי, טבילה במי קרח, טיפול במים מנוגדים, קריותרפיה, וטיפול היפרבארי (אין לי מושג מה אומרים 3 האחרונים). במחקר שנערך ב-2018 נמצאו כמעט 1700 מחקרים על התאוששות, להערכת הגישות השונות. המחקר סינן מתוך הכמות הזאת 99 מחקרים ברמה גבוהה יחסית וערך עליהם בחינה של יעילות הטיפול. נשים בצד את הקושי להגדיר התאוששות ונתמקד רק בשניים מהמדדים: כאבי שרירים תפוסים ועייפות. שני הקריטריונים האלה לא מושלמים כי הם סובלים מאפקט הפלצבו ונתונים להערכת המתאמן. על מנת להבין את אפקט הפלצבו יש מחקר שמצא כי אמבטיות במי קרח (15 מעלות) האיצו את ההתאוששות בהשוואה לאמבטיות פושרות ב-35 מעלות, אך אמבטיות פושרות עם "שמן התאוששות" מיוחד, שנאמר שהוא מועיל להתאוששות, היו אפילו טובות יותר ממי הקרח. שמן ההתאוששות היה פשוט סבון אמבטיה.
בחזרה לטכניקות ההתאוששות שנבחנו – נמצא שמרבית השיטות המוכרות בעלות השפעה חיובית על ההתאוששות (למעט תרפיה היפרבארית וגירוי חשמלי). אבל השיטות שהשפיעו גם על כאבי שרירים וגם על עייפות היו אלו שמוכרות לספורטאים – עיסוי ואמבטיית קרח. במחקר נעשה שימוש מעניין בשיטת משפך שנועדה לבחון את אמינותם של מחקרים. הטענה שככל שהמחקרים אמינים יותר סטיית התקן שלהם מהממוצע של המחקרים הראויים תהיה קטנה יותר (ראו את התמונה המצורפת מהמחקר). ניתן לראות שלמעט מספר מחקרים שמוטים בצורה חיובית מוגזמת, אכן רוב המחקרים שנבחרו נכנסים בתוך המשפך סביב הממוצע. כאשר בוחנים את הגרף ניתן לראות שהממוצע של המחקרים הללו על התאוששות נותן תוצאה חיובית, אבל קרובה מאוד ל-0. קרי, כמו אפקט פלצבו.
ספורטאים רבים כולל אני יכולים להישבע שאמבטיות קרח ועיסוי אכן מועילים להתאוששות. לאורך השנים נפוצו הסברים רבים למה זה נכון, "שטיפת חומצות חלב" שהיום ברור שזה קשקוש וגירוי של חיישני תיקון תאים שמגיבים לעומס. האמת שלא באמת ברור מה כיצד עובד המנגנון של עיסוי על התאוששות השרירים. אל תבלבלו אותנו בבקשה עם עובדות שהמחקר מראה שלמעשה האפקט הוא זניח, כל עוד אנחנו מאמינים שזה עובד.
מבחינה מתודולוגית יכולתי להתחיל עם החלק הזה ואז לעבור להפגנות, אבל נמנעתי מלעשות כן כדי לא לעשות שימוש בתרגיל דמגוגי מספר 1, ספר עובדה נכונה ואז הטענה שלך תהיה נכונה יותר גם אם לא נימקת אותה.
בפרק הקודם בסידרה:
הטענה הרפואית לגבי הדבקה בחוץ היא שהסיכוי נמוך. אבל אם אדם נושם אוויר של אדם חולה, הוא עלול להידבק גם בחוץ. לכן אין ולא יכולה להיות טענה גורפת שבחוץ אין בכלל הדבקות – זה תלוי בצפיפות, תלוי במסכות ותלוי במספר החולים שבהפגנה ובהתנהגות שלהם. מעבר לזה – להפגנות בחוץ יש השפעה שלילית על הציות להנחיות הבריאות, כי האישור להפגין יוצר רושם שאין באמת מגפה או שההנחיות הן פוליטיות.
אני לא רואה סיבה שלא לומר את הדברים האלה להזהיר את המפגינים מהידבקות ולהגביל את הצפיפות בהפגנות. בעיניי זאת חובה של משרד הבריאות, ולדעתי זכותו במקרה הצורך אפילו לפנות לבית המשפט כדי לאשר לנקוט אמצעים למנוע תחלואה. זה כמובן צריך להיות מנותק משיקולים פוליטיים ותוך שמירה על הזכות העקרונית להפגין.
אני לא טוען שאין סכנה בהפגנות, אני טוען שהקמפיין שזה מדגרת קורונה שקרי.
יש הבדל גדול. צריך להישמע להנחיות ולהיזהר, אבל שלטון שמשקר בתקופת משבר, לא יקבל אמון ושיתוף פעולה של הציבור