עלייתם של הנאצים

דיסקליימר – לא, הפוסט הזה לא נועד כדי לרמוז משהו על ישראל, בכלל לא. מה שמרתק זה קצב האירועים. הפוסט נובע מהפניה לסידרה מצויינת של ה-BBC ששודרה בכאן (ירדה מהאתר ממש בשבוע האחרון, תנסו למצוא קישור), על עליית הנאצים לשלטון. הנרטיב של הסידרה, איך הושמדה הדמוקרטיה בקצב כל כך מהיר, והיא מאירה את הניסיונות לעצור את התהליך של אלו שלא הרכינו ראש וזיהו את סימני האזהרה. התובנות מעניינות, הגם שידועות למי שמעמיק בהיסטוריה של התקופה. כמו כל סידרה היסטורית היא מאירה את המאורעות מזווית מסויימת, יש זוויות נוספות.

היטלר ידע והבין שהוא חייב להרוס את הדמוקרטיה. עורך דין יהודי בשם הנס ליום, שתבע את היטלר כדי להוכיח שהוא מסוכן, הביא אותו לעדות בבית המשפט והציג בפניו עלון גיוס לפלוגות הסער שמסביר שהנאצים לא יכולים לעלות לשלטון בצורה דמוקרטית והם זקוקים להפיכה. היטלר השתולל, ואומר ששמירה על החוק רק היא מתוך הכרח. הגרמנים לא ידעו את מה שאנחנו יודעים היום, שהדמוקרטיה תיהרס.
כאשר היטלר מונה לראשונה כקנצלר, בינואר 33 הדבר המרכזי שבו הוא התמקד זה לנטרל את כל הגורמים שיכולים להפריע לו ״דמוקרטית״: הרייכסטאג שמקשה עליו ובהמשך הוא ידע שהוא חייב לנטרל את הינדנבורג שיכול לפטר אותו. בקיץ 34 זה התממש עם מותו של הינדנבורג.

לפני כן, תוך חצי שנה מיום עלייתו של היטלר הוא הצליח להשמיד את האופוזיציה הפוליטית. אחרי שמונה בינואר הוא נערך למופע דמוקרטי בבחירות שבהן רצה לנצח. לשם כך היה צריך לטפל באופוזיציה, ובעיקר בקומוניסטים. גרינג רוצה לאסור אותם לפני הבחירות. צריך סיבה טובה לזה, והוא משווק אותם כאויבי האומה "לשים קץ למגפת הרצח הקומוניסטית". הוא מארגן פשיטה על משרדי המפלגה, שבה מוצאים ספרות על המהפכה המרקסיסטית, אבל לא ממצאים שמראים שהם מתכננים הפיכה. ואז הגיע שריפת הרייכסטאג 27 בפברואר. האשמה מוטלת על הקומוניסטים. גרינג מקבל אור ירוק לפעול נגד והוא מפעיל את חיילי הסער. "אנחנו מוכרחים להיפטר מהשיטה הפוליטית הזאת". 4000 קומוניסטים נעצרו בלילה. כל זה מתרחש בזמן מערכת בחירות. היטלר פועל להפוך את הפעולות לחוקיות. הוא פונה להינדנבורג כדי שיחתום על צו שריפת הרייכסטאג, שמעניק לנאצים סמכויות חירום, לעצור ולהאשים אנשים ללא הוכחות וללא זכויות. 25000 נעצרים תוך שבועות ספורים. תלמאן נמלט אבל מקומו נחשף ע"י חבר שנעצר ועונה. למרות זאת בבחירות הנאצים זכו רק ל-44%.

הכשרת אלימות – ״אי אפשר להכין חביתה בלי לשבור כמה ביצים" – גרינג לא התרגש מאלימות. הנאצים בסך הכל משיבים את הסדר על כנו ומגינים על גרמניה, וזה מוסרי. אחרי העברת חוק ההסמכה הימלר רצה להפוך את הס"ס לגוף מרכזי בשליטה הפוליטית עבור הנאצים. הוא חשב שצריך אמצעים יותר קיצוניים מאשר רק לכלוא יריבים פוליטיים. זה נקרא "מעצר מגן" – היכולת לעצור בלי הזדמנות לעמוד לפני שופט. מאות אלפים נעצרו. הימלר עשה בזה שימוש להגדיל את הכוח של הס"ס. היה צריך למצוא מקום לכל האסירים – הימלר הכריז על פתיחת מחנה לחינוך מחדש על אסירים פוליטיים, שיכיל 5000 איש בדכאו, שם ילמדו חוק וסדר. לאחר ש-4 אסירים מתו בניסיון בריחה מדכאו, סגן התובע הכללי של בוואריה פותח בחקירה ומגלה שכולם יהודים שנורו בעורף. החקירה מתרחבת, הוא מוצא עוד מקרי מוות של רציחות במחנה ומצליח להשיג ראיות נגד מפקד המחנה, שכפוף להימלר. הרטינגר מנסה להוכיח שכל המנגנון מושחת, ולוקח את זה לתובע הכללי, שאומר לו שהוא לא חותם על כלום. הוא חוזר למשרד ומתחיל לכתוב כתב תביעה ציבורי נגד ורלה.
הימלר מגלה על החקירה ויודע שאין לס"ס סמכות להרוג אנשים. הוא צריך למצוא דרך לסכל את המהלך. משוחררים סרטים חיוביים ממחנות הריכוז. ורלה מפוטר מניהול דכאו. התיק מגיע לברלין, ומבינים שמה שקורה בדכאו לא חוקי. הרטינגר חושב שהוא יירצח, אבל בזמן הזה הרציחות בדכאו מפסיקות. הוא חושב לרגע שהוא ניצח, וכוחם של הנאצים מוגבל בזכות החוק.
הימלר ידע כיצד לגייס את היטלר לעניין והצליח לשכנע אותו שרק על הס"ס הוא יכול לסמוך, כיוון שהיטלר פחד שיתנקשו בחייו. הרטינגר איבד את כל מה שאסף, כיוון שזה הגיע לנאצים, והם גנזו את זה. הרציחות חזרו לדכאו, ואיש לא התלונן יותר. החוק הגרמני הפך חסר חשיבות. הרציחות של הס"ס היו לא חוקיות לפי החוק, אבל מה שהיה מקור הסמכות עבור הימלר והס"ס היה היטלר.
חומרי החקירה של הרטינגר נמצאו אחרי שחרור ברלין.
"רצח היה דבר מקובל, אבל היה חשוב להכשיר אותו סוציאלית"

השלב האחרון היה במחצית הראשונה של 1934. פאפן, סגן הקנצלר, ניסה לעשות מהלך עם הינדנבורג לנטילת סמכויותיו של היטלר. הוא נואם פומבית ומחולל סערה. הימלר והס״ס מטפלים בסוגיה. ביוני 34 הגסטפו פורץ לדירה של יונג (הדובר של פאפן שעומד מאחורי הנאום שלו), בדיוק כאשר המזוודות ארוזות והוא עומד להימלט. הם מוצאים ראיות לכך שהוא עומד מאחורי הראיון ועוצרים אותו. הימלר וגרינג משכנעים את היטלר שיש נסיון לפוטש מאחורי גבו, גם ע"י רוהם, שהוא חבר של היטלר.
כשהאישור ניתן הימלר מוכן עם רשימות החיסול: שלייכר (הקנצלר לפני היטלר) מחוסל בביתו עם אישתו. גם כל אנשיו של פאפן נרצחים כולל יונג (שגופתו לא נמצאה), פאפן נאסר ושוחרר אחר כך.
הימלר היה משוכנע שלטובת המשטר הנאצי, הוא צריך להוציא להורג את האנשים האלה. לפחות 100 נרצחו בליל הסכינים הארוכות. אחריו היטלר הופך את הס"ס לארגון עצמאי תחת הימלר, שאחראי לרציחות ההמוניות של מיעוטים, להט"ב ושואת היהודים.

הבחישה הפוליטית – היטלר הפך לקנצלר בגלל מהלכים פוליטיים של אנשים נוספים שקיוו לרכוב על הנמר והאמינו שניתן לשלוט בו. אחרי הפגישה הראשונה בין הינדנבורג להיטלר, היטלר יוצא בתחושה שהינדנבורג יהיה מוכן למנות אותו לקנצלר בעתיד, והינדנבורג שבז להיטלר חושב שהוא מתאים לניהול הדואר, כדי שהוא יוכל ללקק לו מאחורה. באופן שלא הכרתי, אחרי שהיטלר עלה לשלטון היו אנשים שניסו להיאבק. הסידרה מנסה להראות שהיה להם סיכוי להצליח בחודשים הראשונים, נראה לי שהיא קצת מאדירה את הסיכוי הזה.

בחודשים אחרי עליית הנאצים לשלטון היו לפקידות ממשלתית בכירה דילמות: האם לנסות להילחם במשטר, האם להתפטר או לנסות להשפיע מבפנים, האם להרכין את הראש. אין תשובה נכונה לשאלות האלו, הסידרה מציפה גם את המורכבות של הסיטואציה.

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.